{שיעור אמונה 038 – היראה של הר סיני}

אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים

יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר, רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן תשע"ח

קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִצְוָה גְּדוֹלָה הִצְטַּוִינוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה  (סֵפֶר דְּבָרִים פֶּרֶק ד): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל: וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים: וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

פְּסוּקִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת תּוֹרַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא רַק שֶׁנַּאֲמִין בְּאֹפֶן כְּלָלִי וּמַקִּיף, אֶלָּא הַמַּעֲמָד הַנּוֹרָא שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ לִפְנֵי ה', וְרָאוּ עֵינֵינוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בֶּאֱמוּנָה חוּשִׁית וּפְנִימִית, וְאָנוּ רוֹאִים עֲדַיִן אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה בָּעֵינַיִם הַחוּשִׁיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם וְהוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְעֵינֵינוּ מַמָּשׁ, מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת, אַחַר שְׁלַב הַטְמָעַת הָאֱמֶת הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ בְּרוּרִים לְגַמְרֵי, שֶׁהַשֵּׁם נָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּלְצַיֵּר זֹאת בְּצִיּוּר מוּחָשִׁי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד שָׁם בְּמִדְבַּר סִינַי לְיַד הָהָר, וּמִתְיַצְּבִים בְּתַחְתִּית הָהָר, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, אַזְהָרָה אַחַת פֶּן תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רְאוּ עֵינֶיךָ, זוֹ שִׁכְחַת הָאֱמוּנָה, שֶׁשּׁוֹכְחִים שֶׁעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם יוֹרֶדֶת לָעַם הַקָּדוֹשׁ. וְהָאַזְהָרָה הַשֵּׁנִית, פֶּן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הֲסָרַת הַלֵּב, הִיא הַדְחָקַת הָאֱמוּנָה, שֶׁאַף כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלֹּא עַל פִּי הָאֱמֶת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת הָאֱנוֹשִׁית, שֶׁהַדְּבָרִים לֹא יָסוּרוּ מֵאִתָּנוּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרִים שֶׁחוּץ מֵאִתָּנוּ, אֵיזוֹ יְדִיעָה בְּעָלְמָא וְתוּ לֹא, אֶלָּא כְּמוֹ הַחַיִּים מַמָּשׁ, מִי מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת הַחַיִּים? מִי מַדְחִיק אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא חַי? הֲרֵי הַחַיִּים הֵם הַקִּיּוּם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה וְהָרְאִיָּה הַחוּשִׁית בְּמַעֲמַד הַר סִינַי כְּמוֹ הַחִיּוּת שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ, וְה' אֱלֹקִים מַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּעַצְמוֹ "הִשָּׁמֶר לְךָ"… זוֹ סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ לִשְׁכֹּחַ אֶת ה', אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיִּים בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?

וְהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק, לְהוֹדִיעַ לַיְלָדִים שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי ה' בְּחוֹרֵב, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַמֵּד יְלָדִים אִם הַדָּבָר אֵינוֹ מֻנָּח בִּבְהִירוּת פְּנִימִית? הָעֲמִידָה לִפְנֵי ה' לֹא הָיְתָה רַק אָז לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי ה', בְּסוֹד שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד, לִזְכֹּר אֶת הָרֶקַע הָאֲמִתִּי לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה כְּיִרְאַת מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, חָלִילָה, אֶלָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב אֶת עֲמִידָתֵנוּ לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ, לַחֲווֹת אֶת מְצַוֵּה הַמִּצְוָה, לִרְאוֹת אֶת ה' בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, לְחַכּוֹת וּלְהַמְתִּין לָהּ וְלִזְכּוֹת לְהִדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם בְּכָל עֵת מַמָּשׁ. וְלֹא רַק בְּעֵת עִסְקֵנוּ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, אֶלָּא גַּם בְּחַיֵּינוּ הַגַּשְׁמִיִּים – לִפְנֵי ה'!

וְעוֹד דָּבָר בְּסִיסִי בְּיוֹתֵר הִתְרַחֵשׁ בְּעֵת מַתָּן תּוֹרָה, גִּלּוּי הַיִּרְאָה! לִמְדוּ אוֹתָנוּ לִירָא אֶת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן"; לָמַדְנוּ, שֶׁהַתְּנַאי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, לִזְכּוֹת אֶל הַזִּכָּרוֹן שֶׁל מַעֲמָד הַר סִינַי, זֶהוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכִים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ שָׁם – לִפְחֹד מֵה', לֹא מַסְפִּיק לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר שֶׁל מֻשְׂכָּלוֹת אֱלֹקוּת, לֹא דַּי בְּעִיּוּן עָמֹק בְּסוֹדוֹת הַקִּיּוּם, שֶׁמְּבִיאִים כָּל מִינֵי נֹעַם לְאָדָם, אֶלָּא צָרִיךְ בִּפְשִׁיטוּת לִירָא אֶת ה', וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּבִּטּוּי לִמּוּד, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִמּוּד עָמֹק בַּיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בָּא בְּקַלּוּת, כִּי אִם עַל יְדֵי תִּרְגּוּל רַב וְעִקְבִי.

וְעָלֵינוּ לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה: הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה – מִצְוָה לְאָהֲבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", וְנֶאֱמַר: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא"; וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ, מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי. וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן מִיָּד הוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֶׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ"; "מַה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ"; וְלָמַדְנוּ מִדְּבָרָיו, כִּי הַהַכָּרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הַתְּמִידִית בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְאַהֲבָה וְיִרְאָה.