בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת לסדר ויצא, יא בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
ברוך השם עברה עלינו השבת בטוב ובנעימים, וזכינו לשמור שבת ולהיות קרובים אל השם יתברך, ולהכנס לבית הכנסת ולהתפלל כל התפלות ולאכול את כל הסעודות, ואמנם, גם על עבודות 'פשוטות' כאלו צריך להחיות את עצמנו מאד מאד, כמו שכתוב – ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, נמצא שצריך לשמוח על עצם שמירת השבת. וידוע מה שאיתא בספה"ק, שאליהו הנביא בא למוצאי שבתות לבתי ישראל ששמרו שבת, ועל כן מזכירין זכותו, וזה סוד סעודת מלוה מלכא, שאנו שמחים שזכינו לשמירת שבת, שזו סעודת הודאה.
בפרשת השבוע, מבאר האור החיים הקדוש, על הנה יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, שרש"י פירש, ואם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה, ומוסיף האור החיים הק' – ואנכי לא ידעתי – כי אם הייתי יודע, הייתי מכין את עצמי לנבואה הזאת, היינו שיעקב אבינו הצטער, שזכה להתגלות הזאת בחלום ולא בהקיץ, שזו מדרגה יותר גדולה; עד כאן תוכן דבריו הקדושים.
וחשבתי בדרך אפשר, בדרך ההתחזקות, שבאמת, הרי זה היה רצון השם שיישן במקום ההוא וכו', להורות לדורות, שגם אם חלילה אדם בבחינת שינה, ואף במקומות שאין לישן בהם כלל, אבל אין לו שום התעוררות, והוא בבחינת שינה, אל יאבד מקצת עבודתו שהתחיל, אלא יעשה את שלו בעבודת השם, ויעבוד את השם יתברך בבחינת שינה, ואז יזכה להתגלות אלוקות, לקרבת אלקים, גם בהיותו בבחינת שינה אם לא ייאש את עצמו.
בסעודה שלישית, היתה לי הפתעה שהופיע בביתי הרה"ח …. שליט"א מיבנאל, וכיבדתי אותו לדבר לפני העולם דיבורים יקרים, וממש התענגתי על צוף אמריו שהיה בחן כזה ובתמימות נפלאה כדרכם של תלמידי היכל הקודש האמיתיים שמדברים רק ממנו יתברך, ממש דבש וחלב תחת לשונם. והזכיר את מה שמבאר מוהרנ"ת זי"ע, שענין "שנואה לאה", הוא שאין משיגים את העבודה של תפלה שהיא אינה נראית לעין, ואוהבים רק את העבודה של תורה, כי רחל מרמזת על תורה, כמ"ש "כרחל לפני גוזזיה" – שהכל גוזזין ממנה הלכות, ועל כן צריך להתחזק בשתיהן בתורה ובתפלה, כי זה חלקנו בחיים.
אני מאד מקוה להשם יתברך, כי השבוע הזה הבא עלינו לטובה, יעלה בידינו בסייעתא דשמיא ללמוד ביחד, ולהתקדם איפה שאנו אוחזין בליקוטי מוהר"ן כסדרן, שהלימוד שלנו חשוב מאד אצל השם יתברך, כי אנו לומדין בעיון ורוצים להבין את הדברים, כדי שישבו בלבנו ונוכל לעשות על ידם עובדות – לעובדה ולמעשה, ועל ידי זה נזכה להיות אנשים כשרים באמת.
במוצאי שבת הזה, ערכו לנו בני המשפחה עשרים וחמש שנה לנישואין, עם סעודה מפוארת כנהוג, ובפנימיות לבבי, נשברתי קצת, כי הנה חלפו ביעף כל כך הרבה שנים, ולא פעלתי עדיין מאומה, ולא יצאתי מהחול אל הקודש אפילו כחוט השערה, וזה צריך לעורר אותנו מאד, כי אם לא עכשיו אימתי, אם לא נעשה תשובה באמת כעת, מי יודע אם נזכה לעשות תשובה, ואני מעורר גם אותך, כי אתה עדיין אברך צעיר, ועליך להתעורר מאד, שלא לישן את ימי נעוריך הטובים, רק לישא עין למרום, איך אפשר לעשות עוד ועוד בעבודת השם, בתורה ובתפלה.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד
שלמה ברוך בלוי