בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, יח בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
הנה היום היה היארצייט של הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז זי"ע, וידועה אמרתו שהפלא הגדול שהיה בשעה שהוריד אליהו אש מן השמים היה, שלא דיברו כולם אודות הנס ושידוד הטבע, אלא דיברו מהשם יתברך, היינו שמיד אמרו ה' הוא האלקים, שזה העיקר מכל התורה והמצוות, ומכל הנסים והנפלאות שיגידו שיש ה' בעולם, וזה כל הירושה שהשאיר לנו מוהרא"ש בדרכי רבינו ז"ל שאנו מדברים ממנו יתברך, והוא יתברך חי בתוך לבנו, ואין עוד מלבדו אינה סתם אמרה אלא נקודת החיים ממש.
היום היה לי יום מאד קשה, שלא נחתי לרגע, ואני חלש מאד, אבל אף על פי כן הייתי שמח ללמוד ולהתקשר בדרכי רבינו ז"ל, כי רק זה מה שישאר מאתנו, ועלינו להודות ולשבח להשם יתברך תמיד ששם חלקנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, ולפעמים אני משתומם למה ה' עשה לנו חסדים נפלאים כאלו, ומה היינו עושים בלי רבינו.
בפרשת השבוע קראנו, על החלומות של יוסף הצדיק שספרם לאביו ולאחיו שקנאו בו מאד, וחשבתי הערה קטנה שהצדיק מחמת דבקותו הגדולה – אינו מבין שהדברים שמספר הם שבחים נוראים בעבורו, ומספר כמו שמספר איזה ענין כלאחר יד, ואף שיש חולקים עליו אינו מתבלבל כלל. ועוד, כי הנה מצינו שאמו כבר מתה, וזה מה שהיה קשה ליעקב איך יכול להתקיים וכו', אבל אף על פי כן שמר את הדבר, ולכאורה, אם לפי דעתו של יעקב לא היה החלום אמיתי ויכול להתקיים מחמת שאמו כבר מתה, למה שמר את הדבר? וחשבתי, שזה דרך הוראה לנו, שאף אם רואים איזו קושיה, לא מפני זה מבטלים כל הדבר, אלא שומרים הדברים ולבסוף מתגלה התירוץ והתשובה האמיתית. וכמו כן יעקב, ידע בידיעה גמורה כי בנו יוסף הצדיק לא היה חולם סתם דברים, ואם יש קושיא, ניצל אותה כדי להוציא מלבם, כמו שכתב רש"י, אבל הוא, אף שהיה קשה לו – שמר את הדבר.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד
שלמה ברוך בלוי