להקדישני
מוצאי שבת פרשת חוקת, ה' תמוז תש"פ
העיסוק שלנו ביראת חטא הוא שמירה מצויינת, ואנו חייבים להתמיד בה, כדי שלא להכשל בחטא. עם זאת, עלינו לשמר את הפנים, את האור של הכלי הזה הנקרא יראת חטא, לעסוק המון בקידוש שמו של הקב"ה, שהוא העשה טוב של הסיפור הזה. הרי כשאנו חיים בעולמו של השם ללא חטא – אנו משמחים אותו יתברך, אנו מקדשים את הבריאה הזו, שנעשתה למען הענין הזה גופו. מהו קידוש השם? שהשם מתגלה בעולמו, איך הוא מתגלה בעולמו? רק על ידי בני אדם התחתונים שמסתובבים כאן ללא רוחניות גלויה, ובכל זאת הם מציצים לעבר האור הגדול – זה מה שכביכול מאפשר לבורא להתגלות מתוך ברואיו, בבחירה בין להסתיר אותו לבין לגלות אותו באור בהיר, הולך התמים בחר שלא להוות מסך המבדיל, זה כל הסוד של פרישות מעבירה. ואכן, כאשר המודעות לכך תגבר, תתגדל ותתמלא בחלל הפנוי של לב האדם – האפשרות לפרוש מן החטא תהיה יותר זמינה ונגישה, לא עוד התמודדויות ונפילות מוזרות. משום שהעיסוק החיובי בתדר של גילוי כבוד מלכותו וקידוש שמו הוא מאפשר באמת שלא לחטוא, כי אם אדם עסוק בקידוש ה' – לא יחטא בחילול השם.