נפילת האמונה גורמת אמונות כזביות
ביאור בליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן ה'.
ודע שעל ידי נפילת האמונה, על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כזביות.
בדברי רביז"ל אלו טמונים כמה ענינים עמוקים, ומהם לעבודה ולמעשה. בהשקפה ראשונה, נראה כי הכוונה לאדם בעצמו, שכל אחד ואחד אם האמונה שלו נופלת, האמונה האמיתית במה שצריך להאמין, הרי שאת כח האמונה שנטע בו השם יתברך, שכל הכוונה של נטיעה זו בתכונות הנפש של האדם – היא למען יוכלו להשתמש בה בקדושה, אבל כאשר נופל ואינו מאמין כראוי, הרי שמתחזקת אצלו האמונה הכוזבת, בכלליות ובפרטיות, רחמנא ליצלן, ועל זאת יתפלל כל חסיד על השם יתברך, שיצילו מהתועים בשנים, הן שלא נאבד חס ושלום האמונה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימן קנב): לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה וכו', והן שלא יאמין במה שאסור להאמין, בבחינת "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים".
אבל מי שלומד הדברים בעיון יתר, רואה, שהכוונה כאן לכאורה היא לדבר עמוק נוסף, שההשפעה של היחיד, בפרט בעניני אמונה, מתרחבת והולכת על כל העולם כולו, וכאשר יהודי נופל מאמונתו, רחמנא ליצלן, הרי שבזה נוצרת טומאה בעולם, באופן כללי, ומכחיש את כח התגלות כבוד שמים, שעל זה בא הלשון רבים של רביז"ל, עם תוספת חיזוק של כפילת המילין – נעשה ונתחזק… היינו קודם כל הטומאה הגדולה שאדם יוצר במו מוחו שנטמא בחלישות אמונה, מייצרת אמונות חדשות כוזבות, שמדיחים את לב עובדיהם מאמיתת מציאותו יתברך ובשאר הדברים שצריך להאמין בהם. ומצד שני, היה לא תהיה, היא מחזקת את האמונות הבלתי רצויות שכבר קיימות בעולם, ועל ידי האמונה הנפולה הוא נותן להם כח, בבחינת מה שאמרו חז"ל, למה נקרא שמם כשפים? שמכחישים פמליא של מעלה.
על כן, התיקון הוא דייקא בשעת חלישות של אמונה – להתחזק ביותר, על ידי צעקות להשם יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן מו): קשי"א ראשי תיבות: שמע ה' קולי אקרא וכו', או כמו שאיתא בתורה הזאת גופא – על ידי העצה של אכילה בקדושה – ועל ידי זה נעשין גרים (וזו ראיה שגם בהיפוכו רח"ל, מדבר גם על אופן כללי ביותר), ומזה יראה האדם כמה שאצל רביז"ל העיקר הוא אמונה, ומה נגרם על ידי שמרים את האמונה הנפולה שלו, הן שבאופן פרטי מכריע את כל העולם לכף זכות, והן באופן כללי, שמרים המון נפשות שהיו שקועות וכו', שזה נכלל בענין של גרים. והשם יתברך יעזרנו שלא תזוע האמונה מפינו לרגע אחד, אמן.