הִרְהוּרֵי פְּרֵדָה מֵהַשָּׁנָה שֶׁהוֹלֶכֶת
מַשֶּׁהוּ יֵשׁ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, הָאַחֲרוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת', הִיא נִקְרֵאת. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִלְּקַשֵּׁר בֵּין הַשֹּׁתִים: שַׁבָּת וּסְלִיחוֹת. וְהַפַּיְטָן מְסַיְּעֵנוּ בְּפוֹתְחוֹ: "בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה".
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְאֹד מְעַנְיֵן בְּכָל סוֹף, כָּל דָּבָר כְּכַלּוֹתוֹ, לִהְיוֹת הִנּוֹ צוֹעֵק בְּהִפָּרְדוֹ: "הָבָה נִגְמֹר נָכוֹן! נַשְׁאִיר טַעַם טוֹב"!
אוֹ בְּמִלִּים שֶׁל 'אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת': נַעֲרֹךְ תִּקּוּן לְכָל הַמַּעֲרֶכֶת, וְדַוְקָא בְּסוֹפָהּ.
'הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם', אָמְרוּ.
הִנֵּה כָּךְ זֶה הוֹלֵךְ…
סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית – סוֹפָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת מְכֻנָּה 'רַעֲוָא דְרַעֲוִין' – רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, הִיא הַמְרוֹמֶמֶת שֶׁבִּשְׁלֹשֶׁת הַסְּעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, אוֹ אָז בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם שֶׁל חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, הָיוּ מְמַצִּים אֶת עֶרְגַּת כִּסּוּפָם הַלּוֹהֶטֶת אֶל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּוְקָא בְּרִגְעֵי פְּרֵדָה מִיּוֹם מַלְכֵּנוּ.
תְּפִלַּת נְעִילָה – סוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַתְּפִלָּה הַמַּרְעִישָׁה בְּיוֹתֵר, אָז, לְמוּל הַפָּרֹכֶת הַמֻּסֶּטֶת מְגַלָּה אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הַפָּתוּחַ – כְּבִטּוּי לְשַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר עֲדַיִן פְּתוּחִים לִרְוָחָה – אָנוּ חוֹוִים אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁל 'הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן' – הַבְּכִיּוֹת, הַקּוֹלוֹת, הַגְּנִיחוֹת וְהָאֲנָחוֹת מִתְגַּבְּרוֹת בְּיֶתֶר שְׂאֵת, הַכֹּל צוֹעֲקִים בְּעֹז: "פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר".
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה – הוּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, שֶׁהוּא סִיּוּמָם שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וַאֲשֶׁר כַּיָּדוּעַ הוּא 'גְּמַר הַחִתּוּם וּמְסִירַת הַפְּתָקִין'.
סִיּוּמָהּ שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת – שִׂמְחַת תּוֹרָה בְּהַתְחָלָתָהּ מִבְּרֵאשִׁית.
זֹאת חֲנֻכָּה – סוֹפָם שֶׁל יְמֵי חֲנֻכָּה הַמְּאִירִים, טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ אֶת הַקְּדֻשָּׁה כֻּלָּהּ – זֹאת!
בְּקִצּוּר – סוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב!
וְכָךְ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה, הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַיּוֹם הַקְּדַם-רִאשׁוֹן – עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כְּלוֹמַר, לֹא סוֹף הַשָּׁנָה… אֶלָּא עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה! שִׁלּוּב שֶׁל סוֹף וְהַתְחָלָה.
כָּכָה זֶה בַּיַּהֲדוּת.
הַסּוֹף הוּא יְדִידוּתִי מְאֹד, לֹא עֵת פְּרֵדָה וְצַעַר, אֶלָּא עֵת כִּנּוּס וּפְקֻדָּה.
וְהִנֵּה הַשַּׁבָּת הַזֹּאת 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת' הִיא, לֹא תִהְיֶה עוֹד שַׁבָּת בְּשָׁנָה זוֹ, אִתָּהּ אָנוּ מְסַיְּמִים אֶת הַשַּׁבָּתוֹת, אֲבָל הִיא סִימָן לְהַתְחָלָה – 'קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה'!
מַדְהִים…
מַה יְקָרָה הִיא הַשַּׁבָּת! יוֹם הַתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בּוֹ הַנְּשָׁמָה נִזּוֹנֶת מֵהָאוֹר הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹפֵעַ בָּהּ, הַזְּמַן בּוֹ אָנוּ דְּבֵקִים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁנִּקְרָא 'שַׁבָּת'.
חֲכָמֵינוּ מְסַפְּרִים אוֹדוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֵת שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עַל נִפְלְאוֹתֶיהָ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הָאֶפְשָׁרִית פָּתַח וְאָמַר 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת'.
שַׁבָּת הִיא שְׁבִיתָה מֵהַמִּרְדָּף אַחַר הַיֵּצֶר, אוֹ לְחִלּוּפִין הַנִּיסָה מִתַּעֲלוּלָיו. הַקְּרָב הָאֵימְתָנִי שׁוֹכֵךְ בְּשַׁבָּת.
יֵשׁ הַפְסָקַת אֵשׁ.
הַלּוֹחֲמִים שְׁרוּיִים בִּמְנוּחָה.
הֵם מְסֵבִים בְּאֹהֶל הַמַּצְבִּיא וְנֶהֱנִים מִקִּרְבָתוֹ, שׁוֹאֲפִים לְרֵיאוֹתֵיהֶם אֶת נִיחוֹחַ העוצמה, מִתְעַנְּגִים עַל הַשִּׂמְחָה בְּעֶצֶם הַקֶּשֶׁר לַמְּחוֹלֵל. אֵין עוֹד מִלְחָמוֹת, אֵין פְּצוּעִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה וַאֲפִילוּ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם.
אִם בְּכָל שַׁבָּת כָּךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בַּשַּׁבָּת שֶׁל 'קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה', שֶׁל יְרִיַּת הַפְּתִיחָה לְיֶרַח הָאֵיתָנִים – – –
"הִכּוֹנוּ" זוֹעֵק הַכָּרוֹז בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּחֲנֶה. "בְּמוֹצָאֵי הַמְּנוּחָה הַזּוֹ תִּהְיוּ נִקְרָאִים לַדֶּגֶל"…
לֹא בְּחֶסֶד וְלֹא בְּמַעֲשִׂים נָבוֹא עָדָיו בְּרִנָּה.
"בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה" נָבוֹא, בְּכֹחַ הַשַּׁבָּת, בִּזְכוּת תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהִיא קְבִיעָא וְקַיְּמָא, תְּשׁוּבָה לְלֹא נְפִילוֹת, לְלֹא הִסּוּסִים וּתְהִיּוֹת, נְטֻלַּת פְּזִילָה אֶל הֵפֶךְ מַהוּתָהּ תְּשׁוּבָה שֶׁל אֱמֶת!
נָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת 'שַׁבָּתִיִּים', וְלֹא רַק בַּלְּבוּשׁ… גַּם פְּנִים הַלֵּב הַמְמֹרָק לִכְבוֹד שַׁבָּת, הוּא לֵב אוֹהֵב וּמִתְגַּעְגֵּעַ.
תִּקּוּן הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה!
כָּךְ נָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת מַלְכֵּנוּ יִתְבָּרַךְ, הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר שְׁמוֹ שַׁבָּת.
כָּל הַיַּהֲדוּת הִיא שַׁבָּת! גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, זוֹ נַחֲלַת עַם ה' בִּלְבַד, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם! הַקֶּשֶׁר הָאַמִּיץ בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ שַׁבָּת שְׁמוֹ…
הֲרֵי לָמָּה אָנוּ בָּאִים לַסְּלִיחוֹת?
לְרַפֵּא אֶת מִזְבֵּחַ ה' הֶהָרוּס, לְלַקֵּט שִׁיּוּרֵי יַהֲדוּת שפוזרו בִּשְׁעַת חֻרְבָּן בַּקְּרָב הֶעָקוֹב מִדַּם. לְהַגְבִּיר אֶת הַכֹּחַ הַיְּהוּדִי שֶׁבָּנוּ, עַל הַכֹּחַ הֲלֹא-יְהוּדִי שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עַל הַמֻּצָּב.
עִם מַה נָבוֹא?
עִם הָעָצְמָה הַיְּהוּדִית: עִם הַשַּׁבָּת!
לַתְּשׁוּבָה גַּם יֵשׁ שְׁנֵי הֶיבֵּטִים הָאֶחָד, תְּשׁוּבָה שֶׁל יְמוֹת הַחוֹל, יָמִים סוֹעֲרִים, "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת", הַחְלָטוֹת סוֹתְרוֹת, כִּוּוּנִים מְנֻגָּדִים דֶּרֶךְ לֹא בְּרוּרָה, נִסָּיוֹן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, לֹא תָּמִיד צוֹלֵחַ לַחֲלוּטִין.
לְעֻמָּתוֹ קַיָּם הֶבֵּט נוֹסָף, מֵאִיר יוֹתֵר… תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת! תְּשׁוּבָה קְבוּעָה וְיַצִּיבָה. הַחְלָטָה אֵיתָנָה לְהִשְׁתַּנּוֹת, וּלְגַמְרֵי. לְהִשָּׁאֵב אֶל תּוֹךְ מִנְהֶרֶת הַקְּדֻשָּׁה, לְהִתְחַמֵּם מוּל אוֹר הָאֵין סוֹף הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. מִשָּׁם לֹא נוֹפְלִים, זוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל הַגָּעָה הַבַּיְתָה, סוֹף לְדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים, הַכֹּל טוֹב!
כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת! כַּמָּה נָעִים שֶׁאֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הֲכִי קָרוֹב שֶׁאֶפְשָׁר… נָקִי וְזַךְ לְגַמְרֵי – – – בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה, אַחֲרֵי הַטְּבִילָה בְּמֵי הָעֹנֶג הַלָּלוּ, רְחוּצִים וּמְטֹהָרִים לְלֹא סִיג כָּלְשֶׁהוּ, אָנוּ מִתְיַצְּבִים בְּהִכּוֹן מוּל הַדְרַת גְּאוֹן עֻזּוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ עִם תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה.
הִיא שַׁבָּת שֶׁל סוֹף, אָמְנָם.
אֲבָל הִיא שַׁבָּת שֶׁל תְּחִלָּה, קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה… הִיא סִימָן לְהִתְקָרְבוּתֵנוּ הַמְחֻדֶּשֶׁת אֶל שָׁרְשֵׁנוּ, הִנֵּה לָנוּ סוֹף שֶׁהוּא הַתְחָלָה.
רוֹצִים בָּנוּ מִלְמַעְלָה! לֹא אָנוּ קָבַעְנוּ אֶת מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת לִתְחִלָּה, קַדְמוֹנִים עֲנָקֵי קוֹמָה שֶׁיָּדְעוּ רָזֵי עוֹלָם, הֵם קָרְאוּ לָנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לִזְעֹק בְּעוֹד לֵיל! כְּשֶׁאָנוּ מֻכְתָּרִים בַּכֶּתֶר הַמַּרְהִיב שֶׁל 'מוֹצָאֵי מְנוּחָה'.
כְּדַאי לַחֲשֹׁב עַל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ 'לִפְנֵי' הַשַּׁבָּת… זוֹ שַׁבָּת שֶׁל הַכְרָעָה, שֶׁל סִיֹּמֶת טוֹבָה, שֶׁל תִּקּוּן שָׁלֵם, כְּשֶּׁבְּמוֹצָאָהּ, בִּזְכוּתָהּ וּבְכֹחָהּ, נִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהִיא קְבִיעָה וְקַיְּמָא לְעוֹלָם.
הִתְנַהֲגוּת נֵאוֹתָה יוֹתֵר, רְגִיעָה וְהַשְׁלָמָה בַּבַּיִת, שִׂמְחָה וּדְבֵקוּת בַּה', לִמּוּד הַתּוֹרָה וּתְפִלּוֹת בְּכַוָּנָה, הֵם יַעֲמִיקוּ אֶת תּוֹבָנַת הַשַּׁבָּת הַזֹּאת, לְהָבִין, לְהַרְגִּישׁ – לִפְנֵי מִי אָנוּ עוֹמְדִים?
הַלְוַאי …