עבודת השם עם כל נקודת החיות
י' תמוז תש"פ
עבודה שבלב זו היא תפלה, להגיד תפלה מתוך טקסט היא לא עבודה, גם לכוון חזק חזק כשאתה כבר מתפלל זה סוג של מדרגה, אבל עבודת הלב, זו תפלה שהלב עבד וקיבל, איזו עבודה שבלב? זו תפילה, רק תפלה יכולה לבטא את עבודת השם הפנימית, הכרת האלוקות בשיא העומק, ממש נכח פני ה', כי הרי ככל שהדבקות בהשם יתברך תהיה נכונה ומדוייקת, כך תהיה התפלה יותר בכונה, לא כן? לכן התפלה היא תוצאה של הלב, וגם להפך, הלב הוא החיות של האדם, כשעובדים את השם עם הלב – עובדים אותו עם נקודת החיות הפנימית. כלומר, עבודת הלב היא עבודת כל כולו, וזהו כל עצמותי תאמרנה, בתפילה, אתה אמור לעבוד את ה' עם כל כולך, עם ההרגשים, עם המוחין, עם התשוקות, עם התכונות, כולם מרקדים סביב אבוקת האמת שבוערת בך, הדבקות בחי החיים בו יתברך, איך זוכים לעבוד את ה' עם הלב, האם מתחילים עם התפילה, או עם הלב הפנימי שיוצר תפילה? אין תשובה אחידה, משום שהעבודה הזו זורמת משני הקצוות גם יחד, כל פעולה שעושים אותה עם כל כולך, היא פעולה של עבודת הלב, היא פעולה של תפילה, של חיברות אמיתי אל מקור החיים. תפילה היא כונה, תפילה היא דבקות, תפילה היא החיות, תפילה היא שהשם יתברך מדבר מתוכך, שומע אותך ומתפלל אתך, מנין שהקב"ה מתפלל וכו', החלק אלוק ממעל ממש מגיע לידי ביטוי דוקא בתפילה, כאשר האדם זוכה לשפוך את הנפש באמת – נכח פני ה'.