אין ירידה בעולם כלל!
כ' בתמוז תש"פ
הנפילה המאוסה שלנו, שאנו לא רוצים להזכר בה בכלל, נדמית בעינינו, כמו נפילה ענקית כזו, שלא עליה התכוונו הצדיקים בהתחזקות שלהם, הרי כמה אמרו לנו, שהירידה היא תכלית העליה, ושכל אדם יכול להתחזק מכל נפילה שבעולם, ושאין מקום בעולם שאי אפשר להתחזק ממנו, ושצריך להתחיל בהתחדשות מרגע זה דייקא, אבל כל זה טוב ויפה לשיחת התחזקות, אבל כשבאים לדבר על האמת שלך, על המקום שאתה נמצא, פתאום לא מקשרים את כל ההתחזקות הזאת אליך, אל מה שקרה עמך עכשיו ממש. צריך לדעת, שהאמת אינה כן, האמת היא שהירידה הכי גדולה, הכי ענקית, הכי בלתי נתפשת, הכי בלתי מתאימה, כמו הירידות האלו שכולם מזדעזעים מהן, עליה ממש נאמרו כל הדברים המתוקים הללו. אתה יהודי, שכח מהכל ברגע זה ממש, ועשה מה שתעשה להיות מעתה ממש איש כשר באמת כרצונו יתברך וכרצון צדיקיו האמיתיים, עשה למען שמו הגדול של הקב"ה, ואל תפנה אחר ההרגשה הכוזבת של הירידה, ורוץ וברח והתרפק על ברכי אהבתו של מי שיצר אותך באהבה גמורה, ואין הוא מקפיד כלל על מי שבא בתשובה שלימה לפניו יתברך. מובא במדרש, האדם מחרף ומגדף את הקב"ה בשוק, אומר הקב"ה, עשה תשובה ביני לבינך ואני מקבלך! זה נורא ונפלא… הרי לגדף את הקב"ה בשוק, זה להפיץ כפירה, זה להכניס בלב כל אנשי השוק נקודות של גידוף כלפי שמיא רח"ל, וכי אפשר לעשות תשובה על דבר כזה? משל לאשה שבגדה בבעלה, עם כל אנשי העיר ממש, ובאה אל בעלה לבקש סליחתו, האם בשר ודם יכול להבין את היכולת לסליחה כזו? אי אפשר. אבל אצל הקב"ה אינו כן, הוא סלחן ממש, סלחן לשבטי ישורון. ומהירידה הכי גדולה אפשר לשוב אליו יתברך.