בכייתה של תמה
שלוימי ברנשטיין, שלהי תמוז תש"פ
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַתִּקַּץ תַּמָּה מִשְּׁנָתָהּ וַיִּפֹּל עָלֶיהָ בְּכִי וּצְעָקָה.
וַתִּצְטַעֵר מְאֹד עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה בַּגָּלֻיּוֹת, וּבִמְרִירוּת גְּדוֹלָה וּבְדֶמַע גָּדוֹל מְאֹד שָׁפְכָה צַעֲרָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָעֵת שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה הָיְתָה בָּאָה וְהוֹלֶכֶת אֶל תּוֹךְ כָּל עִמְקֵי טֻמְאָה וְהֵיכְלֵי מָרָה שְׁחוֹרָה עַד שֶׁבָּאָה לְהֵיכַל הָאַרְבָּעִים שֶׁהָיָה עָצֵב בִּמְאֹד מְאֹד.
וַיַּרְא נַפְשָׁהּ מְאֹד וַתִּדֹם מִבִּכְיָהּ.
וַתָּחֶל לִבְכּוֹת בְּכִי עָמֹק מְאֹד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט אֶל קִירוֹת הֵיכַל הָאַרְבָּעִים, וַיְהִי בִּכְיָהּ הוֹלֵךְ וְגָדֵל מְאֹד וְנִתְפַּשֵּׁט בְּכַמָּה מִינֵי הִתְפַּשְּׁטוּת, וַיָּבוֹאוּ כָּל הַהִתְפַּשְּׁטֻיּוֹת וַיִּהְיוּ לְאֶחָד, וַתִּשָּׂא קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְנַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּדוֹל בְּתוֹךְ בִּכְיָהּ, וַיֵּלֶךְ בִּיבָבָה אַחַת וְנַעֲשֶׂה כִּצְלִילוֹ שֶׁל חָלִיל.
וַתַּעַל רוּחַ הַטֻּמְאָה מֵרִבְצָהּ בְּהֵיכַל הָאַרְבָּעִים כָּל שְׁנוֹת חָלֶד, וַיָּבוֹא הָרוּחַ הַזֶּה אֶל תּוֹךְ הֶחָלִיל וַיָּבוֹא אֵלָיו בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ וַיֵּצֵא הָרוּחַ מֵחֲרִיצֵי הֶחָלִיל אֲשֶׁר לוֹ.
וַתְּבַקֵּשׁ הָרוּחַ טֻמְאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לָבוֹא שׁוּב אֶל הֶחָלִיל שֶׁנַּעֲשָׂה מִבִּכְיָהּ שֶׁל תַּמָּה, וְהָיְתָה שׁוּב יוֹצֵאת מִן הַחֲרִיצִין, וְהָיְתָה הַיְּבָבָה אַחַת וּפְשׁוּטָה בְּלֹא רָצוֹא וָשׁוֹב.
וְתִתְמַלֵּא תַּמָּה בְּיִסּוּרִין גְּדוֹלִים כִּי לֹא תוּכַל לִתְפֹּס הֶחָלִיל לִסְתּוֹם וְלִפְתֹּחַ אֶת חֲרִיצָיו עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא הַנִּגּוּן, כִּי יָרֵאָה מִן הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה בַּגַּעְגּוּעַ עֶצֶב וְתֹהוּ.
וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הָרוּחַ טֻמְאָה מְבַקֵּשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא אֵיזֶה נִגּוּן הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מִן הֶחָלִיל פְּעָמִים רַבּוֹת וּבְסִחְרוּר גָּדוֹל וּבְרֹגֶז וַחֲרוֹן אַף עֲמוּקִים.
וַיָּבוֹא לָהּ אֵיזֶה כֹּחַ לָגֶשֶׁת אֶל הֶחָלִיל וַתִּתְפְּשֵׂהוּ וַתָּשֶׂם אֶצְבְּעוֹתֶיהָ אֶל חֲרִיצָיו, וְהָיְתָה מַתְחֶלֶת לַעֲזֹב חָרִיץ אֶחָד, וְהִנֵּה נִשְׁתַּנָּה הַיְּבָבָה וַיְבִיאֶהָ אֶל הֵיכַל הַשְּׁלוֹשִׁים וְתִשְׁעָה.
וְתַעֲזֹב חָרִיץ אַחֵר וַתָּבוֹא אֶל הֵיכַל הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה.
וְהָיוּ עוֹבְרִים וּמִזְדַּכְּכִים לִצְלִילֵי הֶחָלִיל וְיוֹרְדִים בְּדַרְגּוֹת הַטֻּמְאָה.
וְהָיָה הַנִּגּוּן מְפַלֵחַ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, וְכָל הֵיכַל שֶׁהַנִּגּוּן מְזַכֵּךְ הָיְתָה הַבְּרִיאָה עוֹלָה בְּמַדְרֵגוֹת עַד לְחָכְמָה דַּאֲצִילוּת.
וַתַּרְגֵּשׁ תַּמָּה כִּי נוֹגֵעַ בָּהּ זִיו מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּבְּרוּ הֵיכָלוֹת טֻמְאָה וְנַעֲשׂוּ לְקַוִּין דַּקִּין שֶׁל שְׂחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעַ הַמִּתְמַזְּגִים זֶה בָּזֶה בְּעִילוּס נִשְׂגָּב מְאֹד. וַתְּהִי הִתְנַשְּׂאוּת וְהִתְפָּאֲרוּת גְּדוֹלָה בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּבָאוּ הַמָּסַכִּים הַמַּפְרִידִים בֵּין הָעוֹלָמוֹת וְיִנְסְכוּ מֵרוּחָם אֶל תּוֹךְ הֶחָלִיל וְיַחְלִיפוּ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה מִמֶּנָּה, וִינַגְּנוּ נִגּוּן אֶחָד שֶׁהוּא נִגּוּן הַזִּוּוּג הָעֶלְיוֹן, וְהוּא פִּתְרוֹן הַגַּעְגּוּעַ.