בעזרת השם יתברך, יום חמישי של סליחות, כ"ח אלול תש"פ, פה אומין יצ"ו.
לכבוד נר לצדיק, המשתתף בלבו ובנפשו בקיבוץ של הצדיק האמת בר"ה, ר' … נרו יאיר ויזרח.
הנה אני כותב לך ביום שלפני ערב ראש השנה, וממש הרגעים האחרונים של השנה, וכשאני עושה חשבון הנפש – אני נכנס לעומק שברון הלב, איך ששנה שלימה עברה, וכמה דברים בלתי רצויים ודרכים לא נכונות עשינו אותם ופסענו בהן, וצריך לעשות תשובה, ממש בפשיטות, שלא לעשות עוד מהיום והלאה, וזהו דבר נפלא מאד, שחושבים שתשובה הוא דבר רחוק מן האדם, ואינו כן כלל, כי אפשר בשעתא חדא וברגעא חדא להיות קרוב אל השם יתברך, ועיקר התשובה הוא בפשיטות, שלא לעשות עוד רע מהיום והלאה, ובלי להסתכל על זה, שכמה וכמה שנים רבות הבטחנו לו יתברך שנהיה טובים, ובגדנו בו, כי אין אנו חיים את העבר, כי אם את ההוה של עכשיו, ועלינו לגלות את הרצון שלנו להתקרב אל השם יתברך, כי זה ודאי, שבמשך השנה שעברה היו הרבה רגעי געגועים ורצונות קדושים להתקרב להשם יתברך, אך השאור שבעיסה החמיץ את הכל, אבל כאשר אדם זוכה ללקט ולקבץ את הגעגועים הרבים והגדולים הללו, נעשה מזה מה שנעשה.
וזהו סוד קיבוץ ראש השנה, שכל אחד בא עם הגעגועים שלו, ואצל הצדיק כל הגעגועים האלו הופכים לדרך חיים של תשובה שלימה מעתה, כי אנו מסתכלים על עצמנו, איך שבכל רגע נתון אין אנו זונחים את הגעגוע ואת הרצון הפנימי להיות טובים כרצונו יתברך, ואנו נזכרים איך שבתוך לבנו פנימה מעולם לא רצינו את הרע באמת, רק שעבר עלינו מה שעבר ונפלנו לעומק בור ודות, ולולא ה' שהיה לנו, היינו נופלים היכן שהיינו נופלים, אך כעת אנו זוכים להתקרב להשם יתברך בימי הקיבוץ אצל הצדיק האמת שעושה ר"ה, ומחדיר בנו קדושת המחשבה למשך כל ימות השנה, שנזכה להיות דבוקים בו יתברך באמת, ושכל המחשבות שלנו תהיינה רק בשבילו יתברך – למענך אלוקים חיים, לרצות את השם יתברך באמת בכל נימי לבבנו.
לפעמים זה נראה, שהדברים הללו כה גדולים, ואין לנו שום אחיזה במציאות הדברים הללו, כי איך פתאום, איך שאנו נראים, נהיה דבוקים בו יתברך, כשאנו רחוקים כל כך, והלב שלנו אטום לגמרי, אבל בכח התפילות של ראש השנה, שאנו אומרים לפניו "מלכויות" בשיא העוז והתעצומות, ואנו זוכים אל "כדי שתמליכוני עליכם", שממש נרגיש איך ה' אחד הוא מלך ממש, שאנו עומדים לפניו יתברך ואין לנו שום יכולת לחטוא לפניו ולהמרות עיני כבודו יתברך, כי אנו רואים אותו מסתכל בנו וכו' וכו'.
אלו הן התפלות של הימים הנוראים ובפרט תפלות ראש השנה, כי אנו מאמינים שיש לנו שייכות עם המלך ה', שאנו כן יכולים לזכות לכל המדרגות וההשגות שיש בעולם ואנו כן יכולים לזכות לאור הגדול של הדבקות גם במצב הרוחני הפחות שלנו, כי אם לא – לא היינו נקראים אל הדגל של המלכות, ועצם הדבר שמבקשים מאתנו את ראש השנה, זהו סימן שיש לנו שייכות אל ראש השנה ועבודת הצדיקים בגילוי המלכות, שבזה עוסקין ישראל מראש השנה עד אחר שמיני עצרת, כידוע, וכיון שיש לנו שייכות עם זה, הרי שעלינו לשמוח מאד מאד כי בכך תיכון תשובתינו וסליחתינו אצל אדון כל.
כדאי מאד שתקבל עליך איזו קבלה טובה ברוחניות, ותשמור אותה במשך כל השנה כולה הבאה עלינו לטובה, שנת מאשפ"ת ירים אביון, שתהיה תקומה לשכינה הקדושה, ולכל נשמות ישראל בכל מקומות מושבותיהם, אמן כן יהי רצון.
תדע אחי, שאין אנו יודעים כלל מה חשוב בשמים, ואין לנו שום השגה בכל מה שנעשה בעולמות העליונים מכל הגעגועים הרבים והעצומים שהיו לכם לרבינו הקדוש, שכל געגוע וגעגוע הוא מטהר ומזכך את הנפש, וכל הריצות והטיסות וכו' תתקבצנה בעת הצורך לאדם, ויבוא יום, שאדם כזה שעשה את כל ההשתדלות הזו – יצביעו עליו, זה השתוקק אל הצדיק, זה המשיך עליו את האור של הצדיק, אור של קדושה, נפשו כמהה אל השם יתברך ביום הדין, ולכן צריך להתחזק מאד מאד ולהיות בשמחה גדולה על זה.
אני מקווה שיהיה לך ערב ראש השנה בוער באש עד לב השמים, כי רביז"ל אמר, שאחרים היו מאחלים לעצמם ראש השנה כמו אצלנו ערב ראש השנה. וידוע הסיפור אצלנו, שפעם היה מוהרא"ש נצרך לסדר איזה ענין במקום רחוק בדיוק בערב ראש השנה, ואז לא היו נוסעים לאומין כי אם לקיבוץ, מחמת שהיו שערי הציון נעולים, ואמר שצייר בדעתו, איך שאצל אנ"ש כעת הוא יום טוב ממש (כידוע שהוא התלבש בבגדי החג כבר מהבוקר של ערב ראש השנה), והוא נמצא פה וכו', ולקח התיקון הכללי ואמרו בהתעוררות נמרץ וערב מאד כמו שהיה עומד אצל ציון רביז"ל ואומר אותם שם, והרגיש כל מיני טעמים שבעולם. כמו כן, זכור נא זכור, שבארץ ישראל דו ביסט ערשט ביים רבי'ן, ואף שבכוח השיחה הזו אין מבטלין לכתחילה את הקיבוץ באומן וכו' כידוע, אבל להחיות את עצמך שאתה ממליך את הקב"ה בארץ ישראל – אתה רשאי מאד.
שתזכה לשנת גאולה וישועה, ותפקד בזרע של קיימא בהאי שתא, בקרוב בע"ה.
כתיבה וחתימה טובה
און א גוט געבענטש יאר
שלמה ברוך בלוי