הַקְּרָב הַגָּדוֹל עַל הַבַּיִת
מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶיךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (דְּבָרִים כ, א) בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בְּרַעְיוֹן פְּנִימִי, גְּנוּזָה בָּרְשׁוּת הַזֹּאת לְהִלָּחֵם עַל אוֹיְבֵי ה', מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת, שֶׁאַף מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הַפַּשְׁטָנִים רָמְזוּ עָלֶיהָ, מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, הַקְּרָב עַל הַבַּיִת הָרוּחָנִי, הָאִישִׁי, שֶׁל הָאָדָם.
לָמָּה אָדָם לוֹחֵם? מַה הוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיג בְּעִקְבוֹת מִלְחַמְתּוֹ? הַתְּשׁוּבָה מְאֹד פְּשׁוּטָה וְחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ בְּרִבְבוֹת מַהֲדוּרוֹת בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה. הַלּוֹחֵם שֻׁתָּף לְדֵעָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ לְצוֹדֶקֶת, לָכֵן בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ יִלָּחֵם לְהוֹצִיאָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
כָּךְ הוּא כְּשֶׁהַמְּדֻבָּר בְּלוֹחֵם בֵּין לוֹחֲמִים, חָבֵר בְּאִגּוּד כָּלְשֶׁהוּ, כָּזֶה אוֹ אַחֵר, אַךְ לוֹחֵם פְּרָטִי, שֶׁמֵּגֵן עַל עַצְמוֹ, נִלְחָם עַל נְשִׁימַת אַפּוֹ, עַל עַצְמָאוּתוֹ הָאִישִׁית, כְּלוֹמַר, הוּא הוֹדֵף נִסָּיוֹן דִּכּוּי עַל הַחַיָּה הַחָפְשִׁית הַנִּקְרֵאת 'אָדָם', מַה שֶׁנִּקְרָא: נִלְחָם עַל חַיָּיו.
סִפְרֵי הַמּוּסָר (אָרְחוֹת צַדִּיקִים, חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת) מְדַבְּרִים עַל עֲמַל נִצּוּחַ הַיֵּצֶר, שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק לְעוֹלָם כְּמוֹ עַל מִלְחָמָה עֲקֻבָּה מִדָּם, זוֹ לְשׁוֹנָם:
'אַל יִתְעַצֵּל מִלְּנַצֵּחַ יֵצֶר הָרָע יוֹם יוֹם, וְזֶה נִקְרָא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאֶחָד מִן הַחֲסִידִים. שֶׁפָּגַע בַּאֲנָשִׁים הַבָּאִים מִן הַמִּלְחָמָה וְשָׁלְלוּ שָׁלָל גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם, שַׁבְתֶּם מִמִּלְחָמָה קְטַנָּה, וַעֲדַיִן אַתֶּם עֲתִידִים לְמִלְחָמָה גְּדוֹלָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה הִיא הַמִּלְחָמָה? אָמַר לָהֶן, הַיֵּצֶר וְחֵילוֹתָיו! כִּי כָל אוֹיֵב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, שֶׁתְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ, אָז יַנִּיחַ אוֹתְךָ; אֲבָל הַיֵּצֶר אֵינוֹ פּוֹסֵק מִמְּךָ אַף אִם יִהְיֶה נָצוּחַ מֵאָה פְּעָמִים'.
הַיֵּצֶר וְחֵילוֹתָיו, זֶהוּ מַעֲרַךְ מִלְחַמְתִּי גְּאוֹנִי, שֶׁמּוּזָן בְּכָל עֵת עַל יְדֵי טֶכְנִיקוֹת יְעִילוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת לְאַתְגֵּר אֶת הַמָּצוּי בְּזִירָה זוֹ. הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מִתְבַּטֵּאת כְּלַפֵּי פְּנִים, עַל הַיֵּצֶר הַיּוֹשֵׁב בֵּין מִפְתְּחֵי הַלֵּב, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּהָסִית וּמִלְּהַצִּיק, אֵין מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה מִמֶּנּוּ, זוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה.
גַּם בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה מִקְרָאִית, שֶׁעָלֶיהָ דִּבְּרָה תּוֹרָה, מְצֻיֶּנֶת הַהִתְעָרְבוּת הַיִּצְרִית – "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה"… הִנֵּה יְהוּדִי הוֹלֵךְ לִלְחוֹם מִלְחֶמֶת ה', כִּי אָכֵן גַּם מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, סוֹדָהּ וִיסוֹדָהּ הַרְחָבַת גְּבוּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְהִנֵּה בָּא גַּם הַיֵּצֶר בְּתוֹכָם, נִסָּיוֹן תובעני, חוֹנֵק, אוגף מִכָּל הַצְּדָדִים, לֹא מֵנִיחַ, וְאַף לֹא לְרֶגַע… לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע (רַשִׁ"י).
מַה קּוֹרֶה שָׁם? הַתּוֹרָה כִּבְיָכוֹל, יָרְדָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה 'גָּדוֹל עָלָיו', כִּלְשׁוֹן הָעָם, וּלְפִי רוּחַ דִּבְרֵי רַשִׁ"י, זֶה טַעַם הַהֶתֵּר שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא יִשָּׂאֶנָּה בְּהֶתֵּר יִשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר… שָׁם הוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, וְאָז כִּבְיָכוֹל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּא לִקְרָאתוֹ: לֵךְ לְמִסְגֶּרֶת הַיְּכֹלֶת שֶׁלְּךָ, שָׁם תִּמְצָא אֶת מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַמְּיֻחֶדֶת לְךָ, לִמְקוֹמְךָ וּלְשַׁעְתְּךָ.
מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, כִּי כַּאֲשֶׁר הוֹתִירָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת הַזִּירָה כְּמוֹת שֶׁהִיא, לְלֹא הֲקָלוֹת וּוִתּוּרִים, לְלֹא הִתְחַשְּׁבוּת בִּנְסִבּוֹת כָּלְשֶׁהֵן, הֲרֵי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה, הַנִּמְצָא בַּמָּקוֹם הַמְּיֻחָד לְךָ, יָכוֹל גַּם יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר.
קַיָּמִים מוֹטִיבִים מְשֻׁתָּפִים לַמִּלְחָמָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מֵהַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַחַיִּים לַמִּלְחָמָה הָרוּחָנִית, הַנִּטֶשֶׁת בֵּין כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה לַהֲפָכִים לָהּ.
לְדֻגְמָה, הַחַיָּל בְּתוֹךְ סַעֲרַת הַמִּלְחָמָה, אִם בַּר דַּעַת הוּא, יוֹדֵעַ כִּי בְּהִמָּצְאוֹ בְּאֵזוֹר עוֹיֵן, הַשַּׁאֲנַנּוּת הִיא מַפַּלְתּוֹ, אֵין הוּא יָכוֹל לְהָסִיחַ דַּעַת לְרֶגַע אֶחָד, מֵהָעֵרָנוּת הַנִּדְרֶשֶׁת כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ וְעַל נִשְׁקוֹ, בְּמֶתַח קִיּוּמִי דָּרוּךְ הוּא לְכָל רַחַשׁ סְבִיבוֹ, עֵינָיו פְּקוּחוֹת נְכוֹחָה, עֵירָנוּתוֹ נִמְצֵאת בְּשִׂיאִים, כָּל רֶגַע יָכוֹל לָבוֹא מִישֶׁהוּ, וְסוֹף הַסִּפּוּר הִגִּיעַ.
הָאִישׁ הַמֻּבְחָן, הַיּוֹדֵעַ כִּי הִמָּצְאוֹ בִּנְוֵה הַתְּלָאוֹת שֶׁל הַאי עָלְמָא, כָּמוֹהָ כְּמִלְחָמָה קִיּוּמִית אֵינְסוֹפִית בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, גַּם הוּא מְפַתֵּחַ חַיְשָׁנִים שֶׁל הִשָּׂרְדוּת קִיּוּמִית, הוּא יוֹדֵעַ, כִּי שַׁאֲנַנּוּת רוּחָנִית, הִתְפַּשְׁרוּיוֹת קְלִילוֹת, כְּמוֹהֶן כְּחִסּוּל עַצְמִי.
הַחַיָּל הַזֶּה, בְּשֵׁרוּת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ לְהַבְחִין תָּמִיד בֵּין שִׂיחֵי הַהַסְתָּרָה אֶת הָאוֹרְבִים הַתּוֹרָנִים, מְצַפִּים לָהִתְנַפְּלוּת הַבָּאָה.
וְאִם כְּבָר מִלְחָמוֹת, הֲרֵי שֶׁכְּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, כִּי עוֹלָמֵנוּ הַמִּתְחַדֵּשׁ, הוּא עוֹלָם מוֹדֶרְנִי, בּוֹ הִשְׁתַּנּוּ כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק, לֹא עוֹד רֹמַח וְחֶרֶב, כִּידוֹן וּמָגֵן, וְגַם לֹא טַנְקִים וּכְלֵי נֶשֶׁק מְתֻחְכָּמִים. הַיּוֹם הַטֶּכְנִיקוֹת הִשְׁתַּנּוּ, הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁל הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה גֻּיְּסוּ לְשֵׁרוּת הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן, לוֹקְחִים עוֹלָם יָפֶה וּמְתֻחְכָּם, וּמְתַרְגְּמִים אוֹתוֹ לְרֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר שָׂרוּף וּשְׁלוּלִיּוֹת דָּם. זֶה הָעוֹלָם הַמְּטֻמְטָם שֶׁלָּנוּ.
בְּאוֹתָהּ חַיָּתִיּוּת נֶאֱלַחַת הִתְקַבְּעָה לָהּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל אוֹתָהּ סְקַאלָה מוֹדֶרְנִית – הַמֶּדְיָה וּגְרוּרוֹתֶיהָ, וּשְׁאָר יְכוֹלוֹת הַתִּקְשׁוּר, מְחַבְּרוֹת אֶת הָאָדָם הַנִּלְחָם בִּרְצוֹנוֹ אוֹ שֶׁלֹּא, לֶחָזִית הָאוֹיֵב, הַלּוֹחֵם לְלֹא חָת, וּבְשִׂיא הַחֻצְפָּה הָאֶפְשָׁרִית.
הָרַעְיוֹן שֶׁל הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל הַחַיִל הַגָּדוֹל הַזֶּה, נִמְצָא בַּמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה! יְצִיאָתְךָ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הִמָּצְאוּתְךָ תַּחַת עֲנָנֵי הַשָּׁמַיִם אֲמוּרָה לִהְיוֹת בְּרוּחַ לוֹחְמָנִית, אִם לֹא אַקְטִיבִית, לְפָחוֹת בַּתּוֹדָעָה – לָדַעַת שֶׁאָנוּ נִלְחָמִים! אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת עַל זֵרֵי דַּפְנָה וְלָנוּחַ… כִּי מִמִּלְחָמָה – וּבִמְיֻחָד בְּעִצּוּמָהּ – לֹא נָחִים!
הָאוֹיֵב נִמְצָא כָּאן וְעַכְשָׁו, הוּא מַתְקִיף, זְהִירוּת!