מכתב שבעים ותשעה
בעזרת השם יתברך, מוצאי שמחת תורה, תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר והנעלה, ר' … נרו יאיר ויזרח.
הנה כעת יצאנו מן הקודש אל החול, והחול שיוצא מן הקודש, הוא בסוד חול המועד, חול שנושק אל הקודש, הוא בעצמו קודש, ואפשר להמשיך את הקדושה הגדולה לכל ימות השנה, שנחיה תמיד בתדר של גאולה נפשית מכל הצמצוצים, שיהיה לנו את האור הזה של ההקפות הקדושות, שנזכה לחשוב אותן מחשבות, ולחיות את החיים בסוג של שמחת תורה, שהוא יום אור האורות ממש, יום שבו אנו עולים כולנו לתורה, להורות שיש לנו שייכות עם התורה, אף אם אנו כמו שאנו, ואין לנו עם מה לבוא אל קדושת התורה, כי אנו כך וכך, אבל אחרי כל זה – יש לנו שייכות אל התורה, אנו נדרשים לבוא אליה, ולומר קדם קהל ועדה – אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, ואף ילדים קטנים שבקושי שיננו את ההגייה הקשה של הברכה הלא מוכרת עולים לתורה, כל אחד בתורו, כל אחד לפי בחינתו, אבל הצד השוה שבכולם, שיש לכל אחד מאתנו שייכות אל התורה הקדושה, ועלינו לזכור זאת גם ביום ששכחנו את השייכות שלנו לתורה, ואנו בסוד ילדים קטנים, עלינו להחזיר לעצמנו את המתנה האלוקית הזו, אשר נתן 'לנו' תורת אמת. לנו ממש הוא נתן את התורה הקדושה, והיא שלנו ממש.
והריקודים, אוח הריקודים, כמה קדושה וטהרה אינסופית יש בהם, הרי יהודי שרוקד בשמחת תורה, הוא ממלא מלוא חופניים של הדר ויופי יהודי פנימי, הרי אי אפשר לרקוד אם לא בגלל היותו בן של התורה, בן של השם יתברך, שאוהב את התורה הקדושה בכל לבו ובכל נפשו, אני חושב שהמהות היהודית שלנו פורצת ועולה בשמחת תורה ובשמיני עצרת, רק אז כשהתורה הקדושה, כביכול, מתפרצת מתוך הארון קודש הפעור, כלומר, היא כבר לא מוסתרת, היא בחוץ ממש, פוגשת אותנו שם ומתחילה להרקיד אותנו, אז אנו יודעים באמת שאנו יהודים של השם יתברך, המאמינים בקדושת התורה בתכלית הקדושה, ויודעים שהעולם נברא בשביל התורה הזו, וזה באמת משהו ששוה לרקוד בשבילו, ועלינו לשבח לאדון הכל שיש לנו שייכות בקדושת שמחת תורה.
ראוי לדבר מזה במוצאי שמחת תורה, שהמהות הזו של אידישקייט תשאר אצלינו באמת, שגם בימים שאין רוקדים בהם – שנהיה חדורים עם 'שייכות' אל התורה, זה לדעתי מה שאפשר לקחת מהיום טוב הקסום הזה, ובפרט השנה שרקדנו בבית מדרשנו עם אנשי שלומנו הקדושים, שמאמינים בתורת רביז"ל והוא דבר לא פשוט בכלל, כי זה עיקר שמחתינו ותקוותינו, שעמו ז"ל אנו יודעים כבר שאנו מסוגלים לקיים את התורה הקדושה, כי נכנסת בנו על ידו ז"ל התעוררות עליונה להיות אנשים כשרים, ועל כל פנים שקדושת שמחת תורה לא תזוע מאתנו, ותשאר עמנו לנצח, ממש לתמיד, שתמיד נרקוד בלבנו עם התורה, שנשמח בשמחה עצומה עם כל מילה של התורה הקדושה, ונלמד בהתמדה גדולה את התורה הקדושה, לעשות שיעורים כסדרן באמת וברצינות, ולהנות מתורה, ולשמוח מתורה, כי זו שמחת החיים אמיתית, ורביז"ל אמר, שסוד שמחת תורה הוא דיבור בדעת, שמבינים את הלימוד הקדוש, אחרי ריבוי דיבורים בתורה שהם סוד הושענא רבה, ועלינו להבין שאם לא נלמד מיד כעת, אז נמצא את עצמנו בושים מאד לאחר מכן, ואיך נחשוב על עצמנו בשמחת תורה הבא? לכן הבה ונעשה שיעורים כסדרן, ואולי טוב שתשתף אותי בקבלות טובות שאתה מקבל על עצמך בלימודי התורה הקדושה, כדי שאוכל לסייע בעדך להיות איש כשר, כי גם אני רוצה שיחזקו אותי על זה, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, וצריך המון התחזקות על התורה הקדושה, כי הבעל דבר יניח לעשות הכל העיקר שלא ללמוד ולהתפלל כראוי, כי בזה הורגים אותו לגמרי, ואשריך שזכית להיות אצלנו בשמחת תורה, ועשית לי נחת גדול בזה, כי אני חושב שלהיות בין אנ"ש מועיל מאד לעבודת השם.
ההכרח לקצר ואקוה לכתוב לך עוד
המאחל לך שנת שמחה וששון ואהבת התורה אמיתית.
מנאי אחיך רעך אשר כנפשך
שלמה ברוך בלוי