בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר נח, ראש חודש חשון תשפ"א.
לכבוד אהובי אחי היקר, אשר יחדיו נמתיק סוד וכו', ר' … שיחי'.
הנה היום ראשון לחודש, והוא המתרה והמעורר אותנו להתחיל חיים חדשים, כמו שיש אנ"ש מסודרים, שהיום מתחילים שוב את ששה סדרי משנה ואת הליקוטי מוהר"ן הקדוש, ועוד ספרים קדושים קבועים, על מנת לסיימם כולם בראש חודש הבא עלינו לטובה, וזאת מלבד השיעורים הקבועים האחרים, בעיון ובגירסה, אשרי עין ראתה זאת, אנשי שלומנו הקדושים הקבועים בתורה הקדושה, כי אין לך עוד מקום שלימוד התורה הוא יסוד היסודות כמו בחסידות ברסלב, וכמו שאמר רביז"ל, נכספתי להמשיך העולם אל עשיה, שיהיה חיוב על כל אחד ללמוד בכל יום כך וכך, כמובא בשיחה יט, אשרינו מה טוב חלקינו.
והנה כתוב ברש"י בפרשת השבוע, מכאן שלמד נח תורה, ואף שהדברים מכוונים על זה שידע מהי בהמה טהורה וכו', אבל בפנימיות הלימוד הוא, שעיקר התקרבות יהודי להשם יתברך הוא על ידי התורה הקדושה, ואף אם אדם יעשה את כל העבודות שבעולם, אם לא ילמד תורה, יתגבר עליו ח"ו היצר הרע להחטיאו ולהמיתו מיתה רוחנית, ורבים נפלו חללים ברשת הזו, כשלא היה להם "חיוב" חזק ללמוד בכל יום כך וכך, הרי שהם התעסקו בדברים טפלים, ומשם בדברים בלתי רצויים, עד שנפלו למה שנפלו לעבירות חמורות. ולהיפך גם כן, לפי המובן משיחת רבינו ז"ל הנ"ל, שגם אם אדם חטא והרשיע מאד – כח התורה גדול כל כך, שיכולה לזככו ולזקקו, ולנקותו ולרחצו לגמרי, עד שיהיה איש נקי וכשר לגמרי.
ראה גם ראה ענין אמירת ח"י פרקים משניות בכל יום, וכי אין זמן לזה? הלוא מהרגע שאדם קם עד שהוא אוכל ארוחת בוקר, כמה רווחים וזמנים יש לו שהיה יכול לחטוף אמירת פרק פה ואמירת פרק שם, עד שישלים לחם חוקו, וזה רק בדבר זה, מכל שכן, אדם הקובע את עצמו בתכלית הקביעות, יהיה מה שיהיה, ויהיה איך שיהיה, שלא יעבור עליו יום אחד ללא כל החמשה עשר שיעורים שקבע לנו אותו זקן, אדונינו מוהרא"ש זי"ע, ויותר מזה מה שאדם צריך לקבוע לעצמו בכל מיני ספרים לפי שורש נשמתו. ועכשיו אשאל אותך, האם אדם שעסוק כל ימיו ללמוד וללמוד, להגות ולגרוס, לחפש עוד ועוד בספרים שונים, קדושים וטהורים, האם יוכל לעשות איזה חטא, האם יש לו זמן להתעסק בשטויות?
תדע לך, שכל התאווה של בני אדם לדבר שוב ושוב על פוליטיקה ועל מה שקורה, זה בגלל שאין להם את הדריכות והמחוייבות ללמוד כך וכך, ותראה שאנשים שהם שייכים אל פרנסה בשפע והם צריכים ללכת למפעל שלהם לשבת במשרד ולסדר ענינים, אין להם ראש פנוי ויכולת לפנות זמן לאיזה ריגוש של תאוות עולם הזה, שיבוא על חשבון הכסף והעיסוקים הטורדים השוטפים, גם פוליטיקה לא מענינת אז, כי יש להם דריכות ומחוייבות אישית למה שהם עושים, מה שנקרא אחריות… כמו כן ממש, האדם שעסוק בשיעורים כסדרן, גם אם אינו עובד השם אמיתי לעת עתה, אבל עצם זה שקיבל על עצמו עול תורה, זה מציל אותו מכל הרע שבעולם, ואם רואה שלמרות שלומד וכו' יש לו עוד זמן לשטויות, שלא יחשוב מחשבת הבל שהנה הוא משלב את שני הדברים, גם תורה וגם חיי העולם הזה, כי לא יקח הרבה זמן שגם את השיעורים שלו יפסיד, כנראה בחוש ממש, ואז עצתו להוסיף עוד ועוד, כמו הביטוי של רביז"ל עד שאין הזמן מספיק, רק כך אפשר להתגבר על המניעות הגדולות שיש בעולם על עבודת השם יתברך.
אקוה להשם יתברך, שהדיבורים הללו יכנסו בלב שנינו, ונהיה אנשים כשרים כרצונו של הקב"ה וצדיקיו האמיתיים.
ידידך עוז
שלמה ברוך בלוי