מכתב מאה וארבעה עשר
בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש פרשת חיי שרה, כ"ז בחשון תשפ"א.
לכבוד ידידי היקר והנעלה, האברך המוכשר, ר' … שיחי'.
הנה עברה עלינו שבת קודש נפלאה ביותר, וזכינו אל הדבקות של נשמות ישראל בהשם יתברך, כמו שכתוב ברית היא לעולם, ביני ובין בני ישראל, שביום זה אנו קרובים וסמוכים מאד אליו יתברך עד אין שיעור, ומי שאינו בטלן – יכול לזכות ביום שבת קודש לתשובה מאהבה. ובאמת בסעודה שלישית, דברנו הרבה על פי התורה לט ליקוטי תנינא, לכו חזו מפעלות אלקים, ושם מדבר רבינו ז"ל מגילוי אלוקות בתכלית מדרגה העליונה, ורבנו ז"ל אומר שם, שעיקר בריאת נשמות ישראל הוא בשביל שבת קודש, והרחבנו הדיבור אודות הדבקות הנפלא שיש לאדם בשבת קודש, ובימים הקודמים ממש היה אפשר להבחין במוחש, איך יש אדם בעולם שמתפרנס ועמל על כספו כל השבוע וכשמגיע שבת – יכול להרויח ואינו מרויח, כי מורה בזה שהכל ממנו יתברך, ויודע שאין שום השתדלות בעולם כלל, ויצא הדיבור, שלאנשים בזמנינו יש מלת קסם, שחושבים שהיא קושיה גדולה, וכשמדברים על בטחון גמור בו יתברך, מיד אומרים, ומה עם חובת ההשתדלות, ומאז נסתתמו פיות כולם, כי מי ידבר נגד השתדלות? ומי שבקי היטב בטיב הנהגת העולם, יודע שעל ההשתדלות בעצמה צריכים בטחון גמור בהשם יתברך, כי ללא רשותו יתברך, אף אם תשתדל בלא סוף לא יהיה לך כלום… ורק חולי קטן אחד ואתה שוכב במיטה ואינך יכול לעשות שום השתדלות כלל, ולמה כל הזמן מדברים על השתדלות, שאין עליה כמעט בחירה, והיא בידו יתברך לגמרי, ובשבת קודש נתגלה האור הזה, האור הגלוי, שאין כלום מבלעדיו יתברך, ורבינו מדבר שם מהתבוננות בפרטי הבריאה, איך שהכל אלוקות גמור, והיא תורה נפלאה, וכן שצריך לבכות בדמעות שליש שנזכה לתכלית הזו, ונזכה לרועה נאמן, היינו אף שאנו יודעים מן הצדיק האמת, ואנו זוכים ללמוד את ספריו, אין די בזה, כי אנו צריכים לראות אותו כמו הרועה שלנו ואנו הצאן שלו, ולדעת, שבלי העצות האלו – אין לנו חיים כלל, ולשאוב חיות גדולה מכל דיבור ודיבור של הצדיק האמת, ומכל עצה ועצה שלו, ובפרט הגילוי הנפלא הזה, לזכור שעלינו לכסוף ולהשתוקק להגיע אל הדעת הזו, להכיר את הבורא יתברך מכל פרט מפרטי הבריאה, ודבר זה צריך להיות חזק כל כך אצלנו, שלבנו יהגה אימה כל היום, באיזה עולם נפלא אנו נמצאים, שכל פרט הכי קטן שבו מגלה את האור האלוקי בתכלית מדריגה העליונה, שזה מה שרביז"ל אומר בתורה א', שצריך להסתכל בהשכל של כל דבר וכו', וכן מה שרביז"ל מדבר בתורה נ"ד, אודות הרמזים שיש בכל יום, והם הרגלין המלובשין בזה העולם, וזה נפלא מאד מי שחי ככה בבחינת שבת, בחינת דבקות ואמונה בהשם יתברך, הכל טוב לו, כי הדבקות בהשם יתברך, עונה על כל הצרכים של האדם, כאילו כל מלאכתך עשויה, בסוד השבת קודש, ודברנו שזה היה ענינה של שרה אמנו, שהיתה בת כ' כבת ז' לחטא, ובת ק' כבת ז' ליופי, שהיו כל הזמנים שוים לה לטובה, ולא היה היופי שלה – יופי שיש עמו מתח של חטא וכיעור, אשר על כן היתה תמימותה שלימה עם השם יתברך כל ימיה, ולזה זוכים רק על ידי סוד המלכות אמונה, שהיא סוד שרה, כידוע, והעיקר שאנו צריכים שכל הדיבורים האלו יהיו לעובדה ולמעשה, לא שנלמד כעת דברים נוראים ונפלאים של דבקות הבורא, ואחר כך בנסיון הכי קטן נהיה שבורים כמו לא יודע מה… ולכן יש לנו רבי כזה, כמו שרבינו אומר בתורה ל', שצריך צדיק כזה שיכול לרפאות חולה כמוני, וגם בתורה הזו מזכיר רבינו שאנו צריכים מנהיג ורועה נאמן כמו משה רבינו שיכול להאיר גם ברגלין, היינו הנשמות הנמוכות, ואנו הנשמות הללו של הדור האחרון שאנו צריכים את הצדיק האמת ואת עצותיו הקדושות כמו אויר לנשמה, ועלינו ללמוד בכל יום את העצות הללו, באופן של אדעתא דנפשיה, לעובדה ולמעשה, שנזכה להיות אנשים כשרים באמת, כרצונו יתברך שמו.
אגב נזכרתי, שאמרתי גם בשם מוהרנ"ת ז"ל, שכשעובר על האדם מה שעובר יזכיר את עצמו בשבת קודש, והרחבנו הדיבור בזה, מהי קדושת שבת לדבקים בה, אשרינו שיש לנו דיבורים כאלו!
אני מקוה שהכל טוב אתך, ואתה שמח בשמחה עצומה, כי מקור כל הישועות היא רק שמחה.
הכ"ד אוהבך לנצח
שלמה ברוך בלוי