לְמַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל 'בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים'
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה, הִסְתּוֹבֵב בְּאַרְמוֹן סוֹדוֹ כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, חָשַׁב עָלָיו כָּל רֶגַע בְּחַיָּיו, וְלִבּוֹ הָמָה אֶל אַהֲבָתוֹ.
נְשִׁימַת אַפּוֹ שֶׁל אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן הָיְתָה כֻּלָּהּ הֲוָיָה עֲמוּקָה שֶׁל אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר כְּאֵשׁ לֶהָבָה לִחֲכוּ לְשׁוֹנוֹתֶיהָ שָׁמַיִם, וּבְלַהֲבָן הַמִּתְלַהֵט צָבְעוּ אֶת מִרְקָע הָאֹפֶק בְּגַוְנָהּ הַמַּרְהִיב שֶׁל דְּבֵקוּת בִּמְחוֹלֵל הַכֹּל.
כָּךְ חַי לוֹ אַבְרָהָם הָעִבְרִי, הָעֶבֶד הָרִאשׁוֹן לַאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלָךְ, הוּא עָלָה עַל תּוֹבָנַת הָאַדְנוּת, שֶׁהַשֵּׁם הוּא הַמֶּלֶךְ! הוּא הָאָדוֹן! וְאֵין בִּלְתּוֹ.
אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ זֹאת דָּאַג אַבְרָהָם לְהָפִיץ בֵּין שׁוּרוֹת מַכָּרָיו, שֶׁהִתְרַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם.
עַד מְהֵרָה הֵבִין אַבְרָהָם אֶת תַּפְקִידוֹ הַמַּכְרִיעַ בְּהִוָצְרוּתוֹ שֶׁל יְקוּם אֱמוּנִי אֵיתָן, הֵבִין הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה אֶת מְקוֹמוֹ הַנִּכְבָּד בְּאַבָהוּת חוֹבֶקֶת דּוֹרוֹת, הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ… וּכְאָב אֲשֶׁר מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ, כָּךְ יְלַמְּדֵנוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת דֶּרֶךְ ה' וּמִצְווֹתָיו, דֶּרֶךְ שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן הַדּוֹרֵךְ בָּהּ.
כִּבְיָמֵינוּ, הָיָה אַבְרָהָם נָתוּן בְּתוֹךְ עוֹלָם צִינִי וְלוֹעֵג, הַחֶבְרָה הַמֻּשְׁחֶתֶת הַסּוֹגֶדֶת לֶאֱלִילֵי עֵץ וְאֶבֶן, וַאֲשֶׁר מְיַצֶּרֶת אֱנוֹשׁוּת שֶׁל רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד (בְּרֵאשִׁית יג, יג), אֵינָהּ הַמֻּמְלֶצֶת בְּהֶחְלֵט לְאָדָם גָּדוֹל בָּעֲנָקִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יד, ו), כְּאַבְרָהָם הָעֶבֶד, כָּל בִּטּוּי לְעוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל אַבְרָהָם הַקָּדוֹשׁ, נִתְקָל בַּאֲטִימוּת מְרֻשַּׁעַת, לֵךְ תִּהְיֶה 'אַבְרָהָם' בְּעוֹלָם כַּפְרָנִי.
וְהִנֵּה הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל, אִישׁ אֶחָד, אֶחָד מַמָּשׁ! לְלֹא עוֹזְרִים וְתוֹמְכִים, אֲפִילוּ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבָה, הֲכִי יָחִיד שֶׁיָּכוֹל אָדָם לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, בּוֹדֵד!
קָם וּמַכְרִיז קֳבָל עַם וְעֵדָה: – הֲפִיכָה!
תִּהְיוּ מְעֻדְכָּנִים, רַבּוֹתַי! יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם!…
טוֹב, זֶה עוֹד לֹא הַכֹּל…
הַחִדּוּשׁ הוּא: שֶׁהַצִּבּוּר הָאָמוּן עַל תַּרְבּוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, הַהֲפוּכָה בִּמְדֻיָּק מִזּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, מַכְנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ לְעֻמַּת אֲלוּמַת הָאוֹר שֶׁנָּחֲתָה לִמְחוֹזוֹתָיו. בְּנֵי הַתְּפִישָׂה הַכַּפְרָנִית נוֹהֲרִים לְאָהֳלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָעִבְרִי, אָב הֲמוֹן גּוֹיִם (בְּרֵאשִׁית יז, ד), לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים.
לְאוּמִּים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, עַמִּים בַּעֲלֵי מֶנְטָאלִיּוּת מִשֶּׁלָּהֶם, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים בִּשְׁקִיקָה לְהַרְצָאוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם אוֹדוֹת אַדְנוּתוֹ שֶׁל הַ'יֵּשׁ' הַיָּחִיד שֶׁנִּמְצָא פֹּה…
אַךְ לֹא בְּכָךְ הִסְתַּיֵּם תַּפְקִידוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.
הוּא נָשָׂא עֵינָיו הָלְאָה, הוּא רָאָה אוֹתָנוּ, אֶת אֲבוֹתֵינוּ וְאֶת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ, אֶת בְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם. אַבְרָהָם הִבִּיט נְכוֹחָה עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר כָּל כָּךְ, עוֹלָם שֶׁמְּחַסֵּל אֶת עַצְמוֹ בִּקְלִילוּת אֱוִילִית, הוּא מְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַהִתְגַּלּוּת, לָשׂוּחַ עִם בּוֹרְאוֹ כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ.
הִנֵּה הוֹפִיעָה עָלָיו מִמָּרוֹם, הַבְטָחָה אֱלֹקִית, עַל יְרוּשַׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
– "אֶרֶץ זוֹ אֵינָהּ אֲדָמָה וְעֵצִים בִּלְבַד, הִיא 'חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵךְ' (רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי), הִיא הַקִּיּוּם הָרוּחָנִי שֶׁל הָעָם שֶׁעָתִיד לָבוֹא מֵחֲלָצֵי אַבְרָהָם, הִיא אֶרֶץ הָאֱמוּנָה, מִשְׁכַּן כְּבוֹד מַלְכוּת ה' בָּעוֹלָם! שׁוֹכֶנֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי בָּרֹבֶד הָרַעְיוֹנִי… יְהוּדִי מַאֲמִין – הוּא יְהוּדִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל… אֶרֶץ נוֹשֶׁמֶת בַּעֲלַת חִיּוּת וּקְדֻשָּׁה…
וְכָךְ אַבְרָהָם שׁוֹמֵעַ אֶת הַהַבְטָחָה. וּמַחֲזִיר דְּבָרִים לְמוּל הָאוֹר אֵין סוֹף:
"בַּמֶּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"… (בְּרֵאשִׁית טו, ח)
אֵיךְ יוֹרְשִׁים אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת?
לְמִקְרָא הַפְּסוּקִים הַמְלַמְּדִים, עַל הֵעָנוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, לִכְרוֹת בְּרִית עִם נִבְרָא שֶׁתָּבַע זֹאת, אָנוּ עוֹמְדִים מִשְׁתּוֹמְמִים בְּפַחַד אֵימִים – – –
– הַיְכוֹלִים אָנוּ לְתָאֵר נְכוֹנָה אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲמָד שֶׁל 'בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים'?
בְּאוֹתוֹ זְמַן נָדִיר שֶׁאֵין לוֹ אָח וָרֵעַ, שֶׁל כְּרִיתַת בְּרִית עִם אֱלֹקִים, רָאָה אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹתָנוּ.
הַמִּדְרָשׁ מְלַמֵּד (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד), כִּי הַגָּלֻיּוֹת כֻּלָּן, מְקֻפָּלוֹת בַּגָּלוּת הַמְּפֻרְסֶמֶת – 'גָּלוּת מִצְרַיִם', הִיא הָיְתָה הַגָּלוּת-הָאָב וּמִמֶּנָּה מִסְתַּעֲפוֹת הַגָּלֻיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁקְּרוּיוֹת עַל שְׁמָהּ.
גַּם גָּלוּתֵנוּ זוֹ – גָּלוּת הַדַּעַת וְהַקְּדֻשָּׁה…
וְכָךְ מֵאוֹתָהּ אֲוִירַת קֹדֶשׁ-הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ נָתוּן בָּהּ מִיּוֹם עוֹמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ, נֶחֱשַׂף לֶעָתִיד הַמַּבְהִיל שֶׁיָּבוֹא עַל עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם.
כִּבְסֶרֶט נָע, הוּא רָאָה אֶת מוּפָע הָאֵימִים שֶׁעַל בִּמַּת הַהִיסְטוֹרְיָה:
שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, צוֹרְרוּת רוֹמִית, קֵיסָרוּת רוֹדֶפֶת, שׁוֹשֶׁלֶת צַארִים עָרִיצִים וְשֻׂלְטָנִים שׂוֹטְמִים, אִינְקְוִיזִיצְיָה כּוֹפָה דַּת-הֶבֶל בְּאֵשׁ וְדַם, פּוֹגְרוֹמִים, חוּרְבָּנוֹת, רְדִיפוֹת, מַאֲסָרִים, רְצִיחוֹת, וְשׁוֹאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל תְּקוּפוֹת יְדוּעוֹת יוֹתֵר וִידוּעוֹת פָּחוֹת.
עֵינָיו שֶׁל אַבְרָהָם חָשְׁכוּ…
וְזֶה לֹא הַכֹּל!
הִנֵּה הִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁל גָּלֻיּוֹת הָרוּחַ:
'הַשְׂכָּלָה', כְּפִירָה, חִילוֹנִיּוּת, שְׁמָד, הֲמָרַת דָת, פְּרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְעוֹד נִסְיוֹנוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת חַלָּשִׁים. אַרְטִילֶרְיָה עֲשֵׁנָה שֶׁל חֵילוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בִּדְמוּת הָעִתּוֹנִים, הַסְּפָרִים, הַסְּרָטִים, הָאִינְטֶרְנֶט, הַתִּקְשֹׁרֶת, פְּרִיקַת הַמּוּסָר וַהֲרִיסַת הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי… וְיִכְלֶה הַדַּף מִלְּהָכִיל.
וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו!!! (פָּסוּק ח)
קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְחִיר גָּבוֹהַּ תִּתְבַּע הָעֲמִידָה בְּצֵל הַצַּח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה…
אֶת הַתְּשׁוּבָה קִבֵּל אַבְרָהָם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד.
אִי אֶפְשָׁר לִיצוֹק לְתוֹךְ דְּפוּסֵי אוֹתִיּוֹת אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, בִּרְאוֹתוֹ, עַיִן בְּעַיִן, אֶת לַפִּיד הָאֵשׁ הָעוֹבֵר בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁהָיָה סִימָן לַהִתְגַּלּוּת הַמּוּחָשִׁית שֶׁל אַדִּיר אַדִּירֵנוּ…
מִמֶּרְחָק שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים, אָנוּ בּוֹהִים בְּאוֹתוֹ לַפִּיד אֵשׁ בִּלְתִּי-כָּבֶה, אֲשֶׁר מְלַוֶּה אוֹתָנוּ בִּתְקוּפוֹת שֶׁל הָאֵימָה וְהַחֲשֵׁכָה, שֶׁל חֻרְבָּן אוּשִׁיּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה.
הוּא מֵאִיר לָנוּ…
אוֹר ה' יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתָנוּ. גַּם בַּדּוֹר הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה – מֵהָעֲלָטָה הַסְּמִיכָה שֶׁל עוֹלָם הַשֶּׁקֶר הַזֶּה, לְהָאִיר אֶת מְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ הַנִּרְדֶמֶת, הַמִּתְעַלֶּפֶת בִּשְׁנַת הָאֲדִישׁוּת הָרוּחָנִית.
נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אַבְרָהָמִ'יים! בְּדוֹר מְגֹחָךְ שֶׁכָּזֶה.
וְאוּלַי גַּם אֶצְלֵנוּ יִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא?! כַּאֲשֶׁר אָנוּ נָקוּם וְנַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, נְשׂוֹחֵח עַל אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה עִם עֲמִיתִים, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, חֲבֵרִים, יְדִידִים, תַּלְמִידִים, מַעֲסִיקִים, עוֹבְדִים וְקוֹלֶגוֹת.
נְכַוְּנֵן אֶת זַרְקוֹר הָאֱמֶת לְעֵינֵיהֶם הַמְמַצְמְצוֹת בְּאֵזוֹר הַדִּמְדוּמִים וְהַסָּפֵק.
נַכְרִיז, בְּעֶצֶם הַהִתְנַהֲלוּת הַנְּכוֹנָה בְּחַיִּים טְהוֹרִים: יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם! נוֹכֵחַ וְעַכְשָׁוִי.
"אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (פָּסוּק יז) – – –