מכתב קעז
הרצון וההשתוקקות
בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר פנחס, ט"ו בתמוז תשפ"ב
לכבוד נשמ"י שיחי'.
כעת אני עייף מאד, רק רציתי לכתוב מילה אחת על כל פנים, שעיקר עבודת השם הוא להיות שלם עם קונו, להרגיש טוב עם העבודה, ושהיא תהיה שמחת החיים שלו, כי אם העבודה היא בסוד 'עבודה', אזי המצב הוא שהוא נאנק תחת העבודה, ואין לו אהבה בתענוגים מעבודת השם, אלא צריך להכניס בלבבו את העומק הגדול, שאנו עובדים לאלוה שאין כמותו, וכל חפצים לא ישוו בה, במצוות התורה, שהוא החיבוק כביכול עם המלך, כי מצוה הוא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי כל מצוה ומצוה זוכים להתחבר אל השם יתברך, ואז כבר אין זו עבודה כלל, אלא תכלית הרצון וההשתוקקות, וכמו שמבאר מוהרנ"ת ז"ל את עומק ענין הרצון וההשתוקקות שזה כל יסוד עבודת השם,
ואולי אי"ה אעתיק לך לשונות נוראים מליקוטי הלכות אודות מעלת הרצון, שיהיה איך שיהיה, אף שאני כמו שאני, אני בכל זאת רוצה להיות איש כשר ולעשות רצונו יתברך בלבב שלם, והנה היום היארצייט של האיש האלוקי האור החיים הקדוש, וראוי ללמוד בפירוש שלו שהוא כולו דבקות הבורא, וגם מוהרנ"ת ז"ל היה רגיל בלימוד אור החיים, על כל פנים, על ידי שהולכים בדרכי הצדיקים, זוכים להשתוקקות עליונה להשם יתברך, וזה כל המבחן שלנו לראות אם אנו באמת אוהבים את השם, שאין עבודת היהדות והחסידות עלינו למשא, אלא תכלית התאווה והתשוקה. כי לשמו ולזכרו תאות נפש.
הכותב בקיצור ובבלבול הדעת
ובע"ה נמשיך מחר
אחיך אוהבך מאד
שלמה ברוך