הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁלִּי
כ"ג תמוז תשפ"ב
הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁלִּי
זֶה הַפֶּה שֶׁלִּי
אָנָּא מִמְּךָ אֱלוֹקַי
תֶּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת
וְהָאֹמֶץ
וְהַמֵּנִיעַ
לִפְתֹּחַ פֶּה גָּדוֹל
אֵלֶיךָ
וּלְסַפֵּר לְךָ אֶת הַכֹּל
וְכַמָּה קָשֶׁה לִי
וְכַמָּה טוֹב לִי
וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אִתְּךָ
כִּי אָז הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת
וּכְשֶׁהַדִּבּוּר הוּא עִם אֱמֶת
אֵין נֶשֶׁק קָשׁוּחַ מִמֶּנּוּ