מכתב קצא
הגעגועים של אלול
בְּעֶזְרַת השם יתברך, יום שישי, עש"ק לסדר ראה, ערב ר"ח אלול, תשפ"ב.
לכבוד … שיחי'.
הנה ימים באים, הנה הימים המקודשים, ימי אלול הקדושים והנוראים, ימים של אהבת השם לעמו, בני בחיריו, הרוצה בתשובתם ובקרבתם, בימים האלו אנו יכולים לזכות לאור גדול, להסיר מאתנו כל ההסתרות, הן ההסתרה, והן ההסתרה שבתוך הסתרה, כי נמשך בעולם דעת גדול באלוקות, כי עיקר הדעת את ה' היא הקירבה אליו, ואין לך ימים שבהם נשפעת הארה של תשובה ודעת, כמו בימי אלול הקדושים, שאורייתא מוכיחה אותם, עד מתי פתיים תאהבו פתי, למה נהפכו דברי אלקים חיים לפתיות אצלנו, עד שלא חשוב לנו דבר ה' ח"ו.
וזה התשובה של אלול, שאנו מתקרבים מחדש, ביודענו, כי בימים אלו נשפעים י"ג מדות הרחמים בעולם, ויש אור גדול מאד לכל מי שרוצה לתפוש מהאור הזה, זהו אור שהקב"ה מביא בעולם שיכול להאיר אפילו את הפינות החשוכות ביותר שלנו, והשם יתברך רוצה שנעשה פעולות טובות, ואין צריך כל כך לחפש אחר עבודות קשות, אלא להתבונן בעבודות שאנו עושים ממילא בכל יום, להכניס חיות בכל דבר, שהתפילה תהיה תפילה, לא כמו עול ומשא שרוצים לפטור במהרה, אלא תהיה מתיקות לתפילה, תהיה מתיקות לכל דיבור של תורה שאני מוציא מפי, כאילו אני מקבל איזה מכתב מהמלך, שזה כל כך קדוש וחשוב אצלי.
ולכן אסור לשוחח באמצע הלימוד והגירסא, כי זה לא ליצנות, שאין צריך ללמוד וכו', אלא אנו לומדים תורה בקדושה ובטהרה, ויודעים שיש הקב"ה בתוך האותיות והתיבות, ומכניסים את כל החושים באמירה ובלימוד, ופורשים מחברת בני אדם מפטפטים בעת הלימוד, ועושים הכל למען שמו יתברך באהבה ובשמחה, כך זוכים לקרבת אלוקים לי טוב.
כי כמו שלמדנו בתורה, עיקר ביטול ההסתרה, ועיקר הצלחת התוכחה לנשמות ישראל שהם תחתיו, הוא על ידי התורה, ואיזו תורה היא זו, תורה שלומדים להכיר ממנה את הקב"ה!
והלא זו הרי כל ההסתרה, ששוכחים שיש הקב"ה, ששוכחים שיש תשובה, שיש געגועים מתוקים כאלו להשם יתברך, עד שכל תענוגי החיים לא ישוו למתיקות הזו, ואת כל זה אנו צריכים לזכור היטב היטב בימים הקדושים הבאים לקראתנו לשלום, לקראת הר"ה הקדוש, לקראת יום מלכנו, שעלינו לחזור להיות בנים ועבדים להשם יתברך, לרצות את כל עול מלכות שמים, ולהתפלל הרבה שנזכה לאהוב כל נקודה של יודישקייט.
הכותב באהבה גדולה ובתקוה לזכות לאיזו קרבת אלקים בהאי עלמא,
ידידך נצח
שלמה ברוך בלוי