שִׁירַת דּוֹדִים
(שיח בין השבת לנותן השבת)
ערב שבת נחמו תשפ"ג
מאת אנה גרינפלד תחי'
אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים
קוֹל דִּנְדוּנֵי פַעֲמוֹנַיִךְ הַגּוֹלְשִׁים מִן הַגִּלְעָד
כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בֵּין הֶעָלִים.
אֶגְלֵי טַל עֲתוּר מִצְחֵךְ.
שְׂפָתַיִךְ אֹדֶם, הַשָּׁנִי וְהָאַרְגָּמָן.
צַוָּארֵךְ יוֹנִים
רַגְלַיִךְ עַמּוּדֵי שְׁלוֹמוֹ
וְעֵינַיִךְ עִלּוֹת.
"אַל לְךָ לִשְׁתֹּק דּוֹדִי
דּוֹדֶיךָ טוֹבִים מִיָּיִן".
רֵיחֵךְ קְטֹרֶת בְּשָׂמִים
עוֹרֵךְ עִנְבָּר
קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים
יָדַיִךְ מְלַטְפוֹת דּוֹדִים
צְלִיל נְגִינָתֵךְ אִיבְשָׁה בֵּין הָעֲנָפִים
בֵּיתֵךְ – אָהֳלֵי שְׁבָא
כִּרְדִידֵי מֶשִׁי
מַרְבַדֵּי בָּרֶקֶת וְטוּפָז עָנוּד
"דּוֹדִי מַחֲמַדִּי אַתָּה לִי"
קְדֻשָּׁתֵךְ עֲנוּגָה לִי מִיָּיִן.