רוח הקודש צווחת
לאור המאורעות הנוראים, מוצאי שמחת תורה תשפ"ד
כשהשר שלום מבעלזא בנה את הבית כנסת המפורסם שלו, היתה הרבנית זו שביקשה ממנו, שיכין נר גדול ליום הכיפורים, בבית הכנסת, כי בשעת התפילה היה נכנס גוי פולני ומדליק את הנרות, היא טענה, למה לך שיכנס זר בינינו, נעשה נר יפה גדול ויספיק לכל החג? ענה ואמר הרבי: אדרבה, אני רוצה שביום קדוש כזה, יכנס זר בינינו, ויראה השם יתברך את ההפרש בין נשמות ישראל לבין אויביהם.
רואים ביום הקדוש הזה, אחר הושענא רבה, יהודים לבושי חג ביקשו בקשות על כל העולם, על התבואה ועל המזג האויר, על העמים ועל השלום, והתכוננו לשמוח עם שמחת התורה של הבורא, ומה עשו אלו שכנגדם? צחצחו חרבות להמית דם נקיים… ורוח הקודש צווחת, ראו במה אלו עסוקים ובמה אלו עסוקים… מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם. לחיים, לחיים…