הבנה רוחנית של המציאות הגשמית
ברצוני לבאר היום מהלך חדש שיכול לעזור לנו בחיים באמת. חוששני שהציבור יחשוב כי יש כאן איזה רצון לחזק באמונה בלבד, זה גם נכון, אבל העיקר הוא שאנחנו רוצים לרכוש כלים מעשיים מתובנת האמונה, כלים כאלו שהם שורש עולם המחשבה שלנו, המשפיע על חיי האדם בגשמיות וברוחניות, ואבאר.
הפסיעה הראשונה, היא בירור מציאותנו בבריאה, ולמה אנו כאן בכלל, כל אחד יודע את המאמר של הזוהר – בגין דישתמודעון ליה, כדי שיכירו אותו יתברך, היינו שזה שאנו נמצאים כאן בעולם הזה הוא כדי שנכיר את הקב"ה, ורק בגלל זה נולדנו, והקמנו משפחה, ואנו נמצאים במצב המסויים הזה, ולא בגלל משהו אחר. ויתירה מזאת, הזירה המסוימת שכל אחד מאתנו נמצא בה, היא הסיוע העליון כדי שנגיע אל התכלית שלנו בהאי עלמא.
ברור הדבר לכל בר שכל, כי לא הציב אותנו הבורא בעולמו ללא כלים מעשיים איך לבנות את עולם המציאות שלנו, שהוא, כאמור, עולם ההכרה בבורא עולם, ככל שאנו מכירים את הבורא עולם, אנו נמצאים בקשר מתמיד עם התפקיד שלנו, שהוא הנקודה המרכזית שאליה שואפת נשמתנו בעולם הזה, הכלים המעשיים האלו, הם הגוף שלנו ומאורעותיו. היינו תקינותה של המציאות הגשמית שלנו, כמו פרנסה ילדים ובריאות וכו', היא תקינות מהלך המציאות שלנו בבריאה, לולא הדברים האלו, היינו במשך כל הזמן מתעסקים רק בהם, ושוכחים בהכרח מהתכלית. נמצא, שגם כאשר אנו מתעסקים עם הדברים הגשמיים, עלינו לחשוב בדעתנו איך שהדברים הללו הם "כלים" להשכנת האור, ואז הרי הם באמת כאלו.
בשיעור ראשון זה עלינו לבנות לעצמנו הבנה אודות נקודת המציאות הגשמית, שהיא כאמור, נקודת בניית הרקע הגשמי – כלים תקינים וטובים, כדי שהאור העליון ישכון בהם. הדבר הראשון שכל אדם בעולם הזה רוצה הוא אושר ושלווה, אשר רק בשביל זה הוא רוצה את שאר הדברים, בדמותו, כי כשיהיה לו אותם – יהיה לו שקט ושלווה, והוא צודק בעקרון, כי ללא הדברים הללו, האדם סובל סבל רב ועצום, ואין לו כח ומח לשום דבר וחייו אינם חיים.
השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא, אם באמת התכלית היא להיות דבוק בהקב"ה, ונקודת התכלית הזאת יכולה להתבצע בהיות האדם שלם בגופו ובשלוותו, שהכתר הכולל של כל זה הוא "שלווה ואושר", איך נבטיח לעצמנו, שלמרות כל מה שעובר עלינו בגשמיות וברוחניות, נהיה שלווים ומאושרים, הרי חייבת להיות נוסחה פשוטה איך המציאות שלנו תהיה יציבה ואיתנה, למרות הבלבול הגדול של הנסיונות בגשם ורוח וכנ"ל.
כאן עלינו להעמיק עוד קצת, ולראות פשוט את הנתונים שלנו בעולם, מה כן יש לנו בוודאי… מהו הכלי הכי פשוט שקיים בנו, ואם אנו רואים אותו כמציאותי, הרי שהוא הכלי היחיד שעמו בודאי אנו יכולים לצלוח את הים הסוער הזה, מהו הכלי הזה? איפה הוא? ואיך הוא מתבטא? אני רוצה להקדים שבכוונה אני קורא לזה כלי, ולא מידה טובה, או השגה ומדרגה, בהיות הענין שלנו במהלך הזה, לבנות יכולת לנו, כערכנו, ללא הבט על מדתנו ומדרגתנו, איך נשיג קירבה לבורא עולם, בכל מצב שיהיה, הדברים פשוטים ביותר, ואינם אלא פרי של המחשבה הפשוטה ביותר, וכמו שאומרים האמת העירומה.
הדבר שכל יהודי מצוייד איתו הוא אמונה! אף שאין הוא רואה בעיניו הגשמיות כלום, אבל הוא משתמש בכוח של אמונה, לא נכנס לכאן בהבדלי השיטות שבין אמונה שהיא ידיעה ממש, או אמונה פשוטה, כי אין זה מענינינו איך זכה לאדם לאמונה הזאת, אני רק רוצה לבדוק מה היא מהות האמונה הזאת, ואיך היא מתבטאת ככלי המכשיר אותנו, לא רק לקרבת אלוקים ולקיום המצוות בהידור נפלא, אלא איך לפרוס תחת רגלינו רקע בסיסי איתן, שעליו נבנה את ארמון היהדות שלנו, את קדושת החיים הפשוטים שלנו.
אם נתבונן, נראה, כי כל העולם כולו בנוי על ענין של אמונה! שפירושו אימון, לא לכל הקשרים החברתיים שלנו אנו מעמידים משרד מכירות, וגם בקשרים העסקיים, למרות המניעים הברורים של כל צד, עדיין קיים מקום של אמון בלתי מסוייג אפילו, שהאיש לא יכזב, יביא את הסחורה וכו', למה כך נבראה הבריאה? משום שהחיים כאן בעולם הזה נוצרו רק בשביל האמונה הקדושה, וכיון שכך, נטבעה בנפש האדם וביקום כולו, מדה רבה של אמון בעצמו ובזולתו ובמשפחתו וכו', כדי שזה יהיה חלק מהתובנה האנושית.
ולפי הדברים האלו, יוצאת לנו הקדמה נפלאה, שלא רק שהתכלית היא אמונה, כל מצוותיך אמונה וכו', אלא אף הדרך להכשיר את שבילי החיים בשביל האמונה הזאת, הכלים שלה היא כלים של אמונה, אף שזה ים שלם של ביאורים, אבל קודם אני רוצה שתתיישב דעתנו בכלל הגדול הזה, ועלינו לזכור, שכשאנו מדברים אודות אמונה, היא בכלל לא בדרך הרגילה להתבטאות, שאף שאין יכולת לדעת, מכל מקום אני מאמין… לא! אמונה הוא סוג של שימוש נכון ועמוק ביסוד האמוני שבאדם, ובפרט הנמצא בנבכי נפשו של היהודי.
אני מניח שהאמת היא לא אחת, וגם מי שאינו מעמיק כלל רק מדבר בפיו ובלשונו שהוא מאמין בהשם יתברך בתכלית השלמות, מקיים בזה אמונה, הרעיון כאן הוא רק לבנות משהו חזק ואיתן בנפשנו, שיביא אותנו אל תכלית עמוקה מאד, לא שאנחנו נהיה משהו נפרד מהאמונה, אלא נהיה מהות אחת של דבקות מוחלטת, החשיבה שלנו תשתנה, המבט שלנו בחיים, היכולת שלנו לחיות חיים נהדרים של רוגע ושלווה תלויה בזה. ורק בזה.
בשיעור הראשון הזה עדיין מוקדם לתאר את הדרכים המובילות אל בנין האמונה הזה, אף גם לא את מה שקורה לאדם שזוכה לזה, ההישג מהשיעור הזה יהיה רק דבר אחד ויחיד – הבנה ברורה ופשוטה, שזה הדבר היחיד שיש לנו בעצם בידים, ככלי המכשיר אותנו לקרבת האלוקים, מלבד זאת אנו לא מכירים אפשרויות אחרות לראות אותו, להרגיש אותו, לחיות אותו, אע"פ שבשביל הדברים האלו בעצם, אנו מבלים כאן שמונים ותשעים שנות חיים וכו'.