{מאמרי 'תכלית'}

אין כוחו אלא בפיו   כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבָּאָדָם, זֶה הַמַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מִן הַבְּהֵמָה, וּמִן אָדָם לְאָדָם, הוּא עָצְמָתִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ, בּוֹ נִמְצָא, בְּעֶצֶם הַכֹּל, כָּל

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הָאֱלֹקוּת

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר שׁוֹכְחִים אֶת הָרַע שֶׁהָיָה, מִתְרַכְּזִים בַּטּוֹב, זוֹ הִיא הַשִּׁכְחָה הַחִיּוּבִית.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה   עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וְנִדְמֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה

משרתי השכל הנאמנים….   עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים, הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵיניו רוֹאוֹת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנד). כְּשֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בְּעִוֵּר אָנוּ מִיָּד מְשַׁפְשְׁפִים עֵינַיִם… מַרְגִּישִׁים בָּרֵי מַזָּל, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵינַיִם בִּכְלָל.

הדיבורים של הרשעים…   בָּעוֹלָם מִתְרַחֲשִׁים כָּל מִינֵי קְשָׁרִים, הֶבְלוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא מֵהֶם, הַקְּשָׁרִים נוֹצָרִים עַל יְדֵי שִׂיחָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁל

זכרו – שום דבר לא קטן…   אֲנָשִׁים נוֹטִים לְזַלְזֵל בְּקַטְנוּת, כָּל אֶחָד אוֹהֵב לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים, מִתּוֹךְ חֲתִירָה לִשְׁלֵמוּת, אֲבָל הוּא יָכוֹל

השיב את חמתי   לִמֵּד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: מִדַּת הַדִּין – הַנּוֹרָאָה שֶׁבְּהַנְהָגַת ה' אֶת עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהִיא בְּתוֹקְפָהּ וּבִגְבוּרָתָהּ, לִפְנֵי עָצְמָתָהּ מִי

אָכֵן "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", אֲבָל…   הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת הִיא הַהַשָּׂגָה שֶׁיָּכוֹל אָדָם גַּשְׁמִי, לְפִי עֶרְכּוֹ הַדַּל וְהַמְצֻמְצָם – לְהַשִּׂיג בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָחוּשׁ אֶת

דיבור של טעות…   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, אָנוּ מוֹצְאִים הְתִיַחֲסוּת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לְנָבִיא שֶׁאֵינוֹ אֲמִתִּי, הַיְנוּ אָדָם בַּעַל כּוֹחוֹת גְּדוֹלִים וְעַל אֱנוֹשִׁיִּים, וּבְכָל זֹאת צָרִיךְ

מי הוא השופט והדיין ההגון?   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְלַמֶּדֶת הַתּוֹרָה עַל הַדַּיָּנִים שֶׁמַּנְהִיגִים אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יט, יז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם

מאמר לשבת נחמו מאת מוהרא"ש זי"ע   הַסּוֹד שֶׁל שַׁבָּת נַחֲמוּ, וְלָמָּה הַנֶּחָמָה לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב תְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת קֹדֶשׁ דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנִּקְרֵאת "שַׁבָּת נַחֲמוּ", כִּי