{חסידות ברסלב}

אין כוחו אלא בפיו   כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבָּאָדָם, זֶה הַמַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מִן הַבְּהֵמָה, וּמִן אָדָם לְאָדָם, הוּא עָצְמָתִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ, בּוֹ נִמְצָא, בְּעֶצֶם הַכֹּל, כָּל

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הָאֱלֹקוּת

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר שׁוֹכְחִים אֶת הָרַע שֶׁהָיָה, מִתְרַכְּזִים בַּטּוֹב, זוֹ הִיא הַשִּׁכְחָה הַחִיּוּבִית.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה   עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וְנִדְמֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה

משרתי השכל הנאמנים….   עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים, הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵיניו רוֹאוֹת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנד). כְּשֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בְּעִוֵּר אָנוּ מִיָּד מְשַׁפְשְׁפִים עֵינַיִם… מַרְגִּישִׁים בָּרֵי מַזָּל, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵינַיִם בִּכְלָל.

הדיבורים של הרשעים…   בָּעוֹלָם מִתְרַחֲשִׁים כָּל מִינֵי קְשָׁרִים, הֶבְלוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא מֵהֶם, הַקְּשָׁרִים נוֹצָרִים עַל יְדֵי שִׂיחָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁל

זכרו – שום דבר לא קטן…   אֲנָשִׁים נוֹטִים לְזַלְזֵל בְּקַטְנוּת, כָּל אֶחָד אוֹהֵב לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים, מִתּוֹךְ חֲתִירָה לִשְׁלֵמוּת, אֲבָל הוּא יָכוֹל

השיב את חמתי   לִמֵּד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: מִדַּת הַדִּין – הַנּוֹרָאָה שֶׁבְּהַנְהָגַת ה' אֶת עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהִיא בְּתוֹקְפָהּ וּבִגְבוּרָתָהּ, לִפְנֵי עָצְמָתָהּ מִי

אָכֵן "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", אֲבָל…   הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת הִיא הַהַשָּׂגָה שֶׁיָּכוֹל אָדָם גַּשְׁמִי, לְפִי עֶרְכּוֹ הַדַּל וְהַמְצֻמְצָם – לְהַשִּׂיג בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָחוּשׁ אֶת

דיבור של טעות…   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, אָנוּ מוֹצְאִים הְתִיַחֲסוּת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לְנָבִיא שֶׁאֵינוֹ אֲמִתִּי, הַיְנוּ אָדָם בַּעַל כּוֹחוֹת גְּדוֹלִים וְעַל אֱנוֹשִׁיִּים, וּבְכָל זֹאת צָרִיךְ

מי הוא השופט והדיין ההגון?   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְלַמֶּדֶת הַתּוֹרָה עַל הַדַּיָּנִים שֶׁמַּנְהִיגִים אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יט, יז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם

יצירה לטב יצירה לביש ביאור בליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מט   בתורה מ"ט, מגלה רבינו ז"ל יסוד נפלא בעבודת השם, שראשו נטעו בשרשי העולמות

אגרת שלוחה לצעירי הצאן בישיבתינו הקדושה   תַּלְמִידִים יְקָרִים! זְכוּת אֲמִתִּית נָפְלָה בְּחֶלְקְכֶם, שֶׁאַתֶּם יְלִידֵי בָּיִת, וּבָנִים אַתֶּם לְמִשְׁפַּחַת הַצַּדִּיק, הוֹרֵיכֶם הַיְּקָרִים, הַמְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ

אֱמוּנָה   הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים, לוֹמְדֵי יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, הַלּוֹמְדִים בִּקְבִיעוּת אֶת סִפְרֵי מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל מַבְחִינִים הֵיטֵב, כִּי הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, הֵן הַבֵּאוּרִים

דִּבּוּר מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הָיָה מַרְבֶּה לְעוֹרֵר עַל הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים, וְסִפֵּר הַרְבֵּה אֵיךְ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר לִוָּה אוֹתוֹ בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּמּוּבָא דְּבָרִים נִפְלָאִים

זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, שֶׁבּוֹ כָּל אָדָם עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹלֶה לְעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת – הָיָה חָקוּק בְּמַדָּעָיו שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל בַּחֲקִיקָה מְעוֹרֶרֶת

יְשִׁיבָה מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל הָיָה חוֹזֵר עַל הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֶּעָתִיד תִּהְיֶינָה יְשִׁיבוֹת שֶׁבָּהֶן יִלְמְדוּ סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהָיָה אוֹמֵר, שֶׁעִנְיָן הַהֲפָצָה הוּא גַּם כֵּן יְשִׁיבָה, שֶׁבְּכָךְ

מִשְׁנָיוֹת אֵין זֶה סוֹד, שֶׁהַדָּבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַדֶּגֶל הַמֻּנָּף אֶל עָל, שֶׁהֶחְדִּיר מוֹהֲרָא"שׁ בָּעוֹלָם, וּבְתַלְמִידָיו בִּפְרָט, הוּא לִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת, בְּאֹפֶן קָבוּעַ וּתְמִידִי, כְּמוֹ הַתִּקּוּן