לבחור להאמין
"דרך אמונה בחרתי" "שוב פעם אחת היה מדבר מאמונה, ענה ואמר: אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר
"דרך אמונה בחרתי" "שוב פעם אחת היה מדבר מאמונה, ענה ואמר: אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר
מילים של געגועים לה' הטוב גּוֹעָה לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרֶסֶת… במילים אלו מכניסנו רבי שלמה הבבלי (מחבר הפיוט 'אין כמידת בשר' ליום שני של סליחות)
היהדות האלוקית המקום של ההבנה שלנו זה לא סוד, שלא תמיד קל לנו לקיים וליישם את כל מצוות התורה, הרי זו עבודת חיים שלמה
סיום מסכת מיוחד במינו בירושלים של אותם ימים, כשלא היה מה לאכול בבית, לא אתמול ולא היום ולא מחר, הופתעו באי השטיבלאך לקרוא מודעה המזמינה
לאן נעלמה שמחת התורה? בדיחה יהודית חיננית מספרת, כי במוצאי שמחת תורה הגיע הביתה שמש הקהל, דמות של לא יוצלח אמיתי בכל קנה מידה, כולו
לִשְׁמוֹר שַׁבָּת הִיא זְכוּת! ה' אלול תשפ"ג הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה שֶׁלָּנוּ, מְקוֹר הַהַשְׁפָּעָה הָרוּחָנִית וְהַגַּשְׁמִית, הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹקִי
קבע עתים לתורה אליך ידיד נפשי. אני יודע שאתה יוצא בבוקר מוקדם וחוזר בערב מאוחר, אין לך רגע לנשום, אתה טרוד בפרנסה כל היום
מעשה בריקוד מוזר ביותר אולם החתונות היה מלא באותה שעה… שעה בה חזקי, ידידו הכי קרוב של החתן, התפרץ במרוצה לרחבת הריקודים, כשכל כולו
כיצד נאהב אותן? היהדות, כידוע לכולנו, תובעת מערכת יישומים מעשיים שהם פעולות גשמיות הנעשות על ידי הגוף וחלקן בעזרת חפצים דוממים או צומחים גשמיים
סיבת קושי הפרנסה ותיקונו הפרנסה… אחד מהדברים הכי מדוברים בנוה התלאות שלנו. תארו לעצמכם עולם שבו לא תהיינה בעיות פרנסה, עולם אוטופי כזה חסר
בין להבות מחנה הריכוז… (סיפור) בירושלים של אותם ימים, כשלא היה מה לאכול בבית, לא אתמול ולא היום ולא מחר, הופתעו באי השטיבלאך לקרוא מודעה
היעד קביעות ותודעה אודות היעד של הלימוד היומיומי כמו כל דבר שבעולם, ההצלחה רשומה על שם מי שיודע להציב יעד ברור לשאיפותיו, מי שרק
היום ולא מחר הבה ונזכור זאת – דחייה אחת יותר מדאי…. בפרק הקודם הדגשנו את היעד החשוב – ללמוד בכל יום דף גמרא, שהוא
האם היהדות היא פאנאטית קיצונית? תלוי את מי שואלים. יש כאלו שסוברים שלא, והם הכי מסוכנים, כי הם יוצרים במו ידיהם דת חדשה, ליברלית, סובלנית,
עניות או דקדוקיה? שאלה: הגמרא אומרת (חגיגה ט, ב) – שגור בפי הבריות נאה העניות ליהודים כמו רצועה אדומה לסוס לבן ולכאורה, איך זה "מסתדר"
א. הַשַּׁבָּת הִיא שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת
מילים של התרפקות אחרי קידוש לבנה יש משהו מאוד נשגב במעמד קידוש לבנה, יהודים יראי שמים, היודעים כי הנהגת העולם תלוי בהם, ומאמינים כי
אני לא שולח ספאם. אפשר לבטל את ההרשמה בכל עת.