{פרשת האזינו}

שִׁירַת הַנֶּצַח – יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה   פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ הַנִּקְרֵאת בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, מְקָרֶבֶת אֶת הַיְּהוּדִי

הפסיקו להשחית – אתם פוגעים בעצמכם שבת פרשת האזינו תשפ"א   שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. הפסוק מבטא את הנקודה המרכזית של

ההמטרה של דבר ה' על היקום שבת האזינו תשפ"א   יעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.  דבר ה' הוא

להאזין בעיון לתשובות הרוחניות שבת האזינו תשפ"א   האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. האזנה היא פעולה חריפה ומדוייקת, המאזין אינו שומע סתם, הוא

לדעת להצביע על בעל הבית שבת האזינו תשפ"א   כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו. ענין קריאת שם לדבר, הוא הכרת הדבר, ולפחות יכולת

שלימות המשפט שלמעלה שבת פרשת האזינו תשפ"א   הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר. פסוק זה יושב על