{פרשת קרח}

חוט אחד שנמשך מכסא הכבוד ערב שבת פרשת קורח, כ"ז סיון תש"פ   חוט אחד של תכלת פוטר את כל הציצית. התכלת דומה לים, וים

משה רבינו – אינטרס אחד ויחיד   ויפול על פניו – מפני המחלוקת. רש"י מתאר את הסרחונות הקודמים של העם, חטאו בעגל – ויחל משה,

אוי רבונו של עולם! רחמנות עלי, רק אתה יודע את האמת…   אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף (במדבר

פָּרָשִׁיַּת הַקָּטֵגוֹרְיָא עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – יָפֶה נִדְרֶשֶׁת   אֵין כְּמוֹ פָּרָשַׁת קֹרַח לְחַדֵּד זָוִיּוֹת חֲשׁוּכוֹת בִּתְפִישַׂת עוֹלָמֵנוּ הַמְקֻבַּעַת. אוּלַי זֶה אוֹר חָדָשׁ עַל דִּבְרֵי

בית מלא ספרים ובגד שכולו תכלת ערב שבת פרשת קרח, כ"ז סיון תש"פ   קרח רוצה רק שלימות, הוא מבין טוב ב'בית מלא ספרים', אבל

ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה יום חמישי לסדר קרח, כ"ו בסיון תש"פ   כשמשה רבינו, עליו השלם, נאלץ להתנצל, ולומר בפה מלא, בזאת

קרח אמר משהו…   כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'. כשיש מחלוקת, קשה היא יותר, כשהדברים המוטחים מול הזולת הם

שלשת הדרגות: כהונה לויה והתקרבות.   בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו (במדבר טז, ה). ברש"י, את אשר לו – לעבודת

החטיאו את המטרה ושגגתם עלתה זדון מוצאי שבת קודש פרשת קרח, כ"ח סיון תש"פ   אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי