{שיעורים בתנ"ך}

תפארת ירושלים במהותה ופנימיותה ונצחיותה תשעה באב תש"פ   אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת, הָיְתָה לָמַס (א, א).

עבד ה' ומשרת משה כא תמוז תש"פ   וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר (יהושע א,

הבכי העמוק של השכינה תשעה באב תש"פ   בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ, כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ

דרכי ההנהגה של יהושע אחר מות משה ו' אב תש"פ   משֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה קוּם, עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל

סוד הגלות ובשורת הגאולה תשעה באב תש"פ   גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים (איכה

דרכים ושערים בעבודת ה', צדיקים עם נשמות ישראל, ומרירות השכינה תשעה באב תש"פ   דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד, כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים,

כי ה' הוגה – ההגיון היהודי הנמצא בגלות תשעה באב תש"פ   הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ, אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ, כִּי ה' הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ, עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ

לא יעלה על דעת שום משכיל, כי רצה נותן התורה לספר לנו סיפורים, וידיעה זו עמוקה ככל שתהיה, תפקח עינינו לראות בתוככי תורת אמת קודים מובהקים

בִּלְבּוּלִים בֶּאֱמוּנָה ח' תשרי תשפ"ד   כְּשֶׁבָּאִים עַל אָדָם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל בִּלְבּוּלִים בֶּאֱמוּנָה, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁאֵין הַדָּבָר כִּי אִם בִּשְׁבִיל תִּקּוּן וּבֵרוּר, אֵין כָּל מַחֲשָׁבָה

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים ערב יום הכיפורים תשפ"ד   הִנֵּה אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן,

בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה י"ט תשרי תשפ"ד   אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מְשָׁרֵת ה', פּוֹקֵד אֶת סֻכּוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם הָאֻשְׁפִּיזִין שֶׁלּוֹ, קְדוֹשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, יָדַע לָרֶדֶת לְכָל

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב כד תשרי תשפ"ד לאור המאורעות הקשים רח"ל מעתה כְּשֶׁעוֹבְרִים צָרוֹת שֶׁל מִלְחָמָה וּפְחָדִים, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּלִמּוּד זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת

הַגִּבּוֹר רוֹצֶה רַק הַכְנָעָה כ"ט תשרי תשפ"ד תמצית דיבורים בקידושא־רבה דשבת בראשית   בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל בַּעַל תְּפִלָּה מְסַפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה

הַמַּאֲמִין הַמְוַתֵּר י"א חֶשְׁוָן תשפ"ד   רָחֵל אִמֵּנוּ, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁעִקַּר סִפּוּרָהּ בְּתוֹרָה הוּא סִפּוּר הַוַּתְרָנוּת, זֶהוּ בְּעֶצֶם מַסְבִּיר לָמָּה רָחֵל הִיא 'אִמֵּנוּ', כִּי מִמֶּנָּה

רַק לְעֵינֵינוּ הִסְתִּיר… י"ט חֶשְׁוָן תשפ"ד   כְּדַאי לְהַחְדִּיר בְּהִירוּת אֱמוּנָה, עַל יְדֵי לִמּוּד עָמוֹק, מַהִי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, וּמַה נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ, אַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים עַל