אפשר לחיות בלי עצב…
מוצש"ק, ליל ט"ו סיון תש"פ
העצבות שיורדת בפתע פתאום על האדם, יש בה גילוי החסר הפנימי, אדם שלם ומסופק לא יכול להיות עצוב, אין אדם מתעצב על מה שברור לו שלא קשור אליו, רק האדם שמצטער על איזה עבר שהיה ואיננו עוד, או אכזבה מתקוה שהתנפצה – שקוע בעצבות. אם נשנה גישה או תפיסת עולם, נראה את רגעי חיינו כרגעים חדשים שבבחירתנו אנו יכולים ליצוק לתוכם יצירה ובריאה חדשה, ובבחירתנו אנו יכולים לנצל אותם לזכרונות כאובים. צו החיים – לחיות בשמחה, להפסיק את העצב שממילא רק עושה לנו לא נעים. האשליה שעצב הוא רחמים עצמיים ומודעות פנימית, זו בריחה מן החיים, מהנשימות הטובות שאתה יכול לנשום עכשיו, מהאור של השם שיכול להאיר עליך ממש עכשיו, אם אתה חושב על משהו שקרה בעבר, או אפילו לפני שניה – אתה שם, אתה לא פה, אינך חי את הרגע של עכשיו, אתה חי את הרגשות על רגעים אחרים, שכבר חלפו ואינם עוד.
אין עצה מעשית ממש לעצבות, להיות בשמחה זו התאמנות והרגל חיים, לשנות את התפישה, את שורש העצבות, להבין מה הם רגעי חיים, כמה חשוב לחוות חיים מחדש בכל פעם, אדם שמוכן להתבונן בנקודה הזו, יתחיל לחוש מה זה חיים ללא עצב, זה פשוט גן עדן, משהו שלא הכיר בעבר. יש אנשים שטבעם נוטה לעצבות, והבשורה הזאת יכולה להניע גם אותם למקום נכון יותר, לחיים של אור. כי גם האדם העצוב ביותר, היו לו זמנים שבהם רווח לבו, נהיה לו טוב על הלב. הוא גם יודע מה זו הרגשה של אושר ושמחה. אם ידע, שבמו עצמו הוא יכול להמשיך על עצמו יותר ויותר את הרגעים המאושרים הללו – הוא יצליח לעשות זאת, לשחזר את הנקודה המתרחבת בלב, ולהרגיש טוב.
עצב הוא דמיון, עצב הוא לא האמת שלנו, אף אחד לא אוהב עצב, אלא שהוא לא חש, בשקיעה בעבר – הוא פשוט ממשיך על עצמו את הצער והעצבות, אין דבר יותר רע מעצבות, היא מקלקלת הכל, היא הורסת את שמחת החיים, את הקשרים החברתיים, את הכל… העשיה נפסקת, המח משותק. הבה ונפסיק לעבוד שעות נוספות בזיכרונות שלנו, בעבר… אף אם עבר לפני שניה. הבה ונחיה את ההוה, פשוט לחיות.
1 מחשבה על “חיים ללא עצבות”
תודה