ליל כ"ו בסיון תש"פ
המקום הנכון שלי מול ה' הוא מקום של אמת, אי אפשר יותר עם השקר, כל דבר עם מסכות, כל דבר עם העטיפה המסתירה את הכנות הפשוטה, כלומר, זו כמעט לא עבודת השם, אלא בניית הדמות שלתוכה אני חפץ להשתחל, מתוך התנייה שכך אני רצוי, וזה זכות קיומי היחידה, אם אהיה בעל דמות כזו או אחרת, אבל הבעיה שיוצרים משהו לא אמיתי, אשליה דמוגגית מבעיתה ואותה עובדים ולה סוגדים, נראה לי שאני אפילו לא יודע מה אני שח, כשאני מוציא מהפה שלי את צמד המלים עבודת השם, מה זה בכלל, האם למה שעשיתי עד היום אני מייחס עבודת השם, כנראה שחלה פה טעות, ומדובר פה בבנאדם שאפילו לא יודע על מה הוא שח, אבל מרחוק אני יודע בוודאות שיש בורא לעולם, ואני רוצה לעבוד אותו, כן, בפשיטות גמורה, אני מוכן להתחיל מהיום, מהרגע הזה, מוכן לסלוח לעצמי על העבר, ולהיות קטן שנולד, גר שהתגייר, שנודע לו היום שהוא רוצה לעבוד את השם.
די עם השקר, לעבוד רק את השם, בתמימות בפשיטות, באהבה לא יומרנית, סתם לאהוב, ולחשוב רק על האהבה, בלי לנסות להצטייד בטובת הנאה אישית, ואפילו רוחנית, זו לא אמת. זה משא ומתן, אני רוצה להיות קרוב לה' גם כשאני רחוק, בלי כתר מיוחד, לא רוצה להפסיד את קרבת האלוקים האדירה הזו, אפילו במקום הכי נמוך שלי מבחינת עולם שנה נפש, אבל שיהיה באמת, שלא יהיה משהו מזוייף, עם מסכה, עם יאחזו ממני או לא, אם מילוי בטן בעולם הזה, כדי להרויח משהו, דמות אהובה בעולם הזה, ודמות מתוגמלת בעולם הבא,
איפה הביטול הגמור להשם, לחיות אותו, שהוא יהיה חי וקיים בתוכנו, בתוך האמת שבנו, להיות עבדי השם נאמנים, בלי משחקים ותירוצים, אבל מתוך הכרה ברורה ואמינות אלמותית, שזו האמת לאמיתה, שאין חיים בלי עבודת השם, שהכל שקר אם אין את זה, ואת זה צריך שיהיה בתכלית האמת, כמו שהשם אמת בתכלית האמת, כך עבודת השם צריכה להיות בתכלית האמת לאמיתה. אתה יכול להיות אדם טוב ונעים, אבל תפסיק לעבוד על עצמך, לחשוב שאתה אדם של רוח, של קדושה, כשכל זה מלווה עם פניות. קדושה היא קדושה, היא לוקחת הכל לעצמה, אין קדושה לחצאין, אי אפשר לעשות משחקים עם זה, להכניס תדר אלוקי בתוך מעגל חשוך, אבל תכלס, האם זו לא התכלית, לקדש את כל המקום בו אנו נמצאים, וגם את המקום החשוך להאיר באלוקות? זה נקרא לעבוד על עצמך בעינים? לא, זו האמת, פשוט האמת,
אבל בוא נשאיר אותה ככה בלי לוווי של השקר ושל ההתחנחנות פשוט כי אי אפשר ליצור מצב של עבודת השם בלי השם, בלי האמת הכי ברורה ובהירה. אז אולי אלו אותיות של בעל דבר, שלא נרצה בעבודת השם חיצונית, הוא עושה אותה עמוקה מדאי, כדי שנברח רחוק מדאי ממנה, האמת שגם היצה"ר צודק, הוא בעצם אומר משהו אמיתי, אתה רוצה עבודת השם – תעשה אמת, אתה רוצה שקר – תעשה שקר, אתה רוצה לקרוא לזה עבודת השם? בבקשה, אז מה הבעיה שלך בדיוק? היצר טוב אומר, אולי, תעשו, תעשו, אל תכנסו למחשבות, העשיה תקדש אתכם, מה עושים ששניהם צודקים? פשוט משלבים, גם להיות משוגע אמיתי על ה', וגם לעסוק בחיי המעשה, ולהוריד את הרוחניות למטה למטה. השילוב הזה נראה בלתי אפשרי? הוא קורה! ברצוננו ושלא ברצוננו, הוא פשוט מתרחש, אז זה כן טוב או לא טוב, זו מציאות, שחיי החומר תובעים את שלהם, ולפעמים בהגזמה, וכן, הם יוצרים הרתעה ענקית מהקדושה, אז הם בעצם אורגים חוטי הסתרה גמורה על האמת, ואי אפשר להתכחש לזה, שלפעמים אנו בצד ההוא, הפורק, הלא צודק בעליל, אבל אנו לא מודים בזה, פשוט משקרים. בוא נתחיל לעבוד את השם באמת, באמת.