{ליל סדר של חינוך}

חינוך מתוך חויה

ליל הסדר… הלילה הקסום הזה, אשר יש בו כל כך הרבה מהחויות היהודיות שלנו, שם מונח קו הגבול בין החוץ הזועף לפנים המאיר, יום החינוך, לילה שלם המוקדש להגדת לבנך, וכדי שישאלו התינוקות, ועוד ועוד – הכל ענין של חינוך.

כנגד ארבעה בנים דברה התורה, הכל מיועד להגיע לכלי הקבלה של הילדים, זה עיקר המצוה בלילה הקדוש הזה, בו אנו נדרשים להעביר את האמונה היהודית העתיקה שלנו אל מוחם הנקי והטהור של הילדים הקטנים. לא מצאנו בכל המצוות חג או מצוה, שכה יהיה בהם היבט חינוכי ממדרגה ראשונה, עלינו להפנים זאת, זה הזמן שלהם, של הילדים.

בספרים הקדושים מובא, כי בלילה זה נשפע כוח מיוחד שבגינו מסוגל האב, באיזו רמה שרק לא יהיה, להפנים את המסר היהודי השרשי בלבות צאצאיו, בליל הסדר, זו ההזדמנות לחנך לאמונה, מצוות ואהבת הבורא, צריך רק להאמין בזה ולנצל את ההזדמנות.

ככלל, הילדים מצפים ומחכים לליל הסדר, הם אוהבים את הלילה הזה, בו כולם מסבים ליד שולחן מפואר כבני מלכים, הבגדים חגיגייים, הצלחות והכוסות חדשים ולא מוכרים, הכל לובש חג, הוד והדר.

משנה זהירות על ההורים העייפים מארגון הבית, שלא לקלקל במו ידיהם את חג החינוך הזה, ולהפכו על ידי חוסר סבלנות וסובלנות ללילה של לחץ ואי נחת. כאשר כל אב ואם בישראל ידעו, כי הלילה הזה נועד להעברת מסרים, כבר לא יתחשבו בזוטות כלשהן, אלא יפנימו את אחריות התפקיד המיוחד והנדיר של ליל הסדר.

בליל הסדר החינוך מועבר על ידי המחשה, הדגמה, ספורת ושיר. אש יוקדת בלב אב ועינים נוצצות המספרות יותר מאלף מילים. לא על ידי הטפה ואמירת ביקורת, לא על ידי הגברת כח ההרתעה והגבולות, כי אם בשעה שמצה ומרור מונחים לפנינו, ושכינה הקדושה בתוכנו.

דעו לכם הורים! בליל הסדר הלבבות שלהם פתוחים, הלבבות הרוחניים הבלתי נראים, עליכם לדבר היישר אל הלב הזה, ובאמצעות נינוחות שלא מהעולם המוכר שלכם, לילה זה אינו נתון לשטח שיפוטכם כהורים הסמכותיים, בלילה הזה, גם ילדכם מסבים בשולחנו של מקום, הקב"ה, הוא בעצמו כביכול, ישפיע עליהם שפע קודש של אור ודעת.

באופן הרגיל, הילד, אוהב את ליל הסדר בבית הוריו, וכאשר גדל, הוא מתנהג באותו סדר, מטמיע את הניגונים המיוחדים, התנועות, הגישה, הניחוח והצבע המתלוה לכל העניין, אך תתפלאו לשמוע, כי יש ויש, קיימים בוגרים לאבות די מכובדים, שכאשר זכר עריכת ליל הסדר בביתם צף ועולה במדעם, הם מתכווצים, הם לא מוכנים להזכר בהשפלה ובלחץ והעצבים שההורים יצקו לתוך דפוס הסדר הקדוש.

גם אם הם ח"ו לא יתנתקו מהמורשת שלנו, ויעשו בעצמם סדר נאה ויפה, ההורים שלא השכילו להבין את משמעות החינוך בלילה זה – קלקלו לילד את עיקר המכוון, בליל הסדר אנו מנחילים לא רק את קיום המצוות, אלא אנו מטמיעים את אהבת השם, אהבת התורה, ודבקות מוחלטת של הנשמה ביהדות הפנימית שבלב.

ולא זו אף זו, לא רק שאנו רוצים שהילד יעשה סדר כזה בעצמו, אלא אנו חפצים לערוך סדר שכזה, שילווה את הנער בכל ימות השנה – כל החיים, שיהדות תהיה בעיניו, משהו נאצל וענוג, לא משהו מעיק ודוחה – ילד שרואה את אביו שטוף דמעות גיל ואושר בעת אכילת מצה או בניגון ההגדה, כבר לא יפרוק עול לעולם.

והכוונה של פריקת עול אינה במובן המעשי המצומצם של המושג, אלא עצם הסלידה מקבלת עול של הקב"ה ותורתו, גם אם בסופו של דבר מקיימים, אך חווים קושי שנכפה, הרי שחסר בנקודת החינוך לאהבה, אין זו יהדות מושלמת.

איזו מצוה אתם מכירים שכל כולה נתקנה – 'כדי שישאלו התינוקות', הגירוי הזה לאינטלקט של הילד היהודי, המוזמן לבוא לשולחן הדיונים, אינו בכדי, זו כל תורת החינוך על רגל אחת. ילד שיודע את הכתובת למציאת פתרונות לבעיות, או תשובות לשאלות, שבעיניו נתפשות כמהותיות – הוא לא יסבך את קרנו בסבך נפתולי התהיה, הוא יידע שליהדות אבותיו יש כיסוי לכל מילה – הכל אמת לאמיתה, והכל קרוב אל הלב, ללא דחיה וללא התחמקות.

"שלא יישנו התינוקות" הוא אקט נוסף, הנועד בעומקו לרמז לאב לנער את האדישות מקיום המצוות, לפרוץ את מעגל השיגרה המרדים, אם תינוקך יישן רוחנית, אבא! לא הצלחת להנחיל מורשת יהודית אמיתית, כי יהדות – אידישקייט – היא תוססת, דינאמית, חיה ונושמת… מלאת חיות ורעננות, הזהרו הורים, שלא ישנו הילדים שלכם את שינת הזמן, את האדישות הדורמיטית המחסלת, עליהם להיות עירניים ולוהטים באהבת ויראת השם.

והנה השאלות של הילד, מה נשתנה… הנה דו שיח של חינוך, הילד שואל, מפרט, אחת לאחת, שינויים שמתמיהים אותו, ענינים שלא מסתדרים לו, והאב, תשובה מוכנת לו בארסנלו, הוא יודע להקיף תשובה, לא רק ממוקדת ומתייחסת לנשאל, הוא מבטא יותר את הרקע ליצירת השאלה – עבדים היינו, הוא פירוט דווקני מעורר השתאות.

בסך הכל מה שאל הילד? למה היום בערב אנו נוהגים שונה מבשאר הערבים… אך כאן באה ההבנה ההורית, הילד לא מבין, משום שהוא אינו שם, במקום להנחית הוראות, פקודות ומוסר, עליי להובילו במשעולי הקורות אותנו, להפנים בלבו הרך את הפגישה שלנו עם הבורא יתברך. הבה נפגיש גם את ילדנו עם האמת העתיקה הזאת – ליל הסדר מתאים מאד לזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבה ללא תנאי

הסיבה לאהבה – הוא הילד שלך! אחד מיסודות ושרשי החינוך המוצלח, שיפה לשעתו וכוחו ממשיך

אל תתחצף ילד

דרכי התמודדות עם ילד 'חוצפן' לא אהיה כאותם מנחי חינוך ודרשנים המעזים לומר באופן גורף

אמנות הענישה

לדעת להעניש – לדעת להענש כל הורה ומחנך מודעים היטב לשוט העונש המרחף מעל ראשו

אני ואתה ביחד…

חינוך לתפילה על ידי שיתוף מנהג ישראל עתיק, הנפוץ בכמה קהילות, בברכת כהנים, מכניס האבא

ארבעה בני הסוכות

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה האתרוג, הלולב, ההדס והערבה מרמזים כידוע על ארבע סוגי העם,

בין פיסול לעיצוב

האם הילד הוא 'כחומר ביד היוצר'? 'כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר'…

ברוך מציב גבול!

המורכבות שביצירת גבולות נכונים ומכבדים   במסכת חינוך התקשו רבים, זו עולם-הבא-מסכתא הדורשת למידה עיונית

ברצון קיבלו עליהם

לא לרצות בשבילו עולם החינוך וההשפעה עולם מרתק הוא לגמרי. יש בו כללים ברורים וגם

הילדים המתאגרים

לדעת (לא) לסווג נשמות הנה משפט נכון ששמעתי מאיש חכם: אין מושג כזה 'בעיה', יש

הילקוט או הברכה

סדר העדיפויות שלנו הקובע בחינוך כמה מתרונן הלב כשאנו מבחינים כי ילדנו בוגרים כרצוננו, אף

המעיל הגורלי

כיצד נעניק חום לילדינו שלא יצטנן סיפר המשגיח הנודע, הגה"צ רבי אליהו לופיאן זי"ע בעל

התענוג שבתענית

איך נאהיב על ילדנו את הימים הנוראים? הנפש היהודית מוזנת הרבה מחינוכה הראשון. צביון פסיעותיו

חוויית סעודת שבת

לא לפספס את הרגעים הנעלים אחת המתנות היפות שקבלנו מאת הבורא היא מתנת השבת. וכמו

חינוך בשמחה תמיד

האפשרות לחנך לרקע אליו נולדים וגדלים ילדים – חשיבות ממדרגה ראשונה. אם הבית הוא מקום

חינוך ללא כללים

חינוך ללא כללים, וזה הכלל היחיד… תחום החינוך הוא תחום מרתק מאד, יש משהו מאד

חינוך למשמעת חיובית

להפוך מושפעים לחסידי המשמעת בכל מסגרת חינוכית קיימת, המשמעת היא הגורם העיקרי להצלחה. אך עלינו

חינוך לקדושת התורה

איך גורמים לילדנו להרגיש רגש כבוד ואהבה לתורה? אני למדתי בחיידר גור. היה לי מלמד

ילד לא פשוט

ילד שעתיד לדבר עם השכינה החינוך הוא מקצוע לכל דבר, אך אם במקצוע רגיל, על

כאשר יש מקום בלב

מה יצא לך מכל זה?! קבלתי שיחת טלפון מוזרה ומקוממת. היה זה אחד התלמידים שהתעסקתי

כואב לילד

ההזדהות עם הכאב הילד שב ממקום הלימודים, מתלונן: "המורה בייש אותי"… התגובה הרגילה: "אה? מה

לא בשפה זרה

לדבר אל הלב בשפתו החינוך אינו אילוף החניך לעשות כרצונך, גם אם רצונך בדברים מועילים

מה אתה מתערב?

לדמותו האחראית של המתערב האנונימי   הוא יצא נסער מחדרו של המשגיח, זהו, ההודעה סופית,

מסכת חינוך

א. ה' שמעתי שמעך יראתי   חבקוק הנביא אומר (ג, ב): "ה' שמעתי שמעך יראתי",

מקום בעולם

אל תשליכנו מעולמו! מכירים את הילד ה'פושע'? אימת השכונה, בית הספר, המשפחה, החברים וכו'. בכל

משני צדי המתרס

אסון ניגוד האינטרסים שבין החניך למחנך את החינוך הטוב ביותר לא ניתן להעניק, כאשר הרקע

ניחוח הכח

תן עוצמה לילד שלך! טבע העולם שהחזק מרגיש את עדיפות כוחו על החלש, גם אם

עונש ולא נקמה

סיכום תורת העונש כל מי שנמצא אי שם במעגל השפעה כלשהו, יודע שלעיתים, למרבה הצער,

צינור ושמו קשר

מוכרחים להיות בקשר – – – כל מחנך בכל מעגל-חינוך מצוי בדילמות, הכללים הלא ברורים

קשר של חוצפה

חוצפה כסימן של חולשה מחנכים רבים נוטים לסווג את הילדים שתחת חסותם לשתי מחלקות, יש

תפילה בכפיה

איך נאהיב על ילדנו (ועל עצמנו) את ערך התפילה מה עובר בראש של הילד שהכריחו

תתחיל קודם אתה…

יסודותיה הקריטיים של הדוגמה האישית רבות כבר נכתב על הדוגמה האישית, ועד כמה היא נחוצה

קטגוריות