מְתִיקוּת הַתּוֹרָה
ו' תמוז תשפ"ב
אֲהָהּ! מְתִיקוּת שֶׁכָּזוֹ
הַמִּסְתַּתֶּרֶת אַתְּ
אוֹ שֶׁאַתְּ קְפוּלָה בְּחֶבְיוֹן עֹז כָּלְשֶׁהוּ
כִּי לֹא מָצָא אוֹתָךְ צוֹרֵב דּוֹמֵעַ
וַיֵּלֶךְ שׁוֹמֵם בֵּין הַבְּתָרִים
סְטְנְדֶרִים מִכָּאן וּמִכָּאן
לוֹהֲטִים בְּאַדְמִימוּת נְעוּרִים
אַךְ הוּא תָּם תָּמֵהַּ וְשׁוֹמֵם:
"מַה לִי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה
שֶׁצָּרָה נַפְשִׁי בֵּינֵיכֶם
וְדַפֵּי הַגְּמָרָא הַנִּלְאָטִים
בִּשְׁקִיקָה שֶׁל מַמָּשׁ
רַק דּוֹקְרִים אֶת לְבָבִי
מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה
וְאֶבְכֶּה בְּמַר נַפְשִׁי
בְּלֵילוֹת שְׁקֵטִים
וְהוֹמִים
מַרְעִישִׁים לְבָבִי
וּשְׁקֵטִים מִן הָעוֹלָם
עַד הַיּוֹם הַהוּא
בּוֹ נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם
וְיָצִיצוּ אֵלִי גַּרְמֵי הוֹד
מִמְּרוֹמֵי אֱלוֹקַי אַהֲבָתִי
וַיְדַבְּרוּ אֵלַי מֵישָׁרִים
וַיַרְטִיטוּ אֶת נַפְשִׁי
בְּכָל מִינֵי רֶטֶט
וְקוֹל שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים
שֶׁהַתְּשׁוּקָה הַזּוֹ
שֶׁמְעַנָּה אֶת נִשְׁמָתִי
זֶה כַּמָּה,
הִיא רְחִימוּתָא דְּרָחִים לָהּ
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
וְזֹאת הָאַהֲבָה וְהַגַּעְגּוּעַ
הוּא הַלִּמּוּד עַצְמוֹ
וְאָז הָיוּ שְׂפָתַי דּוֹלְקוֹת
בַּאֲמִירָה פְּשׁוּטָה שֶׁל תֵּבוֹת
בִּנְעִימָה תְמִימָה וְנִמְשֶׁכֶת
אַף מִתְרַפֶּקֶת
וְאַף אֲנִי זָכִיתִי מַה שֶׁלֹּא זָכִיתִי בִּנְעוּרָי
לְהוֹד תּוֹרָה וְחֶלְקִי הָאַמִּיץ בָּהּ".