להסכים עם הכוונה העליונה
יום שני לסדר שלח, ט"ז סיון תש"פ
חטא המרגלים היה אי ההסכמה למציאות האלוקית, החויה הרוחנית שיש בה עצמאות של האדם, ללא התחשבות ברצון העליון היא חטא. התדר הגבוה הזה של היות עם מגונן באור האלוקי מבלי שיצטרך דבר – זה החלום של כל בריה שבעולם. פשוט לא צריך לעשות כלום, ומה שכן עושים, זה רק בתחום החוויות הנצחיות של עבודת הבורא והקירבה אליו, ההזדקקות אל תענוגי תבל, הנצרכות לטיפול בהבלי העולם – זרים לאדם שחפץ את החיים השלווים של דבקות ללא השקעה.
אין הקב"ה רוצה דבקות כזו, אם היה רוצה בכך – היינו נבראים בעולם המלאכים, ולא היו משתילים אותנו בעולם חומרי מוזר שכזה, הרצון העליון הוא שנעבוד אותו דווקא כאן מתוך קשיים, בלבולים והערמת מניעות לאין קץ, כאשר האדם, תחת גפנו ותחת תאנתו – בכל זאת רוצה להכיר את מי שאמר והיה העולם, זו מטרת ותכלית הבריאה.
המרגלים נחרדו מהמהלך, הנה הם נדרשים ליישב ארץ מוזרה, לא עוד מדבר עם גילויים אלוקיים נאצלים, אלא הבנה אחרת במהות, הם צריכים להכנס לארץ ישראל, למקום בו משתנה התודעה של עבודת הבורא, להכיר אותו מתוך האמת שלנו, מתוככי החיים החומריים והמגבילים – זה כבר חידוש, הם לא הסכינו להכיר תודעה כזו, הם פשוט לא מכירים משהו אחר, והנה לנגד עיניהם נגולה הסכנה המוחשית, בני ענק, פירות ענק, מה קורה פה? וכי זה דרך חיינו?
ואז אנו שואלים ותמהים, איך אנשים חשובים כאלו, גדולי ישראל לא אומרים לעצמם – זה רצון השם, זו ההשגחה הפרטית, כך רצה אבינו שבשמים, אלא מנצלים את הכח שלהם להסית נגד המציאות של הרצון האלוקי, ופשוט מבכים את המצב מול כל העם, שבעקבותיהם הופך לנרגן ומורד, עד שהפסוק עצמו מבטא זאת במלים: "אך בה' אל תמרודו"… תפסיקו, מה קורה לכם.
זהו, כאשר מחלחלת ישות עצמית בתוך עבודת השם, כשאדם אינו מסוגל להרפות מהאחיזה הגשמית שלנו במה שקורה לו, הוא לא יכול לראות את ההשגחה העליונה מגוננת עליו ומדריכה אותו בדרך הכי טובה בשבילו.
הלימוד הענק הזה, הוא בשבילנו אנו, בכל מקום ומצב שאנו נמצאים בחיים, אנו נתקלים בהמון מקרים, בהם עבודת ה' שלנו, שלפי דעתנו וראות עינינו – נמצאת בסכנה, אנו מתקוממים, נהיים עצובים מהתדר החדש, מהקריאה האלוקית לשינוי כיוון, ואז עלינו להרכין ראש, ופשוט להסכים עם מה שה' מזמן לנו, אין לנו את האפשרות לבחור את המסלול של עבודת השם, היינו באיזה מקום וזמן מבחינת אוירה ויכולות נעבוד את ה', זה כבר נבחר מראש, הבחירה שלנו היא כיצד נקבל את זה, ואיך נבצע את המוטל עלינו.
הדבר הראשון מה שעלינו ללמוד, הוא להסכים, להסכים עם הכוונה העליונה, לקיים: "הרפו ודעו כי אנכי אלקים", להרפות מהרצון הראשוני הקדום שלנו הטבול באגו המחסל, להרפות מהחלומות והצבעים שאנו צבענו, האחיזה המוזרה שלנו בדמיונות שלנו מפריעה להשראת השכינה המיוחדת שעתידה לשכון עלינו כאשר רק נסכים…