יוֹם שֵׁנִי פָּרָשַׁת חַיֵּי־שָׂרָה – כ"ב חֶשְׁוָן תשפ"ד

הַיּוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה', גָּאוֹן הַגְּאוֹנִים וּמַנְהִיג יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה קָשָׁה, צַדִּיק נִשְׂגָּב וּבַעַל מַדְרֵגָה בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת – הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשָּׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁלָּחַם אֶת מִלְחֶמֶת הָאֱמוּנָה בְּדוֹר קָשֶׁה מְאֹד, אֲשֶׁר רָצוּ לְהַכְרִית אֶת הָאֱמוּנָה מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא נֶאֱבַק אֶת מַאֲבַק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָנוּ מִדּוֹר דּוֹר, יַיִן יָשָׁן בְּקַנְקַן יָשָׁן, שֶׁלֹּא לָזוּז מִדַּעַת תּוֹרָתֵנוּ וּמִמִּנְהָגֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, כְּהוּא זֶה, וְהֵאִיר אֶת אוֹר הַחֲסִידוּת וְהַקְּדֻשָּׁה לְאַלְפֵי שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רָאוּ בְּעַיִן הַחוּשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל.

וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּאָבִיו הַקָּדוֹשׁ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁבַּעֲרֹב יָמָיו הֻזְקַק לַעֲבֹר נִתּוּחַ בְּעִיר הַבִּירָה וִינָה, לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ שׂוֹחַח הָרַב הַקָּדוֹשׁ עִם הָרוֹפֵא שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וּשְׁאָלוֹ אִם הוּא מַאֲמִין בָּ'רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם', הֵשִׁיב הָרוֹפֵא בְּחִיּוּב. שׁוּב שְׁאָלוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ אִם הוּא מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְכָאן הָרוֹפֵא הִבִּיעַ אֶת סְפֵקוֹתָיו, כֵּיצַד יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְיַפִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, הִגְבִּיהַּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ אֶת רִיסֵי עֵינָיו, וְנָעַץ בָּרוֹפֵא מַבָּט חוֹדֵר, וְיָדוּעַ שֶׁצּוּרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה מְאֻיֶּמֶת מִיִּרְאָה עִלָּאָה, מִיָּד נָפַל עַל הָרוֹפֵא פַּחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה, עַד כִּי נָפַל אִזְמֵל הַמְנַתְּחִים מִיָּדוֹ. וַיַּעַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ: רְאֵה נָא וְהַבִּיטָה, אֵין אֲנִי אֶלָּא בָּשָׂר וָדָם פָּשׁוּט, וּבְכָל זֹאת נִבְהַלְתָּ לְנֹכַח מַבָּטִי, וּמַדּוּעַ הִנְּךָ מִתְפַּלֵּא כֵּיצַד יַפִּיל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ?! נַעֲנָה לוֹ הָרוֹפֵא וְאָמַר: "כָּעֵת אֲנִי מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ"!

לְיָמִים, הִסְבִּיר בְּנוֹ, הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד – בַּעַל־הַהִלּוּלָא אֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אָבִיו בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁעוֹמֵד הוּא לְהִסְתַּלֵּק לְגִנְזֵי־מְרוֹמִים בְּרַכֶּבֶת בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה לְבֶעלְזְא, וְאוֹתוֹ רוֹפֵא הָיָה אָמוּר לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם כִּמְלַוֶּה, וְהוּא הָיָה עֲשִׂירִי לְמִנְיָן, חָפֵץ מַהֲרִי"ד שֶׁהַיְּהוּדִי יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִצְטָרֵף לְמִנְיָן בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה.

אִם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵהַסִּפּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה וּמִן הַהֶעָרָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, אֵיזוֹ עֻבְדָּא לַהַנְהָגָה לְמַעֲשֶׂה, רוֹאִים מִזֶּה אֶת הַכֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁאַף כִּי הָיָה רָחוֹק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאָמַר שְׁטוּת מֻפְלֶגֶת לְצַדִּיק עֶלְיוֹן, כִּי הֲלוֹא הַמְּדֻבָּר בְּמִי שֶׁקָּרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, כִּי אִם יְשׁוּעַת ה', אֲבָל בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק, וּבְכֹחַ הַיִּרְאָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק עַל סְבִיבוֹתָיו, זוֹכִים אֲנָשִׁים רְחוֹקִים מְאֹד לְהָפִיחַ חִיּוּת בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַבּוֹעֶרֶת בְּקִרְבָּם וּמְבַקֶּשֶׁת לְהִתְגַּלּוֹת, כִּי כָּל נָבוֹן מֵבִין, שֶּׁעֶצֶם הַפְּגִישָׁה עִם צַדִּיק כָּזֶה, וְעֶצֶם הִתְעוֹרְרוּת הַיִּרְאָה לְאָדָם אָטוּם וְרָחוֹק, הוּא מַעֲשֶׂה פֶּלֶא מַמָּשׁ, וְאִם כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה, עַל יְדֵי דְּבֵקוּת בַּנִּצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּהֶם, וֶאֱמוּנָה, שֶׁהֵם יְכוֹלִים בְּשַׁעְתָּא חֲדָא וְרִגְּעָא חֲדָא לְהֵהָפֵךְ לַזַּכָּאִים הַזּוֹכִים לִהְיוֹת נוֹכְחִים וְנִמְנִים בְּתוֹךְ קְהַל עֵדָה כְּשֵׁרָה שֶׁל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּהִסְתַּלְּקוּת צַדִּיק גָּדוֹל.

וּבְאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁשָּׁהָה הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד בַּעֲיָרַת הַמְּרַפֵּא מארינבאד, הִגִּיעַ אֵלָיו רוֹפֵא שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהָיָה מַגִּיעַ לִפְעָמִים לְבֵית הָאַדְמוֹ"ר זי"ע לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַחֲסִידִים, כִּי אוֹתוֹ רוֹפֵא לֹא הָיָה 'מַאֲמִין', וְכָאן הוּא מַגִּיעַ עִם קְוִיטְל לְמָרָן. כְּשֶׁיָּצָא, סִפֵּר מָרָן מַהֲרִי"ד, פַּעַם אָמְרָה זִקְנָתִי הָרַבָּנִית מַלְכָּה זי"ע לִזְקֵנִי מָרָן מַהֲרַ"שׁ זי"ע, כִּי בְּוַדַּאי יִהְיֶה הוּא מָשִׁיחַ…  עָנָה וְאָמַר לַה הַשַּׂר־שָׁלוֹם זי"ע: "לֹא, אֲנִי לֹא אֶהְיֶה הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא אֶהְיֶה מֵהַחֲשׁוּבִים אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ"… וְהוֹסִיף מָרָן מַהֲרִי"ד: "אָכֵן גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מָשִׁיחַ, כִּי תַּפְקִיד קָשֶׁה הוּא. כְּגוֹן הָרוֹפֵא דְּנַן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי עִם קְוִיטְל – הֲרֵי הוּא נִקְרָא בַּעַל אֱמוּנָה, וְתַפְקִידוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה – "שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ שׁוּם אִישׁ בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים, וּלְהַחְדִּיר בְּתוֹכָם אוֹר חָדָשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה עַל חֲבוּרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ"…

הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִפְלָאִים מַמָּשׁ, כִּי עִנְיַן מָשִׁיחַ, הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא כָּלוּל מִכָּל הַקּוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ… וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'תְּשׁוּאוֹת־חֵן' (בְּ'לִקּוּטִים'), שֶׁמָּשִׁיחַ יִהְיֶה אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל אֶחָד מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ, דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ זי"ע.

וְעִנְיָן הַ'לִּמּוּד־הַזְּכוּת' אֵינוֹ הֲלָצָה גְּרֵידָא, אוֹ אֵיזֶה דְּרוּשׁ נֶחְמָד, אֶלָּא זֶהוּ לִמּוּד עָמֹק הַמֵּצִיץ לְתוֹךְ נִשְׁמַת הָאָדָם, וְרוֹאֶה בּוֹ אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה, מְלַקֵּט אוֹתָהּ, וּמוֹצֵא עוֹד אַחַת, עוֹד נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה, וּמְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ – עַד כַּמָּה הוּא חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ נְקֻדָּה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הוּא זוֹכֶה לְהִקָרְאוֹת 'בַּעַל אֱמוּנָה!'. וַאֲפִלּוּ זֶה שֶׁנּוֹתֵן קְוִיטְל לַצַּדִּיק, אָז הוּא בּוֹנֶה מִמֶּנּוּ נִפְלָאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִזֶּה נִגּוּנִים וְשִׁירָה חֲדָשָׁה לְפַיֵּס אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, הַכְּלוּלָה בְּכָל אֵבָרֶיהָ מִכָּל הָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב).

וְיָדוּעַ שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַאן זי"ע, לֹא הָיָה מֵנִיחַ אָדָם שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְהָיָה מֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ. פַּעַם, בָּא אֵיזֶה אִישׁ גַּס מְאֹד, וְדָחַף אֶת הַמְּשַׁמֵּשׁ בְּאַלִּימוּת, וְנִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, בִּקֵּשׁ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, דָּהַר עַל סוּסָיו וְהִסְתַּלֵּק, וְהַצַּדִּיק אֵחַר אֶת תְּפִלָּתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, מַה קָּרָה עִם אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁגָּרַם אִחוּר הַתְּפִלָּה? עָנָה וְאָמַר, שֶׁהוּא נוֹהֵג, שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּהַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה בָּא אֶחָד לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ עַל מְכִירַת דָּבָר אַחֵר וְכוּ', וְהָיָה כָּל כָּךְ סוֹעֵר מֵהַגַּסּוּת שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁלֹּא מָצָא בַּמָּה הוּא יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנָּחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁאִם הוּא הָיָה בְּמַצַּב רוּחָנִי כָּזֶה – לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְהִתְבָּרֵךְ אֵצֶל רַבִּי…

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה עִם הָרוֹפֵא וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבֶּעלְזְא הַנַּ"ל, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הַצַּדִּיקִים בִּנְּשָׁמָה יְהוּדִית, הִיא לֹא בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ טוֹבָה, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהִיא כֵּן טוֹבָה. וְיָדוּעַ מַאֲמָר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁאִם רוֹאִים גְּנוּת אֵצֶל הַזּוּלַת, מֻכְרָח שֶׁתִּהְיֶה הַגְּנוּת הַזּוֹ אֶצְלוֹ, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּדַּקּוּת, אֲבָל תִּהְיֶה, כִּי אֵין הָאָדָם רוֹאֶה אֶלָּא נִגְעֵי עַצְמוֹ. וּלְפִיכָךְ, הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הַבָּבוּאָה שֶׁל תֹּאַר כַּלָּה מְאֹד נִתְעַלָּה, שכולך יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ, אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת מוּמִים בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם רוֹאִים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁבּוֹקֵעַ מִבַּעַד מַסְוֶה הַחֹשֶׁךְ שֶׁעָטוּ עַל עַצְמָם.

וְזֶהוּ לֹא רַק 'לִמּוּד זְכוּת' גְּרֵידָא, אֶלָּא בְּכֹחַ זֶה מְשִׁיבִים הַצַּדִּיקִים אֶת לִבָּם־שֶׁל־יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאִם עוֹשִׂים זֹאת בֶּאֱמֶת, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, הַמַּבָּט הַזֶּה גַּם מְלַמֵּד אֶת הָאָדָם הַנּוֹכֵחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיֵּדַע הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהֲמִירָהּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, גַּם אִם כֵּן אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה ולהדחיקה, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אוֹתָהּ, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רעד).

מְסֻפָּר, שֶׁהָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד זי"ע אָמַר, שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת שִׁיטַת הַפִּלְפּוּל, שֶׁמִּזֶּה אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְפַלְפֵּל וּלְתָרֵץ יְהוּדִי מֻקְשֶׁה, זוֹ שִׁיטָה קְדוֹשָׁה מְאֹד, הַנּוֹשֶׁקֶת אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (בַּמִּדְבָּר כג, כא). וְיֵשׁ מַעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ אֶת עֲבוֹדַת נְטִילַת הקוויטלעך עַל יְדֵי צַדִּיקֵי בֵּית בֶּעלְזְא, שֶׁהָיְתָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה, וְהָיְתָה קְפֵדָה, שֶׁלֹּא יִפּוֹל קְוִיטְל אֶחָד עַל הָרִצְפָּה, מַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵּן בִּשְׁאָר חֲצֵרוֹת צַדִּיקִים, וּפַעַם סִפֵּר רַב אֶחָד מְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, וְרָאָה אוֹתוֹ אוֹמֵר לַגַּבַּאי ר' אַהֲרֹן יְהוֹשֻׁעַ לַנְדְמַן זַ"ל: "אַהֲרֹן יְהוֹשֻׁעַ! נֶאֱבָד לִי קְוִיטְל אֶחָד, בּוֹא עֲזֹר לִי!", וְהֵם עָמְדוּ זֶה מִנֶּגֶד זֶה, וְרָאָה אֶת הָרַב זי"ע, שֶׁהָיָה בַּעַל מִדָּה גְּדוֹלָה וְזָקֵן, מִתְכּוֹפֵף לִדְחֹף אֶת הַשֻּׁלְחָן, עַד שֶׁנִּמְצְאָה הַפִּתְקָא בֵּין חֲרִיצֵי קַרְשֵׁי הָרִצְפָּה. וְאָמַר אוֹתוֹ רַב, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע, שֶׁהוּא נִכְנַס, הֵבִין בְּמַרְאֶה נוֹרָא זֶה, שֶׁרָאָה אֵיךְ הַצַּדִּיק דּוֹחֵף מִכָּאן וְהַגַּבַּאי מִכָּאן, בְּהִתְאַמְּצוּת גְּדוֹלָה, מַה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צַדִּיק שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל נְשָׁמָה יְהוּדִית אַחַת, שֶׁהֻזְכְּרָה בְּפָנָיו, וּבִפְנִימִיּוּת, זוֹ עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים לְהַאֲמִין בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל יְהוּדִי, שֶׁעוֹלָה עַד אֵין סוֹף, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְעַל הַצַּדִּיק לְגַלּוֹתָהּ לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם.

הפוסט שיעור אמונה 128 – לְהַחְדִּיר בְּתוֹכָם אוֹר חָדָשׁ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה – כ"א חֶשְׁוָן תשפ"ד

רָאִיתִי פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁהַשִּׂיחַ אוֹדוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת לְעֻמַּת בִּטָּחוֹן גּוֹרֵם אִי־נוֹחוּת לָאֲנָשִׁים, אִם מְדַבְּרִים עִם אָדָם לָהוּט לְמָמוֹן כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, שֶׁבְּעֶצֶם, הַשֵּׁם מַמָּשׁ רוֹצֶה לְפַרְנֵס אוֹתְךָ וְכוּ', הוּא קוֹפֵץ מִיָּד, וְאוֹמֵר בְּנִימָה מַקְפִּידָה: וּמַה עִם הִשְׁתַּדְּלוּת? כְּאִלּוּ, כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהַנְהָגַת הַבּוֹרֵא לְלֹא שֶׁנַּזְכִּיר לוֹ, חָלִילָה, שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִשְׁתַּדְּלִים…

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, בַּיַּהֲדוּת אֵין אֶלָּא אוֹ אָסוּר אוֹ צָרִיךְ, אִם זֶה לֹא אָסוּר – אָז זֶה עֲבוֹדָה! אִם מֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת – הֲרֵי שֶׁזּוֹ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמַה שֶּׁאָסוּר – הֲרֵי אָסוּר לַעֲשׂוֹת. אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בַּדֶּרֶךְ כָּזוֹ, שֶׁאֲנָשִׁים מִשְׁתַּדְּלִים וּמְקַבְּלִים אֶת פַּרְנָסָתָם בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֵית בְּחִיצוֹנִיּוּת, כְּאִלּוּ הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ וְהִצְלִיחוּ, הֲרֵי שֶׁיְּהוּדִי שֶׁנּוֹהֵג כָּךְ, מִכֹּרַח הַחַיִּים, אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת זוֹ כְּמוֹ שֶׁגּוֹי עוֹשֶׂה זֹאת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ עֲבוֹדַת וְקִרְבַת אֱלֹקִים.

אַחֲרֵי הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה, וְהַגַּם הֶגְיוֹנִית וּמוּבֶנֶת לְכָל שֵׂכֶל, אֲשֶׁר לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, אֵין מְצִיאוּת בָּעוֹלָם, שֶׁבֶּן אֱנוֹשׁ יוּכַל לְהַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ, שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ כַּשּׁוּרָה, בְּדָבָר שֶׁהוּא פּוֹעֵל, הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּהָמוֹן נְתוּנִים נְכוֹנִים שֶׁיָּבִיאוּ לְהַצְלָחָה, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַיְּכֹלֶת לְבַצְּעָם, וְהַכֹּחַ לִפְעֹל נָכוֹן – תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּלוֹמַר, זֶה בְּעֶצֶם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל, וְרַק הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַהַסְתָּרָה הִיא הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הָעֵסֶק בְּסִבּוֹת אָסוּר שֶׁיִּגְרֹר אוֹתָנוּ לְהַאֲמִין בַּסִּבּוֹת, וּלְהִתְעַלֵּם מִמְּסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן אָנוּ רוֹצִים לְהִוָּכַח שׁוּב וְשׁוּב, כַּמָּה אָזְלַת יָד יֵשׁ לָנוּ, וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִים אֶת הַבּוֹרֵא, בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, עָדִיף שֶׁפָּשׁוּט נִתְבּוֹנֵן בָּזֶה וְלֹא נַמְתִּין לִרְמָזִים מַלְחִיצִּים מִן הַשָּׁמַיִם…

אַחֲרֵי יְדִיעָה זוֹ, אָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹדָה, בִּתְחוּשַׁת שְׁלִיחוּת אֱלֹקִית, אָנוּ לֹא עוֹשִׂים דָּבָר בְּלֵית בְּרֵירָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינֶנּוּ מְלֻמָּדִים בְּנִסִּים, אָז כָּעֵת הַזְּמַן לְהִתְעַלֵּם מֵאֱמוּנָה וְלָלֶכֶת לַעֲבֹד. לֹא וְלֹא! כָּעֵת הַזְּמַן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הָאֱמוּנָה בְּדַרְכֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת, לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁהַשֵּׁם רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה, רַק כִּי הוּא רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְלֹא מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת לְפַרְנֵס אוֹתִי גַּם בְּלִי זֶה, אֵין הָאָדָם רַשַּׁאי לְהַכְנִיס רֹאשׁוֹ בַּחֲקִירוֹת אוֹדוֹת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, הוּא יָכוֹל וְגַם חַיָּב לְהִתְמַסֵּר לְרָצוֹן הַהַנְהָגָה הַזֶּה, וְלִפְעֹל עַל פִּיהָ בְּהַכְנָעָה, בְּהִתְמַסְּרוּת וְנֶאֱמָנוּת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה, כִּי אֲנִי מְשָׁרֵת אֶת הַשֵּׁם בַּהֲלִיכָתִי לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, וְלֹא שֶׁהוּא מְקוֹר הַפַּרְנָסָה שֶׁלִּי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמָּקוֹר הוּא הַחִיּוּת שֶׁבְּךָ, וְהוּא הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּךָ, אָז לָמָּה לְיַחֵס לְגִלּוּי הַהַשְׁגָּחָה אֵיזוֹ הַצְלָחָה עַצְמִית? בּוּשָׁה גְּדוֹלָה לַחֲשֹׁב כָּךְ, וְהִיא הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת הֵם רַק לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ הַסִּבּוֹת, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם.

גַּם אִם מְקוֹם הָעֲבוֹדָה הוּא מָקוֹם חֻלִּין, וְלֹא רוֹאִים שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי אוֹ הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, מַמָּשׁ מְגַלֶּה אֶת כְּבוֹד שָׁמַיִם, צָרִיךְ לְהָבִין, שֶׁיֵּשׁ עִנְיַן שֶׁל הַעֲלָאַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהִתְפַּזְּרוּ בָּעוֹלָם, וְהַטּוֹב וְהָרָע מְבַקְשִׁים לְהִתְבָּרֵר, וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ הַמְּקַיֵּם רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, יָכוֹל לְהִתְפָּרֵס עַל פְּנֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְלִמְצֹא בּוֹ אֶת הָאוֹר שֶׁל הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית הַשּׁוֹרָה בַּבְּרִיאָה, כְּשֶׁיְּהוּדִי מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹכֵר שָׁם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִתְנַהֵג בְּהַכְנָעָה וּבִקְדֻשָּׁה, אֵין עֲרֹךְ לִשְׂכָרוֹ, וּבַשָּׁמַיִם מִתְפָּאֲרִים בּוֹ, וְזֹאת, אַחַר שֶׁהֻבְרַר לוֹ, שֶׁעַל פִּי תּוֹרָה מֻתָּר לוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מָקוֹם וְאֵין מַצָּב שֶׁאֵין בָּהֶם תַּפְקִיד שֶׁל גִּלּוּי מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַמָּשׁ.

וְיוֹתֵר מִזֶּה אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁדַּוְקָא בָּעֵת הַזֹּאת, שֶׁהוּא פּוֹעֵל בְּחוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אָז נִכַּר בֵּין עוֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים, הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת נֶעֱמַד לְהַכְרִיעַ בֵּין עֶרְכֵי הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ לַמְּצִיאוּת הַתּוֹבַעַת, וְהוּא, אִם הוּא זוֹכֶה לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם יוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵין שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד, אֲפִלּוּ מִנְיָן הוּא לֹא יַפְסִיד וְיִסְתַּכֵּן בפיטורין, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא הַבּוֹס מְפַרְנֵס אוֹתוֹ, אֶלָּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁצִּוָּה עָלָיו כָּעֵת מַשֶּׁהוּ… וְאֶת פְּקֻדּוֹת הָאָדוֹן הָאֲמִתִּי אֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לְהָפֵר, אֶלָּא שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא יוֹתֵר מְשַׂמַּחַת, אָדָם שֶׁכָּזֶה, דַּוְקָא אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת אֶת ה', כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַהֲנָאוֹת שֶׁל הָעוֹלָם לֹא פוסחות עָלָיו, וְזֶה דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִבְדֹּק, בִּבְחִינַת בְּחָנוּנִי נָא בְּזֹאת, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה מוֹעִידָה פָּנֶיהָ לְהֵטִיב לַמְיַחֲלִים לַה, וְאִם אָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בְּעֵת הָאֱמוּנָה, הוּא יִקְצֹר אֶת הַפֵּרוֹת בְּעֵת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, הוּא יַרְגִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה גַּם אָז, הוּא לֹא יְיַחֵס אֶת מְקוֹר חַיָּיו וּפַרְנָסָתוֹ לְמַה שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בַּחַיִּים, אֶלָּא לְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, אֶל הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי פָּנָיו.

אִם הָאָדָם הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל כָּרוֹז מִן הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר שׁוֹלְחוֹ בְּוַדָּאוּת, מֵחֲמַת אֵיזֶה עִנְיַן טָמִיר וְנֶעֱלַם, שֶׁלֹּא עָמַד עֲדַיִן עַל סוֹדוֹ, לֵילֵךְ וְלַעֲבֹד בְּאֵיזוֹ חֲנוּת, הֲרֵי שֶׁבְּכָל בֹּקֶר, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם אַחַר טְבִילַת מִקְוֶה, וּבִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא מְצִיאוּת אֱלֹקִית, לֹא מְצִיאוּת שֶׁאָנוּ בָּחַרְנוּ בָּהּ, וְשֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֵיזוֹ שְׁלִיטָה עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בִּכְהוּא זֶה, אֲזַי כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא עַל־פִּי תּוֹרָה, וְהוּא מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת – עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא, וּשְׁלִיחוּת מְפֹרֶשֶׁת לִפְעֹל גִּלּוּי כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם בִּבְהִירוּת.

הפוסט שיעור אמונה 127 – עֲבוֹדַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יום ראשון פרשת חיי שרה – כ"א חֶשְׁוָן תשפ"ד

הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם מַפְתִּיעִים מְאֹד, כָּל אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חַיִּים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים לְלֹא סֵבֶל כְּלָל, אֲבָל בְּיוֹדְעִין, כָּל אָדָם גַּם יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ חַיִּים לְלֹא סֵבֶל, יֵשׁ סֵבֶל גָּדוֹל וְנוֹרָא, הַשֵּׁם יְרַחֵם, מַה שֶּׁעוֹבְרִים בְּנֵי אָדָם, וְיֵשׁ סֵבֶל קָטָן שֶׁל קְשָׁיֵי הַקִּיּוּם, וְיֵשׁ סֵבֶל מִתְפַּשֵּׁט וְיֵשׁ סֵבֶל זְמַנִּי, אֲבָל יֵשׁ סֵבֶל, בְּפֵרוּשׁ, כֹּלָּא עָלְמָא מוֹדוּ, וְגַם רוֹאִים זֹאת לִפְעָמִים בְּחוּשׁ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת; הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה עַל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּ אוֹתָן תָּמִיד.

אָכֵן צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ סוֹד אֶחָד לְכָל הַבְּרוּאִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינָם מְבִינִים אֶת מַהוּת הַסֵּבֶל, גַּם לֹא יֵדְעוּ אֶת פִּתְרוֹן הַקְטָנָּתוֹ, אוֹ מִגּוּרוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַסֵּבֶל הָאֲמִתִּי הוּא בְּעֶצֶם אִי יְדִיעַת טִיבוֹ שֶׁל הַסֵּבֶל וְהַגְדָּרָתוֹ. כִּי אִם נִתְבּוֹנֵן מְעַט, נָבִין, כִּי לֹא יִתָּכֵן 'סֵבֶל' בָּעוֹלָם לְלֹא 'יַחַס'. הַיְנוּ, רָמַת כָּל סֵבֶל שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים מֵאֵיזֶה שֶׁהוּא עִנְיָן, תָּלוּי אַךְ וְרַק בְּ'מִדַּת הַיַּחַס' שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים לַחִסָּרוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא הַסֵּבֶל. לְדֻגְמָה, אִם אָדָם פָּגַע בְּמִישֶׁהוּ, אֲזַי הַנִּפְגָּע סוֹבֵל אַךְ וְרַק בְּמִשְׁקָל הַיַּחַס שֶׁהוּא מַעֲנִיק לַדְּבָרִים שֶׁל הַפּוֹגֵעַ אוֹ לִדְמוּתוֹ וְכוּ', וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְכַמָּה שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹדוֹת הַסֵּבֶל, לֹא נִמְצָא אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, כִּי אִם חָבֵר לוֹ הַיַּחַס שֶׁלָּנוּ אֵלָיו, וְהוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְהוּא הֶעָנָף, וְהוּא בְּעֶצֶם כָּל הַסֵּבֶל בְּעַצְמוֹ… נִמְצָא, שֶׁאִם אָנוּ רוֹצִים שֶׁלֹּא לִסְבֹּל, אָנוּ צְרִיכִים שֶׁלֹּא לְיַחֵס עֹמֶק לַסֵּבֶל, כִּי אִם לַחֲווֹת אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, בַּאֲדִישׁוּת, וּבְהַקְפָּדָה לְהוֹתִיר אוֹתוֹ עַל מִדָּתוֹ הַמְקוֹרִית וְלֹא לִגְרֹם לוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט לִמְמַדִּים רְחָבִים מַבְהִילִים, אֲשֶׁר כַּיָּם שׁוֹצֵף שׁוֹטְפִים עוֹד חֶלְקֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם נִכְלָלִים בַּסֵּבֶל כְּלָל.

הֲמוֹן פְּעָמִים, כַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר שִׁנּוּי בְּחַיֵּי הָאָדָם מֵחֲמַת אֵיזֶה מְאֹרָע כָּל שֶׁהוּא, הוּא מְקַבֵּל זֹאת בְּקֹשִׁי גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁהַשַּׁלְוָה שֶׁלּוֹ מֻגְדֶּרֶת עַל יָדוֹ, רַק כַּאֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי – יַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּגֵּל וּמִתְרַגֵּל לְדָבָר, הוּא אוֹחֵז בַּמְּצִיאוּת הַזּוֹ, וְאֵינוֹ מַסְכִּים לפירוק בְּחוֹמוֹתֶיהָ, כָּל סֶדֶק שֶׁגּוֹרֵם לֶעָבָר לָפוּג וְלִיצוֹר הֹוֶה אוֹ עָתִיד חָדָשׁ, מְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מְאֹד, צַר וָמָר לוֹ מְאֹד, הוּא לֹא מְסֻגָּל בְּלִי, אִם הוּא אִבֵּד מָמוֹן הַרְבֵּה, לְמָשָׁל, הוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, כְּמוֹ בַּתְּקוּפָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הַמָּמוֹן הַזֶּה בִּכְלָל. מַה אֵרַע? הַשִּׁנּוּי! הוּא אוֹחֵז בְּקַרְנֵי הַמְּצִיאוּת, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְעַכֵּל וּלְהָכִיל אֶת הַשִּׁנּוּי.

רַבֵּנוּ אוֹמֵר, שֶׁעַצְבוּת, הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בְּרֹגֶז עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁיַּעֲמִיק בָּזֶה, יְגַלֶּה כַּמָּה נוֹאַל הוּא הָאָדָם, שֶׁמַּכְרִיז כָּל הַזְּמַן שֶׁהוּא סוֹמֵךְ וּבוֹטֵחַ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַכֹּל לְטוֹבָה מַמָּשׁ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר מִתְבַּצֵּעַ שִׁנּוּי בְּחַיָּיו עַל יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מְמָאֵן לְקַבֵּל אֶת הַשִּׁנּוּי הַזֶּה, וְסוֹבֵל סֵבֶל מַר וְעָצוּם מֵהַמְצִיאוּת שֶׁנִּכְפְּתָה עָלָיו.

כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה אָסוֹן, יוֹתֵר קָשֶׁה לִמְתֹּחַ אֶת הַקַּו, בֵּין סֵבֶל אֲמִתִּי לְבֵין הַהִתְפַּשְּׁטוּת הַמְּיֻתֶּרֶת שֶׁלּוֹ, אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן, אֲנָשִׁים נִהְיִּים עֲצוּבִים מִכָּל שִׁנּוּי, אַף אִם הוּא אֵינוֹ מֵהָעוֹלָם שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ אוֹ טְרַגֶּדְיָה אֱנוֹשִׁית כָּלְשֶׁהִי, אָדָם שֶׁסֻּלַּק מִמְּקוֹם עֲבוֹדָה, הֲרֵי אֵינוֹ מֵת, וְלֹא קָרָה כְּלוּם מַמָּשׁ, הוּא עֲדַיִן לֹא רָעֵב, הוּא רַק לֹא יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן הוּא יִתְפַּרְנֵס מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה… אֵינִי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַנּוֹרָאָה שֶׁל מִי שֶׁעָבַר פִּטּוּרִין אוֹ דְּחִיָּה, וּכְכָל שֶׁהָאֲחִיזָה בַּטּוֹב שֶׁהָיָה אֵיתָנָה יוֹתֵר – הַהִתְפָּרְדוּת מִמֶּנּוּ אַכְזָרִית וְכוֹאֶבֶת יוֹתֵר. אָז מַה גָּרַם אֶת הַסֵּבֶל? הַמְּצִיאוּת? אוֹ דַּוְקָא הָאֲחִיזָה שֶׁלָּנוּ בַּמְּצִיאוּת שֶׁהָיְתָה וְאֵינָהּ עוֹד?! בְּוַדַּאי הָאֲחִיזָה… וּמַה עוֹשֶׂה הָאָדָם? כַּאֲשֶׁר הוּא נִדְרָשׁ לְהַרְפּוֹת מֵהָאֲחִיזָה, הוּא מִתְקוֹמֵם, כְּאִלּוּ הָאֲחִיזָה הִיא הַטּוֹב, אַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהִיא הַגּוֹרֶמֶת אֶת הַסֵּבֶל.

אֲבָל הָאֱמֶת הַזּוֹ הִיא אַחַת, גַּם בְּמִקְרִים קִיצוֹנִיִּים, אִם בֶּאֱמֶת אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַעֲבַר כָּלְשֶׁהוּ מִמַּצָּב לְמַצָּב, שֶׁאֵינוֹ בַּתְּחוּם השתדלותך וּשְׁלִיטָתְךָ, מַזְמִין אוֹתְךָ לְכַבֵּד אֶת הַהַחְלָטָה הָעֶלְיוֹנָה, הֵן בִּידִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁאֵין דְּבָרִים בָּעוֹלָם קוֹרִים סְתָם כָּךְ לְלֹא מַשְׁמָעוּת, וְהֵן בִּידִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁאֵין דְּבָרִים רָעִים נַעֲשִׂים! כִּי הַכֹּל מִמְּקוֹר הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן. כַּאֲשֶׁר הַמַּשְׁמָעוּת הַזּוֹ לְכָל סֵבֶל שֶׁהוּא – מִתְלַוֶּה עִם הַמְּצִיאוּת, הָאוּמְלָלָה לִפְעָמִים, הִיא מְנִיפָה אֶת רָמַת הַחַיִּים לִגְבָהִים מַמָּשׁ, כִּי רַק בְּצוּרָה כָּזוֹ, אָדָם שֶׁסּוֹבֵל, לְהֵהָפֵךְ לְאָדָם עִם סֵבֶל, אֲבָל לֹא סוֹבֵל… זֶה חִדּוּד עָמֹק, שֶׁמִּי שֶׁמְּבִינוֹ – מֵבִין אֶת סוֹד הַחַיִּים.

הַטְּרוּנְיָה לְבוֹרֵא הַכֹּל, שֶׁדַּוְקָא כִּבְיָכוֹל, בָּא בַּעֲלִילָה עָלַי, אֲבָל אֲנִי הֲרֵי אָדָם טוֹב – זֶה הֲרֵי בֶּטַח מְגֹחָךְ, כִּי לֵב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁחַיָּבִים לוֹ, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִים – עַל מַה שָׁוְא בְּרָאתַנִי? לְהָרַע לִי? הֵם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל, שֶׁהֵם נְתוּנִים בְּתוֹךְ מַעֲרֶכֶת שֶׁל טוֹב גָּמוּר, וְאֵין תְּנוּעָה שֶּׁקּוֹרֶה עִמָּם שֶׁאֵינָהּ בָּרַת מַשְׁמָעוּת, הַקְּשׁוּרָה עִם תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהוּא זִכּוּךְ וּנְעִימוּת נִפְלָאִים לְאָדָם הַסּוֹבֵל לָנֶצַח. אֲבָל יֵשׁ עוֹד רָעָה חוֹלָה, אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים עִם הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה, הֵם עֲצוּבִים עַל הַ'טָּעוּת' וְהָעַוְלָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לָהֶם, בְּרִגְעֵי הַתְּלוּנָה, אֵין הֵם מַלִּינִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי הֵם גַּם יוֹדְעִים, כִּי אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, אֶלָּא הֵם נִמְצָאִים בְּמַצָּב יוֹתֵר גָּרוּעַ מִתְּלוּנָה עַל הַבּוֹרֵא, הֵם שׁוֹכְחִים אֶת הַבּוֹרֵא, שֶׁזֶּה שִׂיחַ בְּתֶדֶר שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי, הֵם מְדַבְּרִים כְּאִלּוּ תַּכְלֶס, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּאַרְצִיּוֹת וּבְרִיאַלִיוּת, וְיוֹשֵׁב שָׁמַיִם יִשְׂחָק יִלְעַג לָמוֹ, וְכִי יֵשׁ בֶּאֱמֶת אֵיזֶה יַחַס אֲמִתִּי לְעוֹלָם חוֹלֵף, מִלְּבַד הַיַּחַס הַנּוֹרָא שֶׁמְּיַחֵס הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו, וְשֶׁעַל כֵּן חָרַד עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ?! כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֵסִיט אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַהַעֲלָמָה הָאַרְצִית, וְהוּא נוֹשֵׂא עַיִן צוֹפִיָּה אֶל הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, הוּא נוֹגֵעַ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת עַצְמָהּ, שׁוּב אֵין צָרִיךְ לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָזֶה אֵיזֶה תִּקּוּן וְכוּ', הוּא פָּשׁוּט נִהְיָה בְּאַחְדוּת עִם הַבּוֹרֵא, הוּא סוֹבֵל עִם הַשְּׁכִינָה בְּיַחַד אֶת צַעֲרָהּ הַנּוֹרָא, הוּא מִתְפַּשֵּׁט מִן הַסֵּבֶל, וְנוֹסֵעַ אֶל הַמַּשְׁמָעוּת, אֲפִלּוּ יִסּוּרֵי גּוּף יְכוֹלִים לְהִתְמַעֵט עִם זִכּוּךְ הַדַּעַת וְהַמֹּחַ.

הפוסט שיעור אמונה 126 – הַשִּׁחְרוּר מֵהַסֵּבֶל הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מלין דִרְחִימוּתָא קודם קידוש בליל שבת פרשת וירא – כ' חֶשְׁוָן תשפ"ד

בְּכָל שַׁבָּת קֹדֶשׁ יֵשׁ אוֹר חָדָשׁ וּמְחֻדָּשׁ שֶׁל הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בַּבְּרִיאָה, הֲרֵי כָּל הַבְּרִיאָה נִהְיָתָה 'מֻכְרַחַת', עַל יְדֵי שֶּׁנִּמְשַׁךְ הָרָצוֹן לִבְרֹא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְעִידִים עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁעַת אֲמִירַת קִדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת, שֶׁעַל כֵּן בָּא הַבִּטּוּי בְּבִרְכַּת הַקִּדּוּשׁ: "כִּי רָצָה בָּנוּ", "בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ", וְכֵן בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה שֶׁל לֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. כִּי בְּעֵת שֶׁיֵּשׁ שִׁתּוּף בְּהִתְגַּלּוֹת הָרָצוֹן, בֵּין הָרָצוֹן לַבְּרִיאָה וּלְרָצוֹן שֶׁדַּיְקָא אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אוֹת הִיא לְעוֹלָם עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, אֲשֶׁר אָנוּ מְרֻצִּים עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא, שֶׁדַּוְקָא אֲנַחְנוּ נָעִיד עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּמִכֹּחַ זֶה יֵשׁ קִיּוּם לָעוֹלָם.

יְהוּדִי שֶׁעוֹמֵד בְּלֵיל שַׁבָּת, וּמַרְגִּישׁ בְּהֶרְגֵּשׁ פְּנִימִי עָמֹק, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בּוֹ, וְכָעֵת הִיא הָעֵת לְבַטֵּא אֶת נְקֻדַּת הָרָצוֹן הַזּוֹ, הוּא מִתְעוֹרֵר מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לִבּוֹ נִמְשָׁךְ לָעֵדוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, הָעֵדוּת עַל מְלֶאכֶת ה' בְּשֵׁשֶׁת יָמִים וּשְׁבִיתָתוֹ בְּשַׁבָּת אֵינָהּ עֵדוּת נְקוּדָּתִית, הִיא עֵדוּת שֶׁמַּשְׁלֶכֶת עַל כָּל הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם, הִיא מַקִּיפָה אֶת כָּל כֻּלּוֹ, וְאֶת כָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו, מַחְשְׁבוֹתָיו, דִּבּוּרָיו וּמַעֲשָׂיו, כִּי אִם הוּא הֵעִיד בֶּאֱמֶת עַל מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי שֶׁהוּא בַּעַל תְּפִישַׂת מַחֲשָׁבָה שׁוֹנָה מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּי הוּא זֶה שֶׁנִּבְחַר וְזָכָה לִהְיוֹת עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ – שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית.

בְּשַׁבָּת יֵשׁ הִתְחַדְּשׁוּת הַמּוֹחִין, הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת הָרוּחָנִית שֶׁל הַיְּהוּדִי, כִּי כָּל מְצִיאוּת הַחַיִּים שֶׁל יְהוּדִי, הִיא מְצִיאוּת חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, וְאֶת זֶה זוֹכִים לְקַבֵּל בְּשַׁבָּת, כִּי אָז מִתְחַדֶּשֶׁת כָּל הַבְּרִיאָה, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה אֶת קְדֻשָּׁתוֹ בָּעוֹלָם, וְאִם כֵּן, כָּל אֶחָד, מִכָּל מַצָּב שֶׁהוּא, יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ, וְלַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא הָיָה בָּעוֹלָם, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּעוֹלָם, בִּרְגָעִים מַרְטִיטִים אֵלּוּ שֶׁל אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים שֶׁאָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי אַבְרָהָם מִסְּלָאנִים זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדְל מֵוִויטֶעבְּסְק זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, הָיָה נִרְאָה עָלָיו, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה שַׁבָּת, וּמֵעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה שַׁבָּת, וְאֵין זוֹ אֶלָּא שַׁבָּת אַחַת – יְחִידִית בָּעוֹלָם וּבְחַיָּיו. וְאָכֵן, הָאֱמֶת הִיא כָּךְ, שֶׁכָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, אֵינָהּ חוֹבֶרֶת לַשַּׁבָּתוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וְאַחֲרֶיהָ, אֶלָּא הִיא הִתְגַּלּוּת חֲדָשָׁה שֶׁל אוֹר וּדְבֵקוּת שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ". שִׁיר שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

הַקִּדּוּשׁ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, גּוֹרֵם מְחִילַת עֲוֹנוֹת מֻחְלֶטֶת, וּמַכְשִׁיר אֶת לֵב הַיְּהוּדִי לְעוֹד שָׁבוּעַ נָקִי שֶׁל דְּבֵקוּת בְּמִצְווֹת הַבּוֹרֵא, בְּאוֹתָהּ אַהֲבָה וּבְאוֹתָהּ שִׂמְחָה וְרָצוֹן שֶׁרָכַשׁ בְּעֵת כְּנִיסַת יוֹם הַנְּשָׁמָה הַגָּדוֹל, הוּא קִדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּחִבּוּר אֶל הַבּוֹרֵא, הַשֻּׁתָּפוּת הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ בֵּין בּוֹרֵא לְנִבְרָא בַּבְּרִיאָה, מְעִידָה עַל הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁאֵין לָהּ חֵקֶר, שֶׁמַּעֲנִיק בּוֹרֵא עוֹלָם לְשׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וּמְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, לָכֵן כְּדַאי מְאֹד, אֲשֶׁר גַּם הַמְּקַדֵּשׁ וְגַם הַשּׁוֹמְעִים כְּעוֹנִים, לְהַקְשִׁיב הַקְשָׁבַת נְשָׁמָה לְעֹמֶק הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים מִפִּינוּ בִּזְמַן כָּזֶה, וּכְשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "כִּי רָצָה בָּנוּ", עָלֵינוּ לְהַעֲמִיק לַחֲשֹׁב, מַה עֹצֶם הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאָנוּ מְעִידִים עַל הִתְגַּלּוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם בָּנוּ וּבְמַעֲשֵׂינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת אַבְרָהָם רְחִימָא יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הָאֹהֶל, הָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא נִמְשַׁל לְאֹהֶל עֲרַאי, פֶּתַח הָאֹהֶל הוּא הַפֶּתַח שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְהָצִיץ מֵעֵבֶר לָעוֹלָם הַמַּסְתִּיר הַזֶּה, גַּם כְּשֶׁהַחַמָּה יוֹצֵאת מִנַּרְתִּיקָהּ, וָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בַּחוּץ, עֲדַיִן אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲמֹד בַּפֶּתַח וּלְהִסְתַּכֵּל עַל מַה שֶּׁיָּבִיא לְמַרְאוֹת אֱלֹקִים, הַפֶּתַח הַזֶּה, הוּא הַפֶּתַח שֶׁל שַׁבָּת, בְּאוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁיָּשַׁב אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמַה עָשָׂה? הִגְבִּיר אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, פֶּתַח זֶה הוּא רֶמֶז לְכָל פְּתִיחָה שֶׁהִיא, לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר אִם נַעֲמֹד שָׁם וּנְבַקֵּשׁ אֶת תַּפְקִידָהּ שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַמִּתְגַּלָּה בְּכָל פַּעַם וּבְכָל מַצָּב, בְּאֹפֶן אַחֵר וּמְיֻחָד, נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת, הַשַּׁבָּת הִיא סוֹד הָרְאִיָּה, שֶׁאָדָם יִרְאֶה בְּאֶמְצָעוּתָהּ אֶת מְצִיאוּת הַשֵּׁם בְּחַיָּיו, גַּם אִם הַכֹּל רֵיק וְאַרְעַי, וְאֵין יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר טוֹב בִּשְׁלֵמוּת, בְּשַׁבָּת יֵשׁ אֶת הַזְּמַן לְאַפֵּס אֶת הָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, לְהַבִּיט מִתּוֹכָם, לִלְמֹד עַל עַצְמֵנוּ, מַה בֶּאֱמֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ, וְאֵיךְ נִזְכֶּה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ אָנוּ לֹא רַק שׁוֹבְתִים מִמְּלָאכָה, אָנוּ שׁוֹבְתִים מֵהָרְצוֹנוֹת הַנְּמוֹכִים שֶׁלָּנוּ, בָּרֵי הַחֲלֹף, הַשַּׁיָּכִים לְפֶתַח הָאֹהֶל הָאַרְעִי, וְאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים מִתּוֹכָם עַל הָרָצוֹן הָאֶחָד הָאֲמִתִּי – לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה דָּבָר שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים, מִשּׁוּם שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת הַהִתְקָרְבוּת הַזּוֹ – זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְכֹלֶת לְהַשִּׂיג אֶת הַהִתְקָרְבוּת הַזּוֹ, כִּי הַ'רָצָה בָּנוּ' הַזֶּה, נָטַע בָּנוּ אֶת הָרָצוֹן הַטָּהוֹר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֶלָּא שֶׁבְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה – אָנוּ רְחוֹקִים מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ שׁוֹכְחִים אֶת מְצִיאוּת ה', לְדַאֲבוֹנֵנוּ, וּבְעֵת קִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת, אָנוּ מַחְזִירִים אֶת הָרָצוֹן הַזֶּה לְמַתְכֻּנְתּוֹ.

הפוסט שיעורי אמונה 124 – כִּי רָצָה בָּנוּ! הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

י"ח חֶשְׁוָן תשפ"ד

אֲנַחְנוּ מִתְפַּעֲלִים מֵעֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים עַל עֲבוֹדָה שֶׁל עֶרְלִיכֶער יוּד, אָנוּ מִתְמוֹגְגִים בְּגַעְגּוּעֵי נֶפֶשׁ, אָנוּ רוֹאִים אֶת הָ'עוֹבְדִים' שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָנוּ רוֹאִים נְהָרָה שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ עַל פְּנֵי חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְהַגִּיעַ לְהֶרְגֵּשׁ רוּחָנִי, אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים יָפִים בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ הִתְפָּאֲרוּת בַּשָּׁמַיִם מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ נָקִי שֶׁמְּחַשֵּׁב בִּמְצִיאוּת הֲוָיָ"ה וְהוּא לְבַדּוֹ וּבוֹרְאוֹ מַכִּירִים בְּאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ. אַךְ צָרִיךְ לְהַזְהִיר הֲבָנָה מְחֻדֶּשֶׁת בַּכִּסּוּפִים שֶׁל יְהוּדִי לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר.

צָרִיךְ לָדַעַת, וְחוֹבָה לָדַעַת, כִּי אֲנִי הֲוָיָ"ה לֹא שִׁנִּיתִי. מַעֲשֶׂה אֶחָד לָקַח אוֹתִי, שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב הֶחָסִיד ר' יִצְחָק שְׁלִיטָ"א, שֶׁהַהִתְקָרְבוּת שֶׁלּוֹ לְרַבֵּנוּ דֶּרֶךְ מוֹהֲרָא"שׁ, הָיְתָה עַל יְדֵי הָרַב הֶחָסִיד ר' שְׁלֹמֹה מֵיֶיער שְׁלִיטָ"א מִלֵּייקְוּוּד, הֵם לָמְדוּ יַחַד בִּישִׁיבָה לִיטָאִית, וְהוּא הָיָה אוֹר בּוֹעֵר בְּהִתְקָרְבוּתוֹ, וְאָמַר לוֹ בְּחֵן שֶׁל אֱמֶת וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה: "הַיּוֹם עָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב!" וְאַחַר חֲקִירָה וּדְרִישָׁה גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא הֵנִיחַ תְּפִלִּין הַיּוֹם, וְגַם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הֵנִיחַ תְּפִלִּין… כִּי בֶּאֱמֶת, מִצַּד הַמֵּנִיחַ, בְּוַדַּאי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ נוֹרָא וְעָצוּם בֵּין הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה, אֲבָל מִי שֶׁמַּנִּיחִים לְפָנָיו – הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לֹא הִשְׁתַּנָּה מֵאָז וְעַד אַתָּה, וְהַדְּבֵקוּת הַלָּז עֲדַיִן תּוֹבַעַת תַּפְקִידָהּ…

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים מַעֲשֶׂה שֶׁל הָרַבִּי ר' זוּשָׁא, וְהַנְּשָׁמָה מִתְמוֹגֶגֶת בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן וְכָל מִינֵי נֹעַם קָדוֹשׁ שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּעֵת שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר לִשְׁמָם וּלְזִכְרָם תַּאֲוַת נֶפֶשׁ, אָנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ רַק כְּקוֹרְאִים אֵיזֶה סִפּוּר שֶׁהָיָה, וַהֲלוֹא כָּךְ אָסוּר גַּם לִלְמֹד תַּנַ"ךְ, וְגַם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, הֵם בְּעֶצֶם מְסַפְּרִים אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, אֶת הַיְּכֹלֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת דָּבֵק בֵּאלֹקִים חַי בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, אֲשֶׁר רַק בִּגְלַל זֶה עָנָה בָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוֹתִיר לָנוּ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה סִפּוּרִים נִפְלָאִים כָּאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין לְמַה יָכוֹל יְלוּד אִשָּׁה לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל יְדֵי אֲמִתַּת רְצוֹנוֹ לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה.

הַיּוֹם הָיְתָה לִי שִׂיחָה אֲרֻכָּה עִם בָּחוּר אֶחָד, שֶׁלְּבַסּוֹף שְׁאָלַנִי, אִם אָנוּ מְדַבְּרִים כָּעֵת רַבְרְבָן, מַמָּשׁ דִּבּוּרִים בַּעֲלִיָּה, מֵהֵיכָלוֹת טְמִירִין וְנֶעֱלָמִין שֶׁל תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ וְכוּ', אֲזַי הַתְּבִיעָה הִיא חַד מַשְׁמָעִית לִהְיוֹת כְּמֹהֶם מַמָּשׁ, וְאִם כֵּן, מַהוּ שֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים זָכוּ וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ, עִם כָּל הַדִּבּוּרִים הַנֶּחֱמָדִים, וְהָאֱמוּנָה קַיֶּמֶת, אֲבָל הַלֵּב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, וְזֶה דְּבָרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַסָּפֵק בָּהֶם.

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאָכֵן, כָּל שֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל בֵּין עוֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ הִיא בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הֲכִי מֻחְלֶטֶת בִּיכֹלֶת הָאָדָם לְהִתְעַלּוֹת כְּפִי שֶׁהֵם הִתְעַלּוּ, וְאַף שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי, נִזְכַּרְתִּי, שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁלִּי לַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ, הִיא מַה שֶּׁמּוּבָא אֶצְלֵנוּ (אִילָן־הַחַיִּים, סִימָן קב): אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁהָעִקָּר בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא הִתְחַזְּקוּת – לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל, כִּי בִּלְעֲדֵי הִתְחַזְּקוּת, הָאָדָם הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּזֶה־הָעוֹלָם. וּפַעַם אַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרֵי הִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּדַרְכּוֹ, נִתְלַהֵב מְאֹד וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְהִתְעוֹרְרוּת רַבָּה: "פַארְוָואס אִיז רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי גִיוֶוען רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וַוייל עֶר הָאט אִין זִיךְ גִיהַאט דִי מָאס הִתְחַזְּקוּת! פַארְוָואס אִיז דֶער הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ גִיוֶוען דֶער הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, וַוייל עֶר הָאט אִין זִיךְ גִיהַאט דִי מָאס הִתְחַזְּקוּת! פַארְוָואס אִיז דֶער בַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ גִיוֶוען דֶער בַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וַוייל עֶר הָאט אִין זִיךְ גִיהַאט דִי מָאס הִתְחַזְּקוּת! פַארְוָואס אִיז דֶער הֵיילִיגֶער רַבִּי גִיוֶוען דֶער הֵיילִיגֶער רַבִּי, וַוייל עֶר הָאט אִין זִיךְ גִיהַאט דִי מָאס הִתְחַזְּקוּת! אוּן פַארְוָואס בִּין אִיךְ, וַוייל אִיךְ הָאבּ דִי מָאס הִתְחַזְּקוּת! [לָמָּה הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי? כִּי הָיְתָה בּוֹ מִדָּה זוֹ שֶׁל הִתְחַזְּקוּת! לָמָּה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ? כִּי הָיְתָה בּוֹ מִדָּה זוֹ שֶׁל הִתְחַזְּקוּת! לָמָּה הָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ? כִּי הָיְתָה בּוֹ מִדָּה זוֹ של הִתְחַזְּקוּת! לָמָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ – רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ! כִּי הָיְתָה בּוֹ מִדָּה זוֹ שֶׁל הִתְחַזְּקוּת! וּמַה אֲנִי מַה שֶּׁאֲנִי, כִּי הָיְתָה בִּי מִדָּה זוֹ שֶׁל הִתְחַזְּקוּת!] וְהֵבִינוּ מִמֶּנּוּ אָז, אֲשֶׁר עִם כָּל גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, לֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָתָם – כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת – שֶׁחִזְּקוּ אֶת עַצְמָם בְּכָל־מִינֵי עֵצוֹת, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אִיתָא: 'זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵיל וְנָפִיק' וְכוּ'; וְדוֹ"ק.

נִרְאֶה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲמִיס הֲבָנָה נוֹסֶפֶת בָּאָמוּר, כִּי עֶצֶם הַהִתְחַזְּקוּת הִיא הָאֱמוּנָה, צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, כְּכָל שֶׁאֱמוּנָתוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר – הוּא צַדִּיק יוֹתֵר, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לוֹמַר וּלְדַבֵּר, רַק כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אֵין סוֹף מַדְרֵגוֹת בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִרְאַת הַשֵּׁם, אֲבָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּרוּר, וְזֶה אֲמִתִּי וְנָכוֹן לָעַד, שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת צַדִּיק נוֹרָא וְנִשְׂגָּב, בָּאֵין הִתְחַשְּׁבוּת בְּהֵיכָן שֶׁנּוֹלַד וְהִתְחַנֵּךְ, וּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, בְּרֶגַע שֶׁל הַכָּרַת הַבּוֹרֵא, כְּאַבְרָהָם־אָבִינוּ בִּשְׁעָתוֹ, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת הָרַבִּי ר' זוּשָׁא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּלְפִי עֵרֶךְ הָעִיּוּן שֶׁיְּעַיֵּן בְּלִמּוּד הַסִּפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ.

וּפַעַם סִפֵּר לִי נֶכֶד הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ'בְּאֵר־יַעֲקֹב' מִנַּדְבוֹרְנָה זי"ע, שֶׁזְּקֵנוֹ לֹא הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ כְּלָל, כַּנִּדְרָשׁ בַּחֲזַ"ל וְכוּ', וְהָיָה מַקְפִּיד עַל זֶה מְאֹד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁפַּעַם נִכְנַס אֵלָיו, וְהָיָה קוֹרֵא אֵיזֶה סִפּוּר מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהֶחֱוָה בְּיָדוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, עַד שֶׁסִּיֵּם הָעִיּוּן בַּסִּפּוּר. וְזֶה קְצָת רְאָיָה לִדְבָרֵנוּ, שֶׁעִקַּר הַסִּפּוּר הוּא הַלִּמּוּד, וְאִם זֶה לִמּוּד הֲרֵי זֶה כְּלִמּוּד מוּסָר וְתוֹרָה גְּנוּזָה, שֶׁצָּרִיךְ לְלָמְדָהּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. וְאִם לֹא זָכִינוּ לְמִדּוֹת אֵלּוּ לְגַמְרֵי, אֶפְשָׁר לְפָחוֹת לְלָמְדָהּ בִּרְצִינוּת, וּבַהֲבָנָה מַה ה', הָאוֹהֵב אוֹתְךָ, דּוֹרֵשׁ מֵעִמְּךָ…

הפוסט שיעורי אמונה 120 – אֱמוּנָה בַּצַּדִּיקִים – אֻמָּנוּת הַצַּדִּיקִים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

י"א חֶשְׁוָן תשפ"ד

כְּשֶׁנִּשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיָה בְּשִׂמְחָה, הֲרֵי הִיא כְּלִי מֻכְשָׁר לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה הֵם מִצַּד הַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, כְּהָא דִּכְתִיב: עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, אִם אַתֶּם רוֹצִים לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ רַק עַל יְדֵי שִׂמְחָה, אִם אָדָם מְגַלֶּה שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּרוּכָה בְּמַחֲנָק אוֹ בְּלַחַץ, אוֹ יוֹתֵר גָּרוּעַ מִזֶּה – בְּעַצְבוּת, הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְגַם מֵאִידָךְ, כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה חֲלִישׁוּת בַּחִבּוּר הַנִּצְחִי שֶׁבֵּין נִשְׁמָתוֹ לְשָׁרְשָׁהּ, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְהִיא זוֹ שֶׁתַּשְׁרֶה עָלָיו אֶת רוּחַ הַשְּׁכִינָה.

אֵיךְ זוֹכִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ הֲמוֹן דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים עֶצֶב בַּחַיִּים, הֲמוֹן הִתְמוֹדְדוּיוֹת וּדְבָרִים מַעֲצִיבִים? כָּל זֶה נוֹגֵעַ לָעוֹלָם הָאַרְצִי, לְתַכְלִית הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ, כַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ שָׁם לֹא מִסְתַּדֵּר – אָנוּ מְגִיבִים בְּאִי נַחַת, אַךְ בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי, החנמי, שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בּוֹ הוֹן נִצְחִי גָּדוֹל מְאֹד, בִּכְלוּם שֶׁבִּכְלוּם, הוּא עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ עַצְבוּת, כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה, אַף אִם אֵינוֹ נָעִים, הוּא מְגוֹלֵל אֶת הַטּוֹב הָעֲתִידִי לְאֵין סָפֵק, וְרַק הָעַצְבוּת יְכוֹלָה לְהַכְנִיס אֶת הַכְּפִירָה הַזּוֹ, שֶׁמַּה כְּבָר יֵשׁ לִי לִשְׂמֹחַ, וַהֲלוֹא אֲנִי כָּךְ וְכָךְ, אִם אָדָם יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָה פְּשׁוּטָה, הַלֵּב שֶׁלּוֹ יִהְיֶה רָחָב דַּיּוֹ לְהָכִיל אֶת הָאוֹרוֹת שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס אֵלָיו. יְסוֹד הַיְּהוּדִי – הוּא יְסוֹד הַהַסְכָּמָה עִם הַבּוֹרֵא, מִלְּשׁוֹן הוֹדָאָה, אֲנִי מוֹדֶה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא יְהוּדִי, וְעַל זֶה 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי' – יָכוֹל אָדָם לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו.

כִּי רַק הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם הוּא מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, יְכוֹלָה לְנַחֵם אֶת הָאָדָם בֶּאֱמֶת מִכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הַבִּלְתִּי נְעִימִים, כִּי אֵין הָאָדָם מוּכָן לִסְבֹּל לְלֹא סִבָּה, אַף כִּי גַּם עִם סִבָּה הוּא לֹא־נָעִים, אֲבָל הוּא לְאֵין עֲרֹךְ קַל וְנִסְבָּל כַּאֲשֶׁר מַשְׁמָעוּת גְּדוֹלָה וַעֲנָקִית עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי הָעִנְיָן.

הָרִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם לֹא עוֹשֶׂה רַע לְאָדָם, כְּלָל וּכְלָל לֹא, בְּאַף מַצָּב נוֹרָא אֵין הַמְּדֻבָּר אוֹדוֹת זַעַם כִּי אִם הִתְלַבְּשׁוּת אַהֲבָה בְּזַעַם, וְ'אֵין מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת הַזַּעַם', אֲבָל יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ, וְהוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְיִשְׂרָאֵל הוּא לְמַעַן טוֹבָתָם בָּזֶה וּבַבָּא, הַיְּדִיעָה הַזּוֹ, שֶׁהִיא אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, הִיא יְדִיעַת הַמְּצִיאוּת הָרוּחָנִית, שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִים בְּעֵינַיִם שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת עַל מְאֹרָע, אֶלָּא מִתְבּוֹנְנִים בִּפְנִימִיּוּת הָעִנְיָנִים, וְרוֹאִים אוֹר אֱלוֹקִי וְהַכְוָּנָה רוּחָנִית בְּכָל צַעַד וְצַעַד בַּחַיִּים, וְאַף מִן צַעֲדֵי הַנְּסִיגָה, הָיֹה לֹא תִהְיֶה, לוֹמְדִים שִׁעוּרִים עַל הֶעָתִיד, אֵיךְ זוֹכִים לִרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹקִים מֵעַתָּה.

רַבִּי נַחְמָן נוֹתֵן עֵצָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ, הַשִּׂמְחָה הִיא כֹּה מַשְׁפִּיעָה, שֶׁאַף אִם הִיא מַתְחִילָה בְּזִיּוּף – הָאוֹר הָאֲמִתִּי נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׁט, הָאָדָם נַעֲשֶׂה שָׂמֵחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לְהַסְכִּים לִהְיוֹת שָׂמֵחַ. הֲלוֹא כָּל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, נוֹבְעוֹת מִן הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ, הוּא מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ, הוּא סוֹבֵל בְּמַחְשַׁבְתּוֹ אֶת הַיִּסּוּרִים הַפִיזִיִּים וְהַנַּפְשִׁיִּים, מַלְקֶה אֶת עַצְמוֹ, מְיַסֵּר וּמְיַצֵּר אֶת הַסֵּבֶל וּמַעֲצִּימוֹ לְאֵין־עֲרֹךְ מִמַּה שֶּׁהוּא, הַהִתְבּוֹסְסוּת הַזּוֹ כֻּלָּהּ הִיא פְּרִי הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, בְּרֶגַע שֶׁל מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, נְקִיָּה ומנוטרלת מֵהַמְצִיאוּת הַכּוֹאֶבֶת, נִתַּן לְהִתְרוֹמֵם וְלַחֲווֹת רֶגַע שֶׁל שִׂמְחָה, וְאָז עוֹד רֶגַע וְעוֹד רֶגַע, וְהַהַבְעָרָה לְלַהַב יָצְאָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת.

לָקַחַת וְלִסְחֹב אֶת הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, זֶה לְהַבְהִיר אֶת הַמַּצָּב הַמְעֻרְפָּל, לָתֵת לוֹ מִקּוּד, לְהַשְׁאִיר אֶת הַפְּרוֹפּוֹרְצְיָה לַ'לֹּא־נָעִים', שֶׁלֹּא יֻעֳצָם מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹתָיו, וְאָז בִּפְרֹץ הַשִּׂמְחָה – הַיִּסּוּרִים הַיַּלְדּוּתִיִּים פָּגִים מֵאֲלֵיהֶם, הַנֶּפֶשׁ לֹא פְּנוּיָה לְהַרְהֵר נּוּגוֹת כְּשֶׁהִיא בְּאוֹר גָּדוֹל וְשָׂמֵחַ, כָּךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא קְרִיטִית לְכָל מַצָּבוֹ הַנַּפְשִׁי וְהָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם, הַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כָּל הַשְׁפָּעָה, כָּל תְּנוּדָה בַּחַיִּים אֲמוּרָה לִהְיוֹת מְלֻוָּה בְּשִׂמְחָה פְּנִימִית מְאִירָה, כִּי "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ" (דִּבְרֵי־הַיָּמִים א' טז, כז), אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹרָה כִּבְיָכוֹל שִׂמְחָה, כִּי הָעַצְבוּת הִיא סִטְרָא־אַחֲרָא וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וּמִמֵּילָא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה הִיא שִׂמְחָה, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, גַּם כְּשֶׁהַמַּצָּב קָשֶׁה מְאֹד, וּמַרְגִּישִׁים חֹשֶׁךְ גָּמוּר, צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּהֶתֵּר כַּמּוּבָן, הָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי אֵין עוֹד טוֹב מִשִּׂמְחָה.

אַחִים יְקָרִים! עֵצָה פְּשׁוּטָה יֵשׁ לָנוּ, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה, הוּא צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לִלְמֹד תּוֹרָה, הַתּוֹרָה הִיא מְשַׂמַּחַת אֶת הָאָדָם, כָּל מִי שֶׁלּוֹמֵד יָכוֹל לְהָעִיד עַל לָזֶה, וּבִתְנַאי שֶׁהַלִּמּוּד יִהְיֶה רָצוּף, יוֹם יוֹמִי, רַק זֶה מֵבִין מַה הַתּוֹרָה עוֹשָׂה לָאָדָם, כָּל אָדָם שֶּׁנִּמְצָא בְּאֵיזֶה מַצָּב בִּישׁ, וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הָעוֹלָם קוֹרֵס, שֶׁיִּקַּח גְּמָרָא לַיָּדַיִם, יִלְמַד לְהַלָּן דַּף אַחַר דַּף, עוֹד וְעוֹד, נִשְׁאֲרָה קְצָת עַצְבוּת בַּלֵּב? עוֹד דַּף, עֲדַיִן מְנַקֵּר מַשֶּׁהוּ? עוֹד דַּף… בְּקוּמוֹ מִלִּמּוּדוֹ, יִהְיֶה זֶה אִישׁ אַחַר לְגַמְרֵי, מְטֹהָר מִכָּל הָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְטַפֵּל בָּהֶם מְקַבְּלִים מֵימָד אַרְצִי נָמוּךְ לְעֻמַּת מֵי־הַדַּעַת הַנֶּהְדָּרִים שֶׁהוּא מְשַּׁכְשֵׁךְ בָּהֶם. לָכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלִּהְיוֹת בֶּן תּוֹרָה, הוּא לֹא רַק זְכוּת, זֶה מַמָּשׁ הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, מִי שֶׁאֵין לוֹ חִבּוּר לְתוֹרָה, הוּא מַמָּשׁ אָדָם אֻמְלָל, וְזֶה פָּשׁוּט מְאֹד, לְמִי שֶׁנִּכְנַס לְאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁאֵין זֶה תָּלוּי בְּרָמוֹת שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְכוּ', אֶלָּא כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, הוּא יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּאֵיזֶה חֵלֶק הוּא שַׁיָּךְ, וּמִשֵּׁם לִינוֹק אֶת אֱמוּנָתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

הפוסט שיעורי אמונה 118 – מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

י' חֶשְׁוָן תשפ"ד

הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ מְלַמְּדוֹת עַל מַסָּע אֱמוּנָה כַּבִּיר, שֶׁזּוֹעֵק אֵלֵינוּ מִתּוֹךְ שׁוּרוֹת הַחֻמָּשׁ – חַפְּשׂוּ גַּם אַתֶּם, הַדְּבֵקוּת שֶׁלּוֹ בְּמֻשָּׂא הַחִפּוּשׂ אֵינוֹ נִשְׁכַּח תּוֹךְ כְּדֵי חִפּוּשׂ, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַסִּפּוּר, וְהָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ רַק אֶל אֵל אֱמוּנָה, לֹא בְּחִנָּם נִקְרָא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בֶּאֱמֶת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְמַסַּע הַזֶּה, לְדַיֵּק בִּפְרָטָיו וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ אַהֲבַת עוֹלָם לְאֵל אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אַבְרָהָם אָבִינוּ וֶאֱמוּנָה זֶה דָּבָר אֶחָד, אֵין פְּרָט בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאֵינוֹ כֻּלּוֹ גִּלּוּי אֱמוּנָה בָּהִיר.

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מִמּוֹלַדְתְּךּ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, מִי יוֹצֵא אֶל מַסָּע מְפָרֵךְ מִבְּלִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָן, הוּא סוֹמֵךְ עַל הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה, הוּא יוֹצֵא לְדֶרֶךְ לֹא מֻכֶּרֶת, לֹא מַבְטִיחָה כְּלוּם, רַק נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, תְּמוּרוֹת וּבֵרוּרִים, הוּא אָמוּר לִסְמֹךְ סְמִיכָה מֻחְלֶטֶת עַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הוּא אֲשֶׁר יַרְאֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי הוּא עַצְמוֹ מֵסִיר אֶת עַצְמוֹ מִבְּחִינַת הַדֶּרֶךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֵין הַלֵּב יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁיּוֹרֶה לוֹ זֶה אֲשֶׁר כָּל הַלְּבָבוֹת בְּיָדוֹ. הִנֵּה הוּא הָיָה אָב הֲמוֹן גּוֹיִם, כָּבֵד בַּמִּקְנֶה וּבְכָל דָּבָר טוֹב, וְהִנֵּה הוּא נִקְרָא לַעֲזֹב אֶת הַכֹּל, לִזְנוֹחַ אֶת הַקְּהִלָּה, לְפָרֵק אֶת הַמּוֹסְדוֹת, וְלִסְמֹךְ רַק עַל הַבְטָחַת ה', שֶׁהַגִּלּוּי הַגָּדוֹל בּוֹ הוּא פָּצַח לִפְנֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם – לֹא יַפְסִיק לְעוֹלָם, הוּא יַמְשִׁיךְ וְיַמְשִׁיךְ וְעוֹד "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", אֵיךְ וּמַה? אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא יָדַע, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּדָבָר אֶחָד וְיָחִיד: – אֱמוּנָה! אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר, זֶה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, אַף שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה לָעַיִן – אֵין יְכֹלֶת לְהָבִין כְּלוּם. וּמִזֶּה אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי אֱמוּנָה שֶׁלֹּא בָּאָה לְמִבְחַן וּלְנִסָּיוֹן אֵינָהּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

יְהוּדִי שֶׁפּוֹעֵל לְשֵׁם שָׁמַיִם, הוּא לֹא מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לַסִּפּוּר, אֲפִלּוּ לֹא בְּמַחְשָׁבָה, הוּא לֹא מְבַקֵּשׁ לִקְטֹף עוֹד זְכֻיּוֹת, אֲפִלּוּ לֹא זְכֻיּוֹת רוּחָנִיּוֹת, כִּי אִם הוּא מְמֻקָּד בְּמַטָּרָה הַיְּחִידָה – לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵבָב שָׁלֵם, הַדָּבָר הַזֶּה הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, כִּי אֵין הִיא רַעְיוֹן וְתַרְבּוּת אֲנָשִׁים חָלִילָה, כִּי אִם הִיא חִבּוּק עַז מֵהַבּוֹרֵא לַנִּבְרָא הַמַּכִּיר אוֹתוֹ וּמַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְגַלּוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אָנוּ מְבִינִים, שֶׁגַּם הַהַבְטָחָה שֶׁל וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, אֵינָהּ הוֹדָעָה שֶׁל שָׂכָר עַל הַדְּבֵקוּת, כִּי אִם גִּלּוּי הַיַּעַד שֶׁל הַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ, אַתָּה רוֹצֶה לְהָאִיר אוֹתִי בָּעוֹלָם? תַּעֲשֶׂה זֹאת בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי מוֹרֶה לְךָ, אַל תֵלֵךְ אַחַר עַצְמְךָ, הִשְׁתַּדֵּל רַק לִמְצֹא אוֹתִי בְּכָל דָּבָר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, כִּי אִם אֲנִי לֹא אֶהְיֶה שָׁם – הֲרֵי אֵין זֶה כְּלוּם מַמָּשׁ.

הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל אֵינוֹ לִפְעֹל נָכוֹן אוֹ שֶׁלֹּא לִפְעֹל נָכוֹן, הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הוּא לִזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָדַעַת בְּכָל מַצָּב נָתוּן מַה רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּעֵת, אִם אָדָם נִמְצָא בְּמָקוֹם לֹא מְתֻקָּן, וְהוּא מֵבִין שֶׁהוּא הִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לַחֲשֹׁב תָּמִיד, הַאִם כָּעֵת, בְּרֶגַע זֶה, אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם אִם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל אִם אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, יִּתְגַּלֶּה אֵלַי לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה? ה' רוֹאֶה אֶת לְבַב הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו, וּמְסַיֵּעַ לָהֶם בְּדַרְכֵי עֲבוֹדָתָם.

כָּךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ אָדָם אֶחָד בּוֹדֵד, גִּלָּה אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ, שֶׁהִצִּילָה אֶת כָּל הָעוֹלָם מִנְּהִיָּה אַחַר הַשְּׁטוּת. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן זֶה, מִיָּד הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כִּי הוּא רָצָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, וּרְצוֹנוֹ הוּא רָצוֹן אֲמִתִּי – הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלֶּה אֵלָיו, וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל תָּמִיד – אִם לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַמְצִיאוּת הָאֱלוֹקִית, וּלְהַשְׁאִיר אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה רַק בְּחִיצוֹנִיּוּת, אוֹ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה – אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה תָּמִיד אֵיךְ עֵינָיו צוֹפִיּוֹת וּמַבִּיטוֹת בִּי וּמַמְתִּין שֶׁאֶבְחַר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּכָל נְקֻדַּת מַצָּב.

כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ מוּכָן לַעֲזֹב הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ זוֹכֶה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, הַחֲוָיָה שֶׁל הַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּזוֹ, רַק כְּשֶׁהִיא קֶשֶׁר אָחוּד רַק אִתּוֹ וְלֹא זוּלַת… כִּי הֲרֵי מַה בִּקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַבְרָהָם? אֶת הַכֹּל! כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, כָּל הֶרְגֵּל, כָּל מְצִיאוּת שֶׁל שַׁיָּכוּת עִם כָּל הָעֹשֶׁר שֶׁל הֶעָבָר, מוֹלֶדֶת, אֶרֶץ וּבֵית אָב – כֻּלָּם מֵאֲחוֹרָיו, וְהוּא קָדִימָה צוֹעֵד אֶל הֵיכַל הָאֱמֶת… אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לְלַוּוֹת כָּל עוֹבֵד הַשֵּׁם וְכָל בַּעַל אֱמוּנָה, כִּי הֲרֵי מַאן דְּאִיהוּ כָּפִית בְּאַחֲרָא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עוֹד דְּבָרִים, הֲרֵי הֵם דּוֹחֲקִים אֶת רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה וְהָאֱמוּנָה. הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפַּשֶּׁטֶת עַל הַדָּבוּק בְּכָל כְּלָלִיּוּתוֹ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת מָקוֹם אֶחָד שֶׁאֵינָהּ מְבַעְבַּעַת מִתּוֹכוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ.

אַבְרָהָם־אָבִינוּ שָׁמַע אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת רָצְתָה לְהַדְחִיק, הוּא רָאָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הוּא רָאָה אֵיךְ אֲנָשִׁים מַכְתִּירִים אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁאֵינָם בִּכְלָל, כְּכֹחוֹת כַּאֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ אֶחָד הַמְּחַיֶּה, הַמְּהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא נָאַם עַל זֶה, הוּא הִסְבִּיר אֶת זֶה, הוּא דָּרַשׁ לַהֲמוֹן גּוֹיִם, וְהוּא עַצְמוֹ – מָלֵא יִסּוּרִים וְנִסְיוֹנוֹת… וַעֲדַיִן בְּתֻמָּתוֹ מוּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמַאֲמָר הַנָּבִיא: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", וְהוּא נִקְרָא אַבְרָהָם הָעִבְרִי, שֶׁכָּל הָעוֹלָם בְּעֵבֶר אֶחָד וְהוּא בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית אֲשֶׁר שָׁכְנָה בְּלִבּוֹ, וְיָדַע וְרָאָה אוֹתָהּ בִּבְהִירוּת הֲכִי אֶפְשָׁרִית, לֹא הָיְתָה מֵחֲמַת הַסְּבִיבָה אוֹ מֵחֲמַת הֶרְגֵל דָּבָר, הוּא רָאָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן, וּמַה לוֹ אִם כָּל הָעוֹלָם לֹא יִרְאוּ מַה שֶּׁרָאָה? אֶלָּא שֶׁהוּא דָּאַג גַּם לָהֶם, וּבְכָל כֹּחוֹ וְחַיָּיו מָסַר נַפְשׁוֹ לְהָפִיץ אֶת אֱמוּנַת אֱלֹקֵי עוֹלָם וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, עַד שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת נַעֲשׂוֹת תְּאֵבוֹת לְהִכָּלֵל בִּשְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם".

אֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה לִמֵּד אַבְרָהָם לְדוֹרוֹת, שֶׁמִּצַּד אֶחָד מִי שֶׁהִתְגַּלָּה לוֹ אוֹר הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה פְּשָׁרוֹת, וְשֶׁלֹּא יְנַסֶּה לְשַׁלֵּב בֵּין קֹדֶם הַתַּגְלִית לְאַחַר הַתַּגְלִית, כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ קֹדֶם, מִי שֶׁהַשֵּׁם נָגַע בְּלִבּוֹ, כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, וּלְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, אֶלָּא בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וּמִצַּד שֵׁנִי, לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, לֹא לְדָבָר בִּשְׂפָתָם וְלַחְשֹׁב כְּמַחֲשַׁבְתָּם, עִבְרִי אָנֹכִי, עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי, אוֹר ה' הֵאִיר עָלַי, וּמַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, זֶה לְפַרְסֵם וּלְגַלּוֹת אֱמוּנָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

הפוסט שיעור אמונה 115 – אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

י' חֶשְׁוָן תשפ"ד

מִנְּקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' לֵיבּ גְּלוֹיבֶּערְמַאן זַצַ"ל, יְהוּדִי מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, שֶׁעוֹד זָכָה לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסְּטָאלִין זי"ע. בַּעֲרֹב יָמָיו קָבְעוּ הָרוֹפְאִים שֶׁמֵּחֲמַת סַכָּנָה לְחַיָּיו יֵשׁ לִכְרוֹת אֶת רַגְלוֹ. וְהִנֵּה בְּאֶמְצַע הַנִּתּוּחַ יָצָא אֶחָד הָרוֹפְאִים וְאָמַר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כִּי טָעוּת הָיְתָה כָּאן, וּכְלָל לֹא הֻצְרְכוּ לִכְרוֹת אֶת הָרֶגֶל, אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב. אַחַר גְּמַר הַנִּתּוּחַ  מִשֶּׁהֵקִיץ רַבִּי לֵיבּ, שׂוֹחַח עִמּוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּמִבְּלִי מֵשִׂים פָּלַט מִפִּיו שֶׁהָרוֹפְאִים הוֹדוּ שֶׁטָּעוּת הָיְתָה בְּיָדָם, וְעַל פִּי הָרְפוּאָה הָיָה אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ אֶת הַכְּרִיתָה… נִזְדַּעֵק אוֹתוֹ חָסִיד וְאָמַר – תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מַרְאֶה עַל אָזְנָיו: "אָזְנַיִם אֵלּוּ שָׁמְעוּ מִפִּי מוֹרִי וְרַבִּי שֶׁ'וָּואלְט אִיךְ, זָאלְט אִיךְ' [= "אִם הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ – הָיָה נִמְנַע מֵאִתִּי דָּבָר פְּלוֹנִי"] – זוֹ אַפִּיקוֹרְסוּת גְּמוּרָה! כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּא מִשָּׁמַיִם. בְּסִפְרֵי הָרְפוּאָה שֶׁלָּהֶם" – הוֹסִיף ר' לֵיבּ וְאָמַר – "יְכוֹלִים הֵם לִכְתֹּב שֶׁרֶגֶל כְּעֵין זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה כְּרִיתָה, אַךְ רַגְלִי שֶׁלִּי – בְּוַדַּאי הָיְתָה צְרִיכָה כְּרִיתָה, וְהָרְאָיָה – שֶׁאָכֵן כָּרְתוּ אוֹתָהּ, הֲרֵי שֶׁכָּךְ צִוָּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ" (וָוֵי הָעַמּוּדִים).

אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַכֹּל, וּמַמָּשׁ הַכֹּל – מְנֹהָל מִלְמַעְלָה, אֵין שׁוּם טָעוּת בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְסוֹבֶבֶת מִמְּסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת, אָנוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּשׁ שֶׁנִּמָּנַע מִטָּעֻיּוֹת, אַךְ אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַבְטִיחַ לְעַצְמֵנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָכֵן אִם הַטָּעוּת הִיא מֵחֲמַת דָּבָר אֶחָד, שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַפְּעֻלָּה מְיֻתֶּרֶת, אֲבָל מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ חֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק לָמָּה כָּל דָּבָר צָרִיךְ לִקְרוֹת, בְּדִיּוּק כָּכָה כְּמוֹ שֶׁקָּרָה, וְזֶה יְסוֹד אֱמוּנָה חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יַתְחִיל לַחֲשֹׁב וּלְהַרְהֵר, כַּמָּה חֲבָל, כַּמָּה שׁוֹטֶה הָיִיתִי שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי, אֵיךְ קָרָה לִי כַּדָּבָר הַזֶּה? כִּי כָּל זֶה מוֹרֶה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֵיזֶה כֹּחַ, וְכָעֵת הוּא הִתְרַשֵּׁל, אֲבָל מִלְּכַתְּחִלָּה עָלֵינוּ צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁאֵין לְאָדָם שׁוּם כֹּחַ, וְזֶה שֶׁעָלוּל הוּא לִטְעוֹת – הוּא בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ אָדָם, וְלֹא רַק שֶׁהוּא אָדָם, אֶלָּא שֶׁגַּם הַכֹּל מְנֹהָל וּמֻשְׁגָּח מְאֹד.

לְהַטְמִיעַ אֱמֶת כָּזוֹ בְּמַחְשָׁבָה, שֶׁהִיא תָּצוּף תֵּכֶף וּמִיָּד בְּבוֹא מַעֲשֶׂה אוֹ אֵרוּעַ לְיָדוֹ – דּוֹרֵשׁ הֲמוֹן הֲכָנָה וְהִתְבּוֹנְנוּת. הֵן שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁקָּרוּ לוֹ בַּחַיִּים, וּבָעֵת וּבַזְּמַן שֶׁקָּרוּ, הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְהִנֵּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְהַפַּחַד וְהַיִּרְאָה מִמַּה שֶׁהוֹלֵךְ לִהְיוֹת, הִתְבָּרְרוּ כִּמְיֻתָּרִים וּמְעִיקִים סְתָם, מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא שָׁכַח אוֹתְךָ, וְהֵכִין לְךָ אֶת הַתִּקּוּן וּמְזַכִּין לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ כְּלָל, כִּי אִם רַק מְבַקְשִׁים אֶת הָאֱמוּנָה וְהַסְּמִיכָה הַמֻּחְלֶטֶת עַל בּוֹרֵא כָּל הַנִּבְרָאִים, וּמַנְהִיגָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

חָסִיד כָּזֶה, שֶׁהִתְעַלֵּל בּוֹ רוֹפֵא רַשְׁלָן בְּצוּרָה כָּזוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד לְהַתְחִיל מִשְׁפָּטִים וּטְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, וּצְעָקוֹת וּצְרָחוֹת נוֹרָאִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל בְּמַצַּב כָּזֶה – זֶה לֹא בָּא בְּיוֹם אֶחָד, וְלֹא בְּיוֹמַיִם, זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁל אֱמוּנָה בַּת שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֵר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְלֹא רַק בִּכְרִיתַת הָרֶגֶל, אֶלָּא אַף בַּדְּבָרִים הַ'קְּטַנִּים' מְאֹד, כָּל דָּבָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכֹּל מְנֹהָל בְּדִיּוּק בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ… אָז גַּם בִּשְׁעַת צָרָה מַמָּשׁ – הוּא זוֹכֵר אֶת בּוֹרְאוֹ וְשָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ.

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הָעֻבְדָּה, וְנִקַּח מִמֶּנָּה אֶת הָאוֹר לְחַיֵּינוּ. הַאִם נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה? לִכְרוֹת רֶגֶל, וְאַחַר כָּךְ לְהִתְנַצֵּל – טָעִינוּ? אֶלָּא מַאי? כָּל זֶה נָכוֹן כְּשֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת זֶה, כשהרשלנות הִיא שֶׁלָּהֶם, אֲבָל אִם הוּא דְּבַר ה' מִמְּרוֹמִים, לָמָּה שֶׁתְּצַעֵר אֶת מִי שֶׁשָּׁגָה וְהִתְרַשֵּׁל? וְאַף אִם מֻתָּר, אֲבָל מַה זֶה יַעֲזֹר לְךָ לִצְעֹק עַל מִי שֶׁלֹּא עָשָׂה, וּלְהִתְעַלֵּם מִלִּפְנוֹת לְמִי שֶׁכֵּן עָשָׂה, וַהֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה. זוֹ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד לְהַרְגִּישׁ אֶת זֶה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, לֹא רַק לְהִתְעַלֵּם וְלִשְׁתֹּק מִתּוֹךְ קַבָּלַת הַיִּסּוּרִים וְהָרָע בְּאַהֲבָה, אֶלָּא בֶּאֱמֶת לֹא לִכְעוֹס בַּלֵּב גַּם כֵּן, כִּי אֵין עַל מִי לִכְעֹס כַּאֲשֶׁר הַכֹּל שְׁלוּחָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם.

אֵיךְ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת זֶה? כָּאָמוּר, הָעֲבוֹדָה לֹא מַתְחִילָה בִּשְׁעַת הַלַּחַץ וְהַדְּחָק, כְּשֶׁהָאָדָם כְּבָר מְתּוּכְנָת בִּכְפִירָתוֹ הָרְדוּמָה, וְאָז מִתְפָּרֶצֶת הַהֲבָנָה שֶׁהוּא בְּעֶצֶם חוֹשֵׁב כָּל הַזְּמַן עַל הָאֲחֵרִים שֶׁהֵם אַחְרָאִים לאירועיו, וְאַף אִם הוּא צוֹדֵק שֶׁהָיְתָה כָּאן עַוְלָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אֶת כָּל זֶה מִי עָשָׂה? הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה הַכֹּל! וְעַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא – אֵין לִי טְעָנוֹת, זוֹ אֱמוּנָה! זוֹ דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא! זוֹ אֱמֶת פְּנִימִית… הֵן אֱמֶת שֶׁעֲדַיִן הַמַּצָּב לֹא נִהְיָה נָעִים, אֲבָל בְּהַרְבֵּה מִקְרִים רוֹאִים אֶת הַהַמְתָּקָה תֵּכֶף וּמִיַּד, כִּי טְרוּנְיָא וּתְלוּנָה עוֹד לֹא עָזְרוּ לְאַף אֶחָד, וְאַף מַגְבִּירִים כֹּחַ הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמְשָׁכָה אֶל אֱמוּנָה – מַמְשֶּׁכֶת חֲסָדִים וְרַחֲמִים.

וְעַל זֶה צָרִיךְ לַחֲזֹר יוֹמָם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן־הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זי"ע בְּשֵׁם הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁ"כָּל הַקָּבוּעַ דָּבָר בְּדַעְתּוֹ יָשׁוּב אֶצְלוֹ עִקַּר", אוּלָם בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לַחֲזֹר עַל זֶה וּלְשַׁנֵּן שׁוּב וְשׁוּב בְּלִי הֶפְסֵק שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט הַשִּׁכְחָה רֶגַע אֶחָד. וִידוּעִים פְּעָלָיו שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מִיכָאֵל בֶּער וַוייסְמַאנְדֶל זַצַ"ל בְּעֵת הַמִּלְחָמָה אֶת אֲשֶׁר הִצִּיל וְאֶת אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַצִּיל, וְאַחַר סִיּוּם הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁרָאָה אֶת הַחֻרְבָּן הַנּוֹרָא, וְיָדַע שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת חֶלְקָם – סָעֲרָה רוּחוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְנַחֵם, עַד שתינה אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הָאַדְמוֹ"ר הָרַיַי"צ מֵלִּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע, שֶׁהֵשִׁיבוֹ: "אוּן וֶוער הָאט דָאס אַלְץ גֶעטוּהן" (וּמִי עָשָׂה אֶת כָּל זֶה?), וּבְזֹאת נָחָה רוּחוֹ.

הפוסט שיעור אמונה 114 – אִם הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ… הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

י' חֶשְׁוָן תשפ"ד

כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעַצְמֵנוּ, שֶׁהַנְּקֻדָּה הַמּוּסָרִית, הַזּוֹכֶרֶת אֶת הַבּוֹרֵא בְּכָל עֵת, אֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶצְלֵנוּ, דְּמוּת הָאָדָם הַשָּׁלֵם, שֶׁעָלֶיהָ חֻנַּכְנוּ, לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמֵנוּ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְּחַיֵּי חִיּוּתֵנוּ, וְשֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתֵנוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי חֵטְא, נְקִיִּים וְזַכִּים, כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, אָנוּ מַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ הַתֹּאַר אָדָם אָבוּד מֵאִתָּנוּ, בְּכַמָּה מִינֵי עִנְיָנִים הַבָּאִים עַל הַפֶּרֶק, אוֹתָן יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, שבאמצעותן אָנוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּכָל פְּרָט, נֶעֱלָמוֹת מֵאִתָּנוּ מֵחֲמַת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר, אוֹ בִּגְלַל הַטְעָיָה עַצְמִית, שֶׁאֲנִי כֹּה מֻרְגָּלִים בָּהּ, הַנֶּזֶק מִזֶּה גָּדוֹל, אֲבָל הַנֶּזֶק הֲכִי גָּדוֹל הוּא, שֶׁאָנוּ כְּבָר לֹא מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אֶת הַגַּלְגַּל, לִהְיוֹת יְשָׁרִים וְטוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁנּוֹלַדְנוּ, לְלֹא נְטִיָּה מְהִירָה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'.

הַאִם בֶּאֱמֶת יִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ, שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֵמָר, מֵהַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים, נִזְכֶּה פָּשׁוּט לִחְיוֹת חַיִּים טְהוֹרִים לְלֹא רְבָב? הַאִם עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַחֵטְא יָכוֹל לָתֵת לָנוּ הַגְדָּרָה, שֶׁאָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּלִי חֵטְא? הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁאִם הַתּוֹרָה רוֹצָה בְּכָךְ, הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁכֵּן, כִּי הֲרֵי בַּיְּסוֹד שֶׁלָּנוּ אָנוּ בְּרוּאִים יְשָׁרִים, נוֹלַדְנוּ תִּינוֹקוֹת נְקִיִּים לְלֹא חֵטְא – "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז, כט).

הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק אֵיפֹה אֲנַחְנוּ, הֵיכָן אָנוּ ממוקמים הַאִם בָּאָדָם יָשָׁר? אוֹ שֶׁמָּא בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים? בַּמָּקוֹם הַנָּקִי שֶׁלָּנוּ מִלֵּדָה, אָדָם יָשָׁר, שָׁם אָנוּ יְשָׁרִים לְהַפְלִיא, עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ נִמְצָא וְקַיָּם, שֶׁגַּם אִם נִתְכַּחֵשׁ לוֹ – הוּא יִהְיֶה שָׁם, מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, עַד שֶׁנִּלְחַץ עַל הַתֶּדֶר הַזֶּה, שֶׁהָיָה קַיָּם בָּנוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם. אֵין אָדָם בֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, הוּא יָכוֹל רַק לִשְׁכֹּחַ אוֹתוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ, אִם הָיָה קַיָּם בּוֹ טוֹב אֵי פַּעַם – אֵין סִבָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַיָּם גַּם כָּעֵת, הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהוּא עֲדַיִן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּכָל עֵת וְרֶגַע.

בְּכָל רֶגַע מִתְרַחֶשֶׁת לֵידַת אָדָם, אֵין הָרֶגַע הַקֹּדֶם הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ, הוּא נוֹלָד מַמָּשׁ עַכְשָׁו, וְיָכוֹל לְהַצִּיץ עַל הָ"אָדָם יָשָׁר" שֶׁבּוֹ, וּלְהַפְסִיק אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַמְּחַסֵּל שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם, הַכֹּחַ הַזֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, אִישׁ נָקִי, אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ שֶׁמְּסֻגָּל לְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר הַפְּרִישׁוּת הַיּוֹצֶרֶת פְּעָרִים בֵּין הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה לָאַהֲבָה הַנְּמוּכָה לָאֶגוֹ הָרָעֵב.

הַיְּדִיעָה הַזֹּאת אוֹדוֹת הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים – הִיא מְהַמֶּמֶת. הַיֵּאוּשׁ הָעוֹלָמִי שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת הַנּוֹאֶשֶׁת, מְקַבֵּעַ אוֹתָנוּ לְמַצָּבִים שֶׁאֵין לָנוּ מֵהֶם כְּתַב שִׁחְרוּר, אָנוּ בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לִהְיוֹת כָּכָה תָּמִיד, מַמָּשׁ תָּמִיד, לִנְהֹג כַּצָּפוּי, מְקַבְּעִים אִישִׁיּוּת וּתְכוּנוֹת נֶפֶשׁ וְהֶרְגֵּלִים, וְקָדִימָה לִזְרִימַת הַחַיִּים. זוֹ לֹא כָּל הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ בַּתְּכוּנוֹת שֶׁלָּנוּ רְבָדִים אֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים, שֶׁיְּכוֹלִים גַּם הֵם לָתֵת אֶת הַבִּטּוּי שֶׁלָּהֶם גַּם בַּהֹוֶה שֶׁלָּנוּ, לֹא תַּם עִידָּן הַתְּמִימוּת, הוּא קַיָּם בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ, הוּא מַמְתִּין לַזְּמַן שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִרְצֶה לִבְחֹר בָּאֱמֶת – הוּא יָצוּף, הָאָדָם יָשָׁר שֶׁבָּנוּ, הוּא יֵרָאֶה חָדָשׁ כִּבְאוֹתָם זְמַנִּים טְרִיִּים שֶׁל הַחַיִּים, לִפְנֵי שֶׁשָּׁתִינוּ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שֶׁל מִלְכּוּד עֹנֶג הַחֵטְא וְהָאַשְׁלָיָה.

הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁלָּנוּ מֵהָאָדָם יָשָׁר שֶׁלָּנוּ הִיא חֵלֶק מֵהַמַּסְלוּל שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים לְעֵבֶר עוֹלָם הַתִּקּוּן, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְזַהִים אֶת הַהִתְחַמְּקוּת הַזּוֹ, וְאֵינֶנּוּ מְכַנִּים אוֹתָהּ בְּשֵׁמוֹת אֲצִילִיִּים אֲחֵרִים, כִּי אִם מַבִּיטִים לָהּ בָעֵינַיִם וּמְבִינִים מִי אֲנַחְנוּ וּמַה עוֹבֵר עָלֵינוּ, אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים לַמָּקוֹם בּוֹ הָאָדָם יָשָׁר פִּרְנֵס אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלָּנוּ עַל רִגּוּשֶׁיהָ וּתְשׁוּקוֹתֶיהָ הַכְּמוּסוֹת, הָאָדָם יָשָׁר הַזֶּה לֹא הָלַךְ בִּכְלָל, הוּא רַק לֹא יוֹדֵעַ לְסַפֵּק לַאֲנָשִׁים קְרוּעִים רִגּוּשִׁים, בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים הוּא לֹא כָּל כָּךְ מִתְמַצֵּא, הוּא מַמְתִּין לַמָּקוֹם הַנָּקִי שֶׁלּוֹ, לְיַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ, שָׁם הוּא מְפַרְגֵּן הַרְבֵּה עֹנֶג וַהֲמוֹן טוֹב, כַּאֲשֶׁר הַמְּצִיאוּת שֶׁל אִישׁ כָּשֵׁר הִיא מְצִיאוּת מְתַגְמֶלֶת וּמַרְגֶּשֶׁת, אֵין לַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים שׁוּם תַּפְקִיד בְּחַיֵּינוּ, הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם רַק בַּמָּקוֹם הֵרִיק, בָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ הָאָדָם יָשָׁר לֹא פּוֹעֵל, וְלֹא רוֹצֶה לִפְעֹל, הֵם הַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם שֶׁבְּלֵב הָאֲנָשִׁים, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים, הַסּוֹתְרִים, הַמְבַלְבְּלִים, שֶׁלֹּא בֶּאֱמֶת מְבִיאִים אוֹתָנוּ לַשַּׁלְוָה וְלַקֶּסֶם שֶׁהֵם מַבְטִיחִים, הֵם רַק מַסְעִירִים אוֹתָנוּ, וְנֶעֱלָמִים לְחֶשְׁבּוֹנוֹת אֲחֵרִים נוֹסָפִים, שׁוֹנִים, שֶׁגַּם הֵם לִשְׁעָתָם וּלְרִגְעָם, בְּלִי רַחֲמָנוּת.

הָ'אָדָם יָשָׁר' הוּא יַצִּיב, הוּא נוֹתֵן קְצָת, אֲבָל עִקְבִי, הוּא יָכוֹל לְהֵעָלֵם כְּשֶׁלֹּא נֹחַ לָנוּ אִתּוֹ, וְהוּא חוֹזֵר כְּשֶׁאָנוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ, אֲבָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר, שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּנוּ יוֹדֵעַ מַה טוֹב לָנוּ, אָנוּ קִבַּלְנוּ לֵב מְעֻלֶּה, לֵב שֶׁל אָדָם יָשָׁר, מַה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ? תָּלוּי בִּבְחִירָתֵנוּ, אֲבָל שֶׁלֹּא נַחְשֹׁב לְרֶגַע שֶׁהָאָדָם יָשָׁר נֶעְלָם, כִּי הוּא לֹא… וְאִם הוּא לֹא נֶעְלָם, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַזְמִין אוֹתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָל עֵת, גַּם כַּאֲשֶׁר בָּגַדְנוּ בַּדְּמוּת הַזּוֹ, הִיא מַמְתִּינָה לִבְחִירָתֵנוּ הַמְחֻדֶּשֶׁת וְהַמְתַקֶּנֶת, כִּי הִנֵּה הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְאֵין אַחַר מַעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ כְּלוּם.

אִם אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁשּׁוּם דָּבָר טוֹב שֶׁבָּנוּ לֹא נֶעְלָם, אלא שהוּא מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לִיצִיאָתוֹ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אָנוּ נַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לָנוּ אוֹתוֹ, בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, אָנוּ נַצְלִיחַ לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהַחְזִיר לוֹ אֶת נִשְׁמָתֵנוּ טְהוֹרָה כַּאֲשֶׁר נְתָנָהּ לָנוּ.

הפוסט שיעור אמונה 113 – עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ט' חֶשְׁוָן תשפ"ד

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ (בראשית יב, א) – הִיא קְרִיאָה לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, לָלֶכֶת מִכָּל הָאַרְצִיּוּת שֶׁלּוֹ, פָּשׁוּט לְהַפְסִיק לַחְשֹׁב בְּדֶרֶךְ אַרְצִית, מְצֻמְצֶמֶת, תּוֹחֶמֶת, מַגְבִּילָה, לָאָרֶץ יֵשׁ דְּמָמָה מְעִיקָה, הִיא לֹא מְסַפֶּרֶת הַכֹּל, הִיא פָּשׁוּט נוֹתֶנֶת לְךָ לִבְחֹר מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בָּהּ. כָּךְ אָדָם נִקְשָׁר לְאַרְצוֹ, מַה שֶׁקּוֹרֶה בָּהּ – קּוֹרֶה בּוֹ, אֲבָל לֹא תָּמִיד הִיא צַו שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, לִפְעָמִים הוּא נָתוּן בְּאֶרֶץ מסויימת כְּדֵי לְמַלֵּא טַבְלַת עוֹנְשִׁין, שֶׁמָּא הִתְחַיֵּב נִיצוֹץ אֱלוֹקִי מְסֻיָּם חוֹבַת גָּלוּת וְהוּא בָּא לְגָאֳלוֹ, כָּךְ שֶׁלֹּא תָּמִיד הָאָרֶץ הִיא הָאֹפִי הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמַּהוּת, לִפְעָמִים הִיא הַזִּירָה שֶׁל הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת וְקַבָּלַת הַשָּׂכָר עָלֶיהָ, אֲבָל הוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת מִשָּׁם, לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, וּלְחַיּוֹת חַיֵּי גֹּבַהּ מְלֵאִים קְדֻשָּׁה וֶאֱמֶת.

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַתְחִיל אֶת הַמַּסָּע שֶׁלּוֹ, הוּא מְנַסֶּה וְגַם מַצְלִיחַ לְהִתְנַתֵּק מֵהָאַרְצִיּוּת הָעוֹזֶקֶת, הוּא יִהְיֶה מְסֻגָּל לַחֲווֹת דְּבָרִים בְּהֶקֵּפִים יוֹתֵר מַזְמִינִים מֵאֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בְּאַרְצוֹ, קָרֵי עִנְיַן הַמְּקֻבָּעוּת הַבִּלְתִּי מִשְׁתַּכְנַעַת שֶׁהָאַרְצִיּוּת כּוֹלֵּאת אוֹתוֹ בָּהּ. הַהֲלִיכָה הִיא לֹא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת דַּוְקָא בַּעֲזִיבָה מֶנְטָלִית, כְּפִי שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת, אֶלָּא פִיזִית מַמָּשׁ מַסְפִּיק, פָּשׁוּט לִחְיוֹת בַּאֲוִירָה שתתגמל אוֹתְךָ, לְהִסְתּוֹבֵב בָּרֶקַע הַמְאַפְשֵׁר לִדְבַר ה' לְהִתְגַּלּוֹת בְּךָ, אַתָּה יָכוֹל לְנַצֵּל אֶת הַמּוֹטִיבִים הָאַרְצִיִּים לְקַדְּשָׁם בַּהֲלִיכָה זוֹ, הֵם גַּם יֵלְכוּ עִמְּךָ כַּאֲשֶׁר יַבְחִינוּ שֶׁאַתָּה רְצִינִי בֶּאֱמֶת, אָדָם לְלֹא שָׁרָשִׁים אֵינוֹ אָדָם, אֲבָל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַפְרֶה אֶת שָׁרָשָׁיו – אֵלּוּ לָמָּה לוֹ? אַבְרָהָם אָבִינוּ הִלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, הוּא הָלַךְ מֵהָאָרֶץ הַמְּחַנֶּכֶת שֶׁלּוֹ, לָתוּר אַחַר דְּבַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. כָּךְ נַעֲשֶׂה גַּם אָנוּ, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה מְסַפְּרִים לָנוּ אֶת זֹאת.

לְכָל אָדָם יֵשׁ אַרְצִיּוּת, לִפְעָמִים זֶה הַחֹמֶר הַתּוֹבְעָנִי מִדַּאי, וְלִפְעָמִים זֶהוּ הַמַּצָּב הַבִּישׁ, אֲבָל הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁהֵם חוֹנְקִים אֶת הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת ה', הַסַּחַף לְעֵבֶר הַמַּטָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, מַשְׁכִּיחַ אֶת הָעִקָּר וְהַתַּכְלִית, לִפְעָמִים שׁוֹמְעִים קְרִיאָה מִלְמַעְלָה, הַרְפּוּ מִן הָאַרְצִיּוּת, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, כְּשֶׁתִּתְרַחֵק קְצָת מֵהֲמוּלַת הַחַיִּים הַמּוּזָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁתָּבִין שֶׁבְּעֶצֶם אֲנָשִׁים חַיִּים לְמַעַן הַחַיִּים, וְאֵין יוֹדְעִים בִּשְׁבִיל מַה הֵם הַחַיִּים? אָז תּוּכָל מִשָּׁם לָלֶכֶת לְךָ, אֶל תּוֹךְ עַצְמְךָ, לְהִפָּגֵשׁ עִם עַצְמְךָ, בְּכַמָּה מִינֵי זָוִיּוֹת שֶׁעוֹד לֹא נִפְגַּשְׁתָּ עִם עַצְמְךָ, אַתָּה תְּגַלֶּה יְכוֹלוֹת שֶׁלֹּא שֵׁעַרְתָּ מִיָּמֶיךָ, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ אֱמוּנָה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר לֶךְ לְךָ, בְּמִי שֶׁהֵבִיא עָלֶיךָ אֶת הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, הוּא זֶה שֶׁבְּעֶצֶם כִּבְיָכוֹל גִּלָּה לְךָ, שֶׁיֵּשׁ לְךָ כָּאן תַּפְקִיד מְאֹד מְסֻיָּם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה חָרְדוּ עָלֶיךָ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ.

לִחְיוֹת מִתּוֹךְ דְּרִיכוּת כָּזוֹ, הִיא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל יַעַד, אֵלּוּ חַיִּים מְלֵאֵי סִפּוּק, אֲבָל לֹא סִפּוּק שֶׁל חֶסֶר, כְּמוֹ הַסִּפּוּקִים הַחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא זֶהוּ סִפּוּק הַנֶּפֶשׁ וְשִׂמְחָתָהּ הַפּוֹרֶצֶת בְּהִתְדַּבְּקָהּ בָּאֱלֹקוּת, עֶצֶם הַכָּרַת הַבּוֹרֵא, שֶׁהַכָּרָה זוֹ מוּחָשִׁית, בְּתוֹכְכֵי הָאָדָם פְּנִימָה, מְנִיעָה אֶת כָּל מְנִיעָיו, וּמַדְרִיכָה אֶת כָּל מְשִׂימוֹתָיו, אֵין הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹזֵב אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ אָהוּב, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, הַהֲלִיכָה שֶׁלּוֹ מִן הָאַרְצִיּוּת, הִיא הֲלִיכָה מְעוֹדֶדֶת, שְׂמֵחָה וּפוֹסַעַת בְּבִטְחָה, מִשּׁוּם שֶׁמִּכָּל הָאַרְצִיּוּת הַזּוֹ, נִדְרַשְׁתִּי לֵילֵךְ, לֹא רַק מִמֶּנָּה, אֶלָּא עִמָּהּ וּבְכֹחָהּ שֶׁל הָאַרְצִיּוּת שֶׁלָּמְדָה אֶת תַּפְקִידָהּ.

וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּאוּ עִמָּנוּ בְּתוֹלָדָה, הַהֶרְגֵּשִׁים שֶׁאָנוּ אֲחוּזִים בָּהֶם, הַקֻּפְסָה שֶׁאָנוּ מְמָאֲנִים לָצֵאת מִמֶּנָּה, כָּל אֵלּוּ, הַחֲסִימוֹת וְהַהַפְרָעוֹת, כָּל הַבִּטּוּיִים שֶׁל מְנִיעוֹת וְהַסְתָּרוֹת, כָּל אֵלּוּ נִדְבָּקִים בָּנוּ מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ דְּבֵקִים בָּהֶם, מַאֲמִינִים בְּעִצּוּב שֶׁלָּהֶם אוֹתָנוּ, וּמַעֲנִיקִים לָהֶם אֶת הַכֹּחַ, בְּמוֹ אֱמוּנָתֵנוּ בְּמִי שֶׁאָנוּ, לְלֹא סִכּוּי לְשִׁנּוּי, אָנוּ מְזִינִים אֶת הַמּוֹלֶדֶת הַזּוֹ, כְּאוֹמְרִים, אֵיךְ שֶׁנּוֹלַדְנוּ כָּךְ נִהְיָה, ומסילת יְשָׁרִים צוֹוֵחַ: הָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְשַׁבֵּר אֶת הַטֶּבַע, לְשַׁבֵּר אֶת הַטֶּבַע, זֶה לִיצוֹר טֶבַע מֵהַשְּׁבָרִים שֶׁל הַטֶּבַע הַקֹּדֶם, פָּשׁוּט לִהְיוֹת אוֹתוֹ דָּבָר רַק יוֹתֵר טוֹב.

כָּל הַחַיִּים אָנוּ הוֹלְכִים, כָּל יוֹם וָלַיְלָה שֶׁעוֹבְרִים, אָנוּ מְהַלְּכִים מִנְּקוּדַת זְמַן לִנְקֻדַּת זְמַן, אָנוּ מִסְתּוֹבְבִים, מְלַקְּטִים לִקּוּטֵי נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים, אָנוּ עֲמֵלִים וְאַף לֹא יוֹדְעִים לָמָּה, הָאֶתְגָּרִים וְהַהִתְמוֹדְדוּיוֹת מֻנְּחָתִים מִלְמַעְלָה, וְאָנוּ נִדְרָשִׁים לְגַלּוֹת אֶת אוֹצַר הָאֱמֶת בְּתוֹךְ גבבת הַשֶּׁקֶר, זוֹ עֲבוֹדָתֵנוּ הַיְּחִידָה בְּעֶצֶם, כְּשֶׁאֵין אָנוּ מִתְבַּקְּשִׁים לִהְיוֹת חֲכָמִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא פָּשׁוּט לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְכָךְ בְּתוֹךְ הָרֶקַע הַסּוֹעֵר הַזֶּה, הָעוֹיֵן אֶת שְׁכִינַת עוּזֵּנוּ, אָנוּ מְנִיפִים אֶת הַדֶּגֶל שֶׁל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאֵלּוּ הֵם שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ מֵהָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא.

עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה, כְּשֶׁהוֹלְכִים עִם אֱמוּנָה, מְבִינִים מִיָּד אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁאָכֵן ה' מַּבְטִיחַ הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, אִם תַּתְחִיל לָלֶכֶת – אַתָּה כְּבָר תְּקַבֵּל אֶת הַהַנְחָיָה הַמְפֹרֶטֶת מִמְּרוֹמִים, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא לְבַד, ה' מַנְהִיג אוֹתָנוּ כָּל הַזְּמַן, אֶלָּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַקְשִׁיב לִכְרוּזִים מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, זֶה לָלֶכֶת, אֶת הַפְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה נַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ, וְהוּא כְּבָר יַרְאֶה לָנוּ נִפְלָאוֹת, אֶלָּא הָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְהַשֵּׁם יַעַזְרֶנּוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא בְּחַיֵּינוּ.

הפוסט שיעור אמונה 112 – לָלֶכֶת לְתוֹךְ הָעַצְמִי שֶׁלְּךָ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ח' חֶשְׁוָן תשפ"ד

הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה בֵּין לתמרן בֵּין שְׁתֵּי הָאֲחִיזוֹת, הָאַחַת בְּשִׂיא הָאֹמֶץ בַּהֲגָנָה הָאֱלוֹקִית, וְהַשֵּׁנִית, כַּמְּצֻפֶּה, בַּעֲבוֹדַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הֲרֵי אִם הָיָה קּוֹרֶה לְאָדָם אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם כַּעַס וּטְרוּנְיָא, וְאַף אִם הָיְתָה לוֹ, לֹא בְּמִדָּה כְּלָל, כִּי מִיָּד יָרִים עֵינַיִם אֶל הַבּוֹרֵא, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם יְכוֹלוֹת, וְהָאַפְסִיּוּת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוֹת מַכָּה בּוֹ בִּבְהִירוּת. אֶלָּא שֶׁאִם הַדָּבָר תָּלוּי בְּאֵיזֶה בַּר בְּחִירָה, אָנוּ בֶּאֱמֶת כּוֹעֲסִים עָלָיו, וַאֲפִילוּ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרַאי יוֹתֵר מִדִּין הִשְׁתַּדְּלוּת, וְהַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת, מַה צָרִיךְ בֶּאֱמֶת, הִשְׁתַּדְּלוּת אוֹ לֹא, וְאִם כֵּן, עַד כַּמָּה, וּמַה עוֹשִׂים עִם זֶה?

כָּל אֶחָד בַּשֶּׁקֶט שֶׁלּוֹ, מֵבִין מֵעַצְמוֹ, שֶׁאֵין שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, הַכֹּל מִשְׂחָק מָכוּר מֵרֹאשׁ כִּמְעַט, אֶלָּא שֶׁהַהַנְהָגָה אִתָּנוּ הִיא הַנְהָגָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בְּדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ נִזְדַּקֵּק לְהִשְׁתַּדְּלוּת, אֲבָל צָרִיךְ עֲדַיִן לָדַעַת, שֶׁאֵין שׁוּם יְכֹלֶת בְּיַד שׁוּם אָדָם לַעֲשׂוֹת לְךָ רַע, כְּמוֹ שֶׁעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כִּי יְרוֹפָפוּ לֹא יִהְיֶה זֶה מֵחֲמַת רְצוֹנָם, כִּי בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וְכוּ', גַּם הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְרַשְּׁלִים וְהַפּוֹגְעִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּעַצְבְּנִים וּמַרְגִּיזִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁמַּזִּיקִים וּמַחְרִיבִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְהָגֵן וְלֹא הֵגֵנוּ, כָּל אֵלּוּ מִשְׂחָק הַכֵּלִים שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַכּוֹזֶבֶת, הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי מִתְרַחֵשׁ לֹא כָּאן, וְלֹא בְּצוּרָה כָּזוֹ.

מַה זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת? וַהֲלוֹא עֵינֵינוּ רוֹאוֹת אֲשֶׁר רַק הִשְׁתַּדְּלוּת פּוֹעֶלֶת, לִכְאוֹרָה, אִם תַעֲבֹד יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף, יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף תִּקְנֶה אֹכֶל, וְכֵן בְּעִנְיַן הֲגָנָה וְכוּ', אָז אֵיפֹה נִכְנֶסֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ, שֶׁהַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ הִתְבּוֹנְנוּת דַּוְקָא בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, כֵּיצַד עָלֶיהָ לְהֵעָשׂוֹת, וְהַאִם כְּשֶׁעוֹשִׂים אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, זֶה וַדַּאי וּבָטוּחַ, אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ וּרְבִיעַ, הַתְּשׁוּבָה הִיא כַּנִּרְאֶה עֲצוּבָה יוֹתֵר מֵהַשְּׁאֵלָה, כִּי אָכֵן, כָּל אֶחָד מוֹדֶה, שֶׁלֹּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת עָשְׂתָה אֶת זֶה כִּי אִם הַמַּנְגָּנוֹן שֶׁסִּבֵּב אֶת הַסִּבָּה, וְשֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָהּ וְסִיֵּעַ בַּעֲדָהּ, הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, פָּעַל בְּעֶצֶם הַכֹּל.

הַדָּבָר הַזֶּה לֹא פּוֹעֵל בַּנֶּפֶשׁ מִיָּד, הָעֹמֶק שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁאָכֵן, גַּם אָדָם, אִם מַזִּיק לִי – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לִי בֶּאֱמֶת, אִם ה' לֹא יִרְצֶה, אָז לָמָּה לְהָגֵן אֶת עַצְמִי מִמֶּנּוּ? כִּי ה' רוֹצֶה שֶׁאָגֵּן עַל עַצְמִי, אֲבָל אֶת הַרְגָּשַׁת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא אֶתְלֶה בַּהֲגָנָה הַהִיא, וְזֶה מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה, כִּי אָכֵן, גַּם בְּתוֹךְ הַהֲגָנָה הָאַרְצִית וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת, פּוֹעֶלֶת הַהַנְהָגָה הָאֱלוֹקִית בְּאֹרַח גָּלוּי, כְּלוֹמַר, כָּל תְּזוּזָה.. כָּל פְּסִיעָה… הַכֹּל הֲרֵי מְנֹהָל מֵהַכֹּחַ שֶׁל כָּל הַכֹּחוֹת, וְהוּא, שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יַסְתִּיר פָּנָיו, כִּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְלֹא הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לֹא שָׁוֶה כְּלוּם מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת הִסְתַּרְתָּ פָּנָיִךְ הָיִיתִי נִבְהַל, וְלֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה, וְחַיִּים בִּרְצוֹנוֹ.

כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים זוֹכִים לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, לִמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הַפָּשׁוּט הַזֶּה, שׁוּב וְשׁוּב, לַחֲבֹר אֶל הָרַעְיוֹן בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא אֵינוֹ רַעְיוֹן כִּי אִם גִּלּוּי הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה, לֹא אֱמֶת שֶׁמַּרְפֶּה אֶת הַיָּדַיִם בְּיֵאוּשׁ, אֶלָּא שֶׁנּוֹסֶכֶת תִּקְוָה אֲמִתִּית בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כִּי מֵעַתָּה הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁכְּכָל שֶׁהָרָצוֹן לְמַעְלָה שֶׁהוּא יִחְיֶה בְּטוֹב, כָּךְ יִהְיֶה, וְלָזֶה הוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, דִּבּוּרוֹ וּמַעֲשָׂיו, וְגַם אִם עוֹשֶׂה אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּכְרַחַת, עוֹשֶׂה זֹאת בְּחֵן נִפְלָא אַחֵר לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמְּקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּמֵישָׁרִים לְחַיָּיו, כִּי הַחַיִּים בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא, עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלָיו, וְאֵין הַסִּבָּה עִקַּר כְּלָל.

אִם פַּעַם אַחַת זָכִינוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ, עָלֵינוּ לְלַטֵּשׁ אוֹתָהּ הֵיטֵב, לַחֲשֹׁב אוֹתָהּ בְּעֹמֶק נוֹסָף, לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, רָדַּפְנוּ כְּמוֹ רוּחַ אַחַר הַהִשְׁתַּדְּלוּת, וְהַיְשׁוּעָה בָּאָה מִמָּקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, מַפְתִּיעַ וְלֹא צָפוּי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַהַשְׁגָּחָה אֶלָּא מוֹתִירָה לְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אַךְ לֹא הִבְטִיחָה לְךָ שֶׁגְּבוּלוֹת השפעותיה הֵם דַּיְקָא בִּגְבוּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלְּךָ, כְּשֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הִשְׁתַּדְּלוּת, עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּמוֹ כְּלִי לְשֶׁפַע, וְלֹא הַיּוֹצֵר אֶת הַשֶּׁפַע עַצְמוֹ, חָלִילָה, כִּי הַמַּבָּט הַזֶּה עָשׂוּי לְהַגְבִּיל, כִּרְצוֹנֵנוּ הַיַּלְדּוּתִי, אֶת הַשְׁפָּעַת הַשֶּׁפַע שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּלוֹת, בָּאָדָם, מָקוֹם וּזְמַן.

קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִיא קְדֻשָּׁה לֹא מוּתְנֵית, אָכֵן, כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי ה', אָנוּ מְעוֹרְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת מִדַּת הַדִּין, אַךְ עָלֵינוּ להמתיקה, עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּשֹּׁרֶשׁ, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, וּלְהַאֲזִין הֵיטֵב לְקוֹל הַקּוֹרֵא מִן הַשָּׁמַיִם, הַקּוֹל הַקּוֹרֵא הוּא קוֹל שֶׁל אַהֲבָה לְנִשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל, כָּל אַזְעָקָה מַפְחִידָה, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַמְצֵם אֶת הָאָדָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, עָלֵינוּ לִרְאוֹת בָּזֶה קְרִיאָה אֱלֹקִית, הַמְבַקֶּשֶׁת וְתוֹבַעַת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נַקְשִׁיב לָהּ.

וְעִקָּר הַקְּרִיאָה הוּא אֱמוּנָה, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַחֲטָאִים, וּנְקֻדַּת כָּל הַטָּעֻיּוֹת, הִיא רַק הַהִתְרַחֲקוּת מֵאֱמוּנָה, וְהִתְרַחֲקוּת מֵהָאֱמוּנָה – הִיא, כַּיָּדוּעַ שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים. כֻּלָּנוּ בַּעֲלֵי אֱמוּנָה, אֲבָל כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר זִכּוּךְ, לִפְעָמִים, זֶה מַמָּשׁ מִתְבַּטֵּא וְלִפְעָמִים זֶה נֶחְבָּא בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ, הַזִּכּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה הוּא מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, כִּי זֶה שֶׁאָנוּ כָּאן בְּזֶה־הָעוֹלָם הוּא רַק לְמַעַן נֵדַע כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּעוֹלָם, וּכְכָל שֶׁאָנוּ לֹא מְזֻכָּכִים בִּידִיעָה זוֹ, בְּעֹמֶק פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, עָלֵינוּ, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, לַעֲבוֹר בֵּרוּרִים וְזִכּוּכִים, וְכָל פַּעַם שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ דָּבָר כָּזֶה, עָלֵינוּ לְהוֹסִיף וּלְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ, לְהַרְכִּין רֹאשׁ וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' מְנַסֵּר אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ בְּעוֹלָמוֹ, וְהַשֵּׁם יַמְתִּיק מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הַדִּינִים, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְשִׂמְחָה, עַיִן בָּעַיִן, אָמֵן.

הפוסט שיעור אמונה 111 – אֵין הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל! הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ו' חֶשְׁוָן תשפ"ד

רַבִּי נַחוּם זְאֵב מִקֶּלֶם זַצַ"ל אָמַר, קַבְּצָן שֶׁחָזַר עַל הַפְּתָחִים, וּבְתוֹךְ הִלּוּכוֹ פָּגַשׁ בְּבַיִת שֶׁל גְּבִיר עָצוּם, וְנִכְנַס אֶצְלוֹ וְנָתַן לוֹ נִדְבָתוֹ. אָמַר לוֹ הַקַּבְּצָן, הֲלוֹא שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מְסַדֵּר לָאֲנָשִׁים אֶת כָּל הִצְטָרְכוּתָם, מַדּוּעַ לִי אֵינְךָ נוֹתֵן אֶת כָּל מַה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? עָנָה לוֹ הַגְּבִיר: הֲלוֹא אַתָּה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, תַּמְשִׁיךְ כָּכָה… אֲבָל אִם בָּא אִישׁ נִכְבָּד לַגְּבִיר וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְהַגְּבִיר יַגִּיד לוֹ, תֵּלֵךְ לְעוֹד אֲנָשִׁים שֶׁיַּעַזְרוּ לְךָ, וְהוּא יַעֲנֶה לוֹ: אֲדוֹנִי הַגְּבִיר, אֲנִי אִישׁ נִכְבָּד, אֲנִי לֹא אֲחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אִם אַתָּה לֹא תִּתֵּן לִי אֶת הַכֹּל – אָמוּת וְלֹא אֲחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, מַה יָכוֹל הַגְּבִיר לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ? הוּא מֻכְרָח לַעֲזֹר לוֹ.

כָּךְ גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָדָם שֶׁמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, הוּא בּוֹטֵחַ בַּאֲנָשִׁים, מִזֶּה הוּא מְבַקֵּשׁ כֶּסֶף, וּמִזֶּה הוּא מְבַקֵּשׁ כָּבוֹד, הוּא הוֹלֵךְ תָּמִיד עִם תַּרְמִילִים, כְּמוֹ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אָז אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה כָּכָה, אֲבָל אִם אָדָם בָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה לֹא תִּתֵּן לִי – אָמוּת וְלֹא אֲחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אָז מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְמַלֵּא אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

אֶת הַיְּסוֹד הַזֶּה, לָגֶשֶׁת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ הֲבָנָה הֲכִי בְּסִיסִית, שֶׁאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת, וְזֶה מַה שֶׁמֵּבִיא אֶת הַהֶאָרַת פָּנִים מִלְּעֵילָא, שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה גּוּפוֹ מִתְגַּלֶּה בַּהֲדָרוֹ, בְּהִתְגַּלּוּת וְשֶׁלֹּא בְּהַסְתָּרָה, לָמַד מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (שַׁבָּת פט ע"ב): דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה'" (ישעיה א, יח), "לְכוּ נָא"?! "בּוֹאוּ נָא" מִיבָּעֵי לֵיהּ! "יֹאמַר ה'"?! "אָמַר ה'" מִיבָּעֵי לֵיהּ! לֶעָתִיד לָבֹא יֹאמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: לְכוּ נָא אֵצֶל אֲבוֹתֵיכֶם וְיוֹכִיחוּ אֶתְכֶם, וְיֹאמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵצֶל מִי נֵלֵךְ? אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ "יָדֹעַ תֵּדַע" (בראשית טו, יג), וְלֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ? אֵצֶל יִצְחָק שֶׁבֵּרֵךְ אֶת עֵשָׂו "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד" (שם כז, מ), וְלֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ? אֵצֶל יַעֲקֹב שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ  "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" (שם מו, ד), וְלֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ? אֵצֶל מִי נֵלֵךְ עַכְשָׁו, יֹאמַר ה'?! אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וּתְלִיתֶם עַצְמְכֶם בִּי – "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיה א, יח). רוֹאִים מִזֶּה אֶת הַיְּסוֹד הַנַּ"ל, אִם רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתּוֹלִים רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְּאַחֵר, אֲזַי הוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב לְטוֹבָה. כִּי עִקַּר כָּל הָעִנְיָן עַד כַּמָּה שֶׁתּוֹלֶה הָאָדָם אֶת כָּל בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא רַק כְּעִדּוּד בִּשְׁעַת הַדְּחָק, אֶלָּא קֹדֶם כָּל וְאַחַר הַכֹּל, אֵין אָדָם יָכוֹל לְהָנִיעַ אֶצְבַּע מִבְּלִי הַכְרָזָתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּמְּרוֹמִים. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, הָעֵינַיִם הַתּוֹלוֹת רַק בּוֹ אֶת בִּטְחוֹנָן – רוֹאוֹת אֶת הַיְשׁוּעָה!

הַתְּלִיָּה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַמֻּחְלֶטֶת לְגַמְרֵי, הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לָהּ זַכּוּת הַלֵּב וְהָרַעְיוֹן מְאֹד מְאֹד, כִּי הֲרֵי מְדֻבָּר בִּשְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, מִצַּד אֶחָד הָאָדָם חַי בָּעוֹלָם וּמִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו, וְתוֹךְ כְּדֵי הוּא עָשׂוּי לְהַפְנִים אֶת הַיְּדִיעָה שֶׁאֵין הוּא עוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר כְּלָל, וְאִם כֵּן, מַה מַהוּתָהּ שֶׁל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמַּסְתֶּרֶת אֶת אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, לִכְאוֹרָה, וְאֵיךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ נָכוֹן בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.

וְכָתַב הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זי"ע: כַּאֲשֶׁר חָטָא אָדָם בְּחֵטְא עֵץ הַדַּעַת, הוֹסִיף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבוֹדָה רַבָּה מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק דַּוְקָא בְּזֶה הַצַּד שֶׁנִּשְׁרַשׁ בּוֹ בְּטֶבַע קָדוּם, הַיְנוּ בְּזֵעַת אַפְּךָ תֹאכַל לֶחֶם (בְּרֵאשִׁית ג, יט), וְאִם כֵּן, הֲרֵי יִתְחַזֵּק הַטֶּבַע הָרַע, וְעִם כָּל זֶה יְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּמִדָּתָהּ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּמַחְשָׁבָה.

בְּמַעֲשֶׂה – שֶׁלֹּא יַרְבֶּה הָעֵסֶק בְּכַמּוּת בַּזְּמַן וּבְרֹב הַסְּחוֹרָה יוֹתֵר מִדַּאי, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְרַפֶּה מֵעֲמַל הַתּוֹרָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן חַס וְשָׁלוֹם מִקְּבִיעַת עִתִּים כַּנָּכוֹן בְּעִיּוּן הֵיטֵב [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים (פֶּרֶק ה): הָעֵסֶק מֻכְרָח הוּא לְאָדָם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ, אַךְ רִבּוּי הָעֵסֶק אֵינוֹ מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה כָּל כָּךְ גָּדוֹל, עַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם אֶל עֲבוֹדָתוֹ, עַל כֵּן נִצְטַוֵּינוּ לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה].

בְּמַחְשָׁבָה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ כְּלָל בְּעֵת עִסְקוֹ, שֶׁכָּל חֲרִיצוּתוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו בָּעֵסֶק הוּא בֶּאֱמֶת נִסִּי – מְדֻמֶּה בְּטֶבַע, כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ מֵאֱלִישָׁע שֶׁשָּׂם פִּיו עַל פִּי הַיֶּלֶד לְהָחֵם בְּשָׂרוֹ (מְלָכִים ב' ד, לְד), וְזֶה דָּבָר נִפְלָא לִזְכֹּר זֹאת דַּוְקָא, כִּי בְּלֹא זֶה אֵין לָנוּ צִיּוּר, אֵיךְ הוּא נֵס מְלֻבָּשׁ בְּטֶבַע, וְעִנְיָן שֶׁל אֱלִישָׁע מְחַיֶּה זֶה הַצִּיּוּר.

וְהִנֵּה זֶה מַמָּשׁ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, הוּא עוֹסֵק בַּעֲמַל מַחְשַׁבְתּוֹ וּמִתְיַגֵּעַ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, פַּעַם כָּךְ וּפַעַם כָּךְ, לִשְׁקוֹל בַּפֶּלֶס מִשְׁקַל הַמִּסְחָר, וּמִכָּל מָקוֹם עָלָיו לְהַאֲמִין, כִּי כָּל זֶה נֵס מְלֻבָּשׁ בְּטֶבַע. קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, כִּמְעַט אַף לְצַיֵּר זֹאת אִי אֶפְשָׁר, וְרַק מַעֲשֶׂה אֱלִישָׁע יְקָרֵב לָנוּ אֶת הַצִּיּוּר, וִיחַיֵּב לָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה בְּזֶה, כִּי לֹא לְחִנָּם נִכְתַּב זֹאת בַּתּוֹרָה…

וּבְפֵרוּשׁ חִיְּבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בֶּאֱמוּנָה הַזֹּאת דַּוְקָא, כִּי אָמְרָה (דְּבָרִים ח, יזַ־יח): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה; וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל"; הֲרֵי מוּבָן, כִּי זוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב. וּמִי לֹא יָבִין, כִּי זֶה תָּלוּי רַק בְּרַעְיוֹן, וּמִי יַעְצֹר אֶת הָרַעְיוֹן לֵאמֹר עַד פֹּה תָּבוֹא? תָּבוֹא טֶבַע וְתֵכֶף־וּמִיָּד אַחַר כָּךְ נֵס?! כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, נֵס וְטֶבַע מְמֻזָּגִים זֶה בְּזֶה, וְאֶחָד לֹא יִכָּנֵס בִּגְבוּל חֲבֵרוֹ; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

כְּשֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּכָל טֶבַע יֵשׁ נֵס, [שֶׁהוּא מְחַסֵּל אֶת 'הַטֶּבַע' מִלְּהִקָרְאוֹת כָּזֶה], אֲזַי אָנוּ מְבִינִים שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא דְּבַר הֲוָיָ"ה בִּרְצוֹתוֹ מַטְבִּיעַ וּבִרְצוֹתוֹ מְבַטֵּל הַטֶּבַע, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא רְצוֹנוֹ, לָדַעַת שֶׁבְּתוֹךְ הַטֶּבַע עַצְמוֹ, אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה לְרָצוֹן ה' לְבַטְּלוֹ כָּלִיל, כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְּדִיעָה הַזּוֹ, הִיא מַדְרִיכָה אוֹתוֹ בִּנְתִיבוֹת הַחַיִּים, לָדַעַת אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הִשְׁתַּדְּלוּת, וּלְמִי פּוֹנִים בֶּאֱמֶת? הַאִם לְמִי שֶׁיָּכוֹל לַעְזוֹר אוֹ לְמִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה וְלֹא יָכוֹל… אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בְּךָ.

הפוסט שיעור אמונה 110 – הוֹאִיל וּתְלִיתֶם עַצְמְכֶם בִּי הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מלין דרחימותא בשבת קדש פרשת נח; ה' חֶשְׁוָן תשפ"ד

עֹצֶם מַעֲלַת שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, שֶׁבְּהַגִּיעַ אָדָם לְשַׁבָּת, עָלָיו לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים וְרַחֲמִים שֶׁגָּמַל עִמּוֹ בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא, שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְמֹל לוֹ טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְרַחֲמִים, וּכְמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר בִּתְפִלַּת 'רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים' (אַחַר פִּיּוּט 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' בְּלֵיל־שַׁבָּת־קֹדֶשׁ): "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי, עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וְעִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּנֵי בְּרִיתִי" וְגוֹ', כִּי בְּשַׁבָּת־קֹדֶשׁ יוֹרֵד אוֹר גָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה עַל נִשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, א־ב): "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לַה'", וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מְקַבְּלִים כֹּחַ מְיֻחָד לְהוֹדוֹת עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, וּלְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.

וְזוֹהִי תַּקָּנַת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, לוֹמַר בִּכְנִיסַת שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה, מִזְמוֹר ק"ז שֶׁבִּתְהִלִּים – "הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" וְכוּ', הַמְדַבֵּר מִן הָאַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹדוֹת, הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת, הַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, וְיוֹרְדֵי הַיָּם. כִּי אִם אָדָם יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, יִרְאֶה בָּרוּר שֶׁכָּל אַרְבָּעָה עִנְיָנִים אֵלּוּ, עָבְרוּ עָלָיו בְּאֵיזֶה אֹפֶן, אוֹ בְּקָטָן אוֹ בְּגָדוֹל, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתוֹ מִכֻּלָּם, וְלָכֵן בְּבוֹא שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, עָלָיו לְהוֹדוֹת לַה', וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל בַּאֲמִירַת מִזְמוֹר זֶה, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיַּכִּיר טוֹבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים שֶׁל שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר – יִזְכֶּה לִרְאוֹת יוֹתֵר יְשׁוּעוֹת וְיוֹתֵר נֶחָמוֹת בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא" (סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ 'תּוֹךְ הַנַּחַל' תשע"ב).

הַשַּׁבָּת, הִיא בְּעֶצֶם יוֹם מְיֻחָד לְלִמּוּד אֱמוּנָה, הַלִּמּוּד הַזֶּה הוּא אִישִׁי וּמְיֻחָד לְכָל אֶחָד וְאַחַת בְּחַיָּיו, אֵין הַהִתְנַסּוּת וְהַתִּרְגּוּל שָׁוִים מֵאַחַד לְזוּלָתוֹ, לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁבָּהֶם הוּא נִדְרָשׁ לְהַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ נֶאֱמָנוּת וּמוֹדָעוּת פְּנִימִית, כְּשֶׁהוּא עֵר לָעֻבְדָּה, שֶׁכָּל מַה שֶׁמְּסוֹבְבִים עִמּוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְהַכָּרַת הַבּוֹרֵא. וְהִנֵּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אָז מָארֵי דְדִינִין שׁוֹלְטִים, וְהָרוּחַ סְעָרָה בָּעוֹלָם מִתְגַּבֶּרֶת, עִקַּר עִנְיָנָהּ הוּא הַהַטְעָיָה, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, אָנוּ יוֹתֵר רוֹאִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, כַּמּוּבָן נִתְּנָה לָנוּ רְשׁוּת וְאַף חוֹבָה לִיצוֹר וְלַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל אָז אָנוּ בִּרְתִיחַת סִכּוּן, כִּי אָנוּ פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם, וִיכוֹלִים וַעֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעוֹשֶׂה הַיְּחִידִי, הָעוֹשֶׂה וְהַמַּעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, כַּאֲשֶׁר אֱמוּנָה זוֹ מִתְעַמְעֶמֶת בַּלֵּב, הָעִנְיָנִים יוֹצְאִים מִכְּלָל שְׁלִיטָה, כִּי אָנוּ בֶּאֱמֶת נִשְׁאָרִים סוֹמְכִים עַל עַצְמֵנוּ, וְאֵיךְ שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל עַל זֶה – זֶה מְסֻכָּן מַמָּשׁ. בְּשַׁבָּת, אָנוּ מְקַבְּלִים מַתָּנָה טוֹבָה, אָנוּ מִתְקַשְּׁרִים בָּאֱלֹקוּת, אָנוּ מִתְחַבְּרִים לָעוֹשֶׂה הַיְּחִידִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁכָּעֵת מֵחֵל עַל הַיְקוּם תֶּדֶר שֶׁל שְׁבִיתָה וְלֹא שֶׁל עֲשִׂיָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבִינִים שֶׁהַשְּׁבִיתָה שֶׁלּוֹ הִיא לְפִי מֻשָּׂגָיו שֶׁלּוֹ, וְלֹא נַשִּׂיג וְלֹא נֵדַע מִי שֶׁלֹּא יִיעַף וְלֹא יִיגָע הִכְתִּיב מְלָאכָה לְעַצְמוֹ? אֶלָּא שֶׁכָּאן קָנְתָה שְׁבִיתָה לְכָל הָעוֹלָם, כָּל מִי שֶׁנִּכְלַל בַּשְּׁבִיתָה הַזּוֹ, נִכְלָל בַּעֲשִׂיָּה שֶׁלּוֹ גַּם, וְהַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵן טַ"ל אוֹרוֹת, וְהוּא נִצֹּל מִכָּל מִינֵי עַבְדוּת וְצִמְצוּם וְחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, מִשּׁוּם שֶׁגַּם הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּוֹ הִיא לְפִי הַמֻּשָּׂג הָאֱלֹקִי הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַסִּיּוּעַ לְכָל תְּזוּזָה בְּעוֹלָמֵנוּ.

אִם הָיִינוּ מְבִינִים שֶׁכָּל הַסִּפּוּר הוּא לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַכָּרַת הַבּוֹרֵא, אָנוּ מִיָּד מַתְחִילִים לְהוֹדוֹת. לַמֻּשָּׂג לְהוֹדוֹת יֵשׁ שְׁנֵי פָּנִים, יֵשׁ לְהוֹדוֹת עַל הַמְּצִיאוּת וְיֵשׁ לְהוֹדוֹת כְּתוֹדָה וְהוֹדָאָה, אֲשֶׁר גַּם הַמִּלָּה הוֹדָאָה הִיא הוֹדָאָה בִּמְצִיאוּת… כְּשֶׁאָנוּ מוֹדִים הֵיטֵב, בְּשִׂיא הַבְּהִירוּת בִּמְצִיאוּת אֱלֹקִים חַי אֲשֶׁר שׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ, הַדְּבֵקוּת בּוֹ מְבִיאָה לָנוּ גַּם אֶת הַחֵשֶׁק לְהוֹדוֹת לוֹ עַל הַחֲסָדִים הָאֵינְסוֹפִיִּים שֶׁעָשָׂה וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. קֹדֶם־כָּל, עֶצֶם הַבְּחִירָה בְּנוֹ בִּיצִּירָתֵנוּ, שֶׁכָּל זֶה הוּא לְהֵטִיבֵנוּ הֲטָבָה נִצְחִית שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, וְעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁאָנוּ זוֹכְרִים בּוֹ וְזוֹכִים לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים אִתּוֹ, זֶהוּ אֹשֶׁר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר בְּמִלִּים.

תּוֹדָה וְהוֹדָאָה הִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, אֵין אָדָם יָכוֹל לְהוֹדוֹת לַכֹּחַ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, וּכְכָל שֶׁהוּא מַאֲמִין בּוֹ הוּא מוֹדֶה לוֹ יוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכִוּוּן עָצוּם, בְּמֹחַ בָּרוּר, כִּי כָּאן יַד ה' מוֹבִילָה אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בַּחַיִּים, זֶה לֹא נִשְׁאַר בְּגֶדֶר שֶׁל אֱמוּנָה אוֹ לְמַטָּה מִזֶּה תיאוריה, זֶה הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַמֵּנִיעַ לַחַיִּים עַצְמָם, בְּשִׂיא הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת, לִחְיוֹת כָּל יוֹם שֶׁל חַיִּים, מִתּוֹךְ הַכָּרַת הַבּוֹרֵא, לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, לְהָבִין אֶת רְמָזָיו, הַשּׁוֹתְקִים וְהַשּׁוֹצְפִים, הַמְדַבְּרִים אֵלֵינוּ בְּכָל נְשִׁימַת אַף, וּמְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ אֶל הַתַּכְלִית הַזּוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעִקָּרִית מִכָּל התכליתות – סוֹד הַכָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הַיְּכֹלֶת שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה שֶׁל הַבְּרִיאָה שֶׁהָיְתָה בְּגִין דְיִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵיהּ, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי יַכִּירוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ – הִיא יְכֹלֶת פִּלְאִית, אֵין לָזֶה פֵּשֶׁר אֶלָּא רַק הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – כִּי רָצָה בְּנוֹ, וּבְאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה.

בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ אָנוּ עוֹסְקִים בְּתוֹדָה וְהוֹדָאָה, אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת עַצְמֵנוּ לְהוֹדוֹת עַל מְצִיאוּת ה', אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּגַדְלוּתוֹ, אָנוּ אוֹמְרִים בַּבֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ אֶת תְּפִלַּת הַנִּשְׁמַת, שֶׁהוּא מָלֵא שְׁבָחִים נוֹרָאִים בְּהִתְרַפְּקוּת מֻחְלֶטֶת לְאֵל חַי, כַּמָּה נְעִימוּת וּמְתִיקוּת יֵשׁ כְּשֶׁזּוֹכִים לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִתְפִלַּת יוֹצֵר וְנַקְדִּישְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, קְרִיאַת הַתּוֹרָה וּקְדֻשַּׁת כֶּתֶר וְכוּ', הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל ישבחוך, כִּי זֶה יוֹם הָאֱמוּנָה, יוֹם הַתּוֹדָה וְהַהוֹדָאָה, יוֹם הַחְדָּרַת הַיְּדִיעָה שֶׁל אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּדְבֵקוּת וּבְשִׂמְחָה, בְּשַׁבָּת־קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מִתְגַּלֶּה בְּעוֹלָמוֹתָיו – הַזְּמַן מְסֻגָּל לִטְעֹם מֵהָאוֹר הַמֻּגָּשׁ בְּלִי הַסְתָּרָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ כְּצֵידָה לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה – מָלֵא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע רוּחָנִי, שֶׁבָּהֶם נִחְיֶה חַיֵּי הֲכָנָה לָאוֹר הַזֶּה שֶׁל שַׁבָּת, אוֹר שֶׁל הַכָּרַת הַבּוֹרֵא.

הפוסט שיעור אמונה 109 – טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'! הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מלין דרחימותא לפני קידוש ליל שבת פרשת נח, ה' חֶשְׁוָן תשפ"ד

זְמַן אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת, הוּא זְמַן גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד, אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת יִקְרַת הַזְּמַן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, טוֹב יַעֲשֶׂה הַיְּהוּדִי לְעַצְמוֹ, אִם כְּבָר מִמֵּילָא הוּא מִשּׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג, וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עוֹד־קָט יָסֵבוּ לְשֻׁלְחָן מֵאִיר וְיָפֶה, אִם יִתְבּוֹנֵן בְּהַאי שַׁעְתָּא עַל גֹּדֶל הַזְּכוּת הַנּוֹרָאָה, לִכְרוֹת בְּרִית עִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר שָׁבַת בְּרֶגַע זֶה מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אוֹתִי לִהְיוֹת שֻׁתָּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – יִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו וְלִמְחִילַת עֲוֹנוֹת גְּמוּרָה, וַיִּסָּתֵר בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה, בִּבְחִינַת כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת – אֵל יִשְׁמְרֵנִי.

הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּוֹ, הַדִּבּוּר אוֹדוֹת הַמַּעֲלָה הַזּוֹ, הִיא יְסוֹד קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אָנוּ מְעִידִים עַל כָּךְ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ פּוֹעֵל אֶת הַכֹּל, אֵין שׁוּם דָּבָר קוֹרֶה לְמַטָּה סְתָם כָּךְ, אַף אִם הוּא מְלֻבָּשׁ בְּהַרְרֵי הַסְתָּרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַקָּשֶׁה הַזֶּה, עוֹלָם הַהַסְתָּרָה עַל הָאֱלֹקוּת, בְּשַׁבָּת אָנוּ מְסִירִים אֶת הַלּוֹט הַמְכַסֶּה אֶת הָאוֹר הָאֱמֶת, אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְּכָל יֵשׁוּתֵנוּ, כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא־כָּל־עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, עַל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה.

הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְעֵינֵינוּ, עָבַר טִהוּר גָּדוֹל מְאֹד עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם, אֲשֶׁר זֹאת גַּם הוֹדִיעָנוּ בְּתוֹרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לִיצוֹר עוֹלָם נָקִי, עוֹלָם שֶׁבּוֹ מַשְׁלִיטִים אֶת מְצִיאוּת ה', לֹא עַל יְדֵי אַלִּימוּת, כִּי אִם בַּהֲלִיכָה בִּדְרָכָיו וַהֲרָמַת עֵינַיִם אֵלָיו, לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, כִּי הוּא רַק פּוֹעֵל בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹד אַחֵר, הַמַּבּוּל שֶׁהוֹרִיד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַחוֹטְאִים, וַאֲשֶׁר זִכֵּךְ וְזִקֵּק גַּם אֶת הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, הוּא הַמַּבּוּל הַמּוֹדִיעַ לְכָל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם עוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁחִיתוּת וְרֹעַ, עוֹלָם שֶׁכָּזֶה מְחַסֵּל אֶת עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּבֶהָלָה, כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת הָאֻמְלְלָה שׁוֹצֶפֶת וְרוֹדֶפֶת, עָלָיו לִלְמֹד מֵאוֹתוֹ צַדִּיק תָּמִים אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדוֹרוֹתָיו.

הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל נֹחַ בָּאָה מִכָּךְ שֶׁהוּא הִשְׁלִיט אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא על עצמו בְּעוֹלָם שֶׁל רֹעַ, וְהִתְהַלֵּךְ בִּדְחַלְתָּא דַּה', הוּא הֵבִין אֶת סוֹד הַיִּרְאָה, אֶת סוֹד יָרֵא שַׁבָּת, אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל שַׁבָּת, יִרְאָה שֶׁל הָאַפְסִיּוּת מוּל הַמְּצִיאוּת, הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר הַטּוֹב הַגָּמוּר הִתְאַסֵּף אֶצְלוֹ, וְהוּא נַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה לְטוֹב ה', אִם הָיִינוּ נִמְצָאִים בִּמְחִצָּתוֹ בְּאוֹתָהּ עֵת, מַה הָיִינוּ רוֹאִים? תְּמוּנָה עֲגוּמָה שֶׁל מְצִיאוּת נכחדת, שֶׁאֵין עוֹד עָתִיד, אֵין מַשְׁמָעוּת לְשׁוּם עָבַר, אֵין זִכְרוֹנוֹת וְאֵין שׁוּם תָּכְנִיּוֹת, לִטְוַח הָאָרֹךְ אוֹ הַקָּצָר, כֻּלָּם תְּלוּיִים, מְתֵי מְעַט מֵעוֹלָם שָׁלֵם, בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וִידִיעַת דָּבָר זֶה הָיְתָה מוּכָחַת בְּלִבָּם בַּבְּהִירוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ תְּלוּיִים בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל מַה עוֹשֶׂה הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי? כְּשֶׁלּוֹקְחִים לוֹ אֶת הַכֹּל מַמָּשׁ, וְאֵין לוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה מַה יִהְיֶה וְאֵיךְ יִהְיֶה וְכוּ'? וְהוּא נִמְצָא בְּתֵבָה, סָגוּר וְנָעוּל… מְחַכֶּה לִישׁוּעַת ה', הוּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הָעֵינַיִם, וּלְהָבִין רַק דָּבָר אֶחָד – אַתָּה תָּלוּי בְּיַד ה'!

בִּתְפִלַּת הַמּוּסָפִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָנוּ אוֹמְרִים, בְּזִכְרוֹנוֹת: וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ. אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא לַבְּרוּאִים, אוֹתָהּ אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, אָפְפָה אֶת נֹחַ הַצַּדִּיק, לֹא רַק בִּהְיוֹתוֹ בַּתֵּבָה, אֶלָּא עַל כֵּן מָצָא חֵן, כִּי הוּא זָכַר אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַבְּרוּאִים, עוֹד לִפְנֵי הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ, לִפְנֵי שֶׁבָּא הַמַּבּוּל, הוּא נִסָּה לִצּוֹר עוֹלָם מְתֻקָּן שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה, הוּא נִקְרָא, אֵיפֹה, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמַּסָּע לַיַּעַד בְּתוֹךְ תֵּבָה, שֶׁאֵין לָהּ שִׂיחַ וְשִׂיג עִם הַתַּהֲלוּכוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, כִּי הִיא מֻנַּחַת בִּידֵי הָאֱלֹקִים בְּדֶרֶךְ גְּלוּיָה וּמַכְרֶזֶת מַמָּשׁ – שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. אוֹתָהּ אַהֲבָה גְּדוֹלָה מִתְפַּשֶּׁטֶת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ.

נֹחַ הוּא עַל שֵׁם הַשַּׁבָּת, שֶׁבָּהּ נָחִים, פָּרָשַׁת נֹחַ, הִיא פַּרְשִׁיַּת הַיְּהוּדִי הַנָּח מֵימֵי הַמַּבּוּל הַשּׁוֹצְפִים לְלֹא הֶרֶף וּמָנוֹחַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אוֹ אָז כַּאֲשֶׁר יָבִין שֶׁאֶת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה נוֹתֵן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְרָצוֹן – הוּא מַמָּשׁ יִתְעַנֵּג עַל הַחֲוָיָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי הַמִּלִּים 'אַהֲבָה וְרָצוֹן' – הַמְבַטְּאִים בִּטּוּי נִשְׂגָּב מְאֹד, כְּשֶׁהַמְּדֻבָּר בֵּין בּוֹרֵא עוֹלָם לְבֵין אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁה' מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם הַשְׁפָּעָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּמִתּוֹךְ רָצוֹן… הַמִּלִּים הַלָּלוּ מֻזְכָּרוֹת פַּעֲמַיִם בְּנֻסַּח אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ, וְגַם אָנוּ מְבַקְשִׁים עַל כָּךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ: וְהַנְחִילֵנוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְכוּ', בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן… כִּי זֶה כָּל עִנְיַן שַׁבָּת – הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן.

אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁזָּכַר נֹחַ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', אוֹתָהּ אַהֲבָה אָפְפָה אוֹתוֹ בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה, כִּי גַּם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וְאֶת הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה אָנוּ מַזְכִּירִים בְּעֵת יוֹם הַדִּין בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת אֲמִירַת הַזִּכְרוֹנוֹת.

הָאַהֲבָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁמַּפְגִּין הַבּוֹרֵא מוּל הַנִּבְרָא, כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁיַּבְחִין בִּמְצִיאוּתוֹ הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ, שׁוֹמֶרֶת עָלָיו וּמַשְׁגִּיחָה עָלָיו, הָרֶוַח מֵהַיְדִיעָה הַזּוֹ, הוּא שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים מַמָּשׁ, רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם, וְלִצְלוֹחַ אֶת כָּל מַהֲמוּרוֹת הַחַיִּים, מִי שֶׁיּוֹצֵא לְמַסַּע הַצַּיִד בָּעוֹלָם הַהַפְתָּעוֹת הָאַכְזָרִי הַזֶּה, לְלֹא שֶׁיִּהְיֶה מְצֻיָּד בִּידִיעָה  הַחֲשׁוּבָה וְהַקְּרִיטִית הַזּוֹ, הוּא מְסַכֵּן אֶת חַיֵּי רוּחוֹ, כִּי שׁוּב וְשׁוּב, הוּא יֻפְתָּע לְגַלּוֹת, כִּי הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם מַמְתִּין לַחִפּוּשׂ שֶׁלּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַחִפּוּשׂ מִתְעַצֵּל לוֹ, הוּא מְקַבֵּל עֶזְרָה וְסִיּוּעַ בְּכִוּוּן הַדֶּרֶךְ, וְלֹא תָּמִיד אָנוּ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכִּוּוּן הַזֶּה בְּדֶרֶךְ נְעִימָה, וְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ, בְּעוֹד הַיָּמִים הַטּוֹבִים עָלֵינוּ, לִרְאוֹת אֶת יַד הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִלְּכַתְּחִלָּה, וְשֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָבוֹא בְּצֵרוּפִים וּבֵרוּרִים, כְּתוֹצָאוֹת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה הַזּוֹ, שֶׁכָּל עִנְיָנָהּ הוּא לְבָרֵר אֶת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בֵּינֵינוּ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אָנוּ גַּם נִמְצָאִים בַּמַּבּוּל, בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה, וַאֲנַחְנוּ מוּל כָּל הָעוֹלָם הַחוֹטֵא וְהָרָחוֹק, אוֹחֲזִים בַּהַצָּלָה הַיְּחִידָה שֶׁלָּנוּ – הַהִתְרַפְּקוּת הַחוֹזֶרֶת לִזְרוֹעוֹת אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עִם כָּל הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵמוּת הַיְּהוּדִית, כִּי עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁמְּקוֹר חִיּוּתֵנוּ וּמְצִיאוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְקוֹר עֶלְיוֹן וְקָדוֹשׁ, מִכַּנְפֵי הַמְרוֹמִים הוּרָדְנוּ אַךְ וְרַק כְּדֵי לְהָרִים וּלְהָנִיף אֶת נֵס וְדֶגֶל הַקְּדֻשָּׁה וּפִרְסוּם הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם – וְזוֹ שְׁלִיחוּתֵנוּ הַיְּחִידָה עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ.

וְכָל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמְּזִים לָנוּ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל נְקֻדָּה זוֹ, שֶׁכְּבָר נְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה שֶׁכְּבָר תֶּחְפָּץ, וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי שָׁמַיִם עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כִּי רָצָה בָּנוּ אֱלֹקֵינוּ, וּבְשַׁבָּת בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ אָנוּ מַכְרִיזִים עַל הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הַזּוֹ, וזו הִתְגַּלּוּת גְּלוּיָה וּמְפֹרֶשֶׁת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּשׁ עַם מִתּוֹךְ עַמִּים, שֶׁהַבּוֹרֵא־כָּל־עוֹלָמִים רוֹצֶה אוֹתוֹ, וְזֶה צָרִיךְ לְמַלְּאוֹת אֶת לְבָבֵנוּ חִיּוּת קְדוֹשָׁה שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה וְשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּחֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ, בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

הפוסט שיעור אמונה 108 – וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ב' חֶשְׁוָן תשפ"ד

אִם יִזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְחַמֵּשׁ בַּמָּגֵן הָאֲמִתִּי הֲיוּכַל לְהוֹתִירוֹ בְּתֻמָּתוֹ לָמוּל הַנִּסָּיוֹן, יוּכַל לְהָבִין אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הַנִּסָּיוֹן וְלִצְלוֹחַ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם. הַנִּסָּיוֹן הוּא – הַאִם נַעֲמֹד בְּמַטְרַת הַבְּרִיאָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּל כֻּלָּהּ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְמַעַן שֶׁנַּכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם נִסָּיוֹן קָשֶׁה בַּחַיִּים, אוֹ שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל מוּל פְּחָדִים נוֹרָאִים, וְאֵין לוֹ אֶת הַיֶּדַע הַדְּרוּשׁ כֵּיצַד לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַמְאֹרָעוֹת הָאִישִׁיִּים וְהַכְּלָלִים הָאֵלּוּ, וְאֵיךְ מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם בְּדַעַת אֱמוּנָה וּבְעֵינַיִם זַכּוֹת הַמַּבִּיטוֹת אֶל בּוֹרְאָן.

בִּשְׁעַת הַפְתָּעָה, וְהָאָדָם אֵינוֹ מֵגִיב כִּתְגוּבַת אִישׁ אֱמוּנָה, זֶה רַק הַסִּימָן שֶׁמַּרְאִים לוֹ שֶׁעֲדַיִן הַמַּבָּט שֶׁלּוֹ לֹא מְכֻוָּן דַּיּוֹ, אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהִיא עֲדַיִן לֹא קִבְּלָה אֶת הַגְּמָר מְלָאכָה שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף וְהַמִּבְחָן בְּנִסָּיוֹן, אֲבָל אָז אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי הָאָדָם לֹא לָמַד אֶת לִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ כַּנָּכוֹן, וְעוֹד יַחְשֹׁב שדיבוריו וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵן. וְאִם בִּשְׁעַת הַשֶּׁקֶט עֲדַיִן מַמְתִּינִים לְמַהֲלַךְ שֶׁיּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת, בְּעִידָן רִיתְחָא עָנְשֵׁי אַעֲשֵׂה – וְיֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְכָעֵת הַזְּמַן דָּחוּף בְּיוֹתֵר לְקַיְּמָן, אֶלָּא שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ מְשִׁיכָה מֵחֲמַת אֵיזוֹ עֵת צָרָה וּמְצוּקָה אוֹ בַּזְּמַן שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ נְפוּלִים, אוֹ שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת כָּלְשֶׁהִי, גַּם בְּעֵת הַיֹּבֶשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה – שֶׁאֵין שׁוּם כְּלוּם, וְאֵין שׁוּם נִסָּיוֹן, אָז הוּא הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ בִּימֵי הַטּוֹבָה, וּבִימֵי הָרָעָה תִּרְאֶה כַּמָּה טוֹב הָיָה בִּימֵי הָרָעָה, אֲבָל בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית הַקְּבוּעָה בַּלֵּב, בִּרְצִינוּת וּבִפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ – אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב גַּם בַּזְּמַן הַנֶּחְשָׁב לְרַע, וְלִרְאוֹת אוֹר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ.

מִי שֶׁפּוֹנֶה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּדְּבָרִים הַ'קְּטַנִּים', בִּצְרָכָיו הַיּוֹמְיוֹמִיִּים, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוּדָע לְעֻבְדָּה, כִּי אַף וְרִיד שֶׁבְּגוּפוֹ צָרִיךְ אֶת רַחֲמֵי שָׁמַיִם, הוּא עָשׂוּי לִהְיוֹת מֻפְתָּע מֵהַנִּסִּים הַנֶּחְשָׁבִים אֵצֶל בְּנֵי תְמוּתָה כִּגְדוֹלִים, אִם נָבִין שֶׁהַדָּם שֶׁזּוֹרֵם בעורקנו, הוּא בִּגְלַל מַאֲמָרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁיָּכוֹל גַּם לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל טִיל, אֲזַי נִרְאֶה נִפְלָאוֹת גַּם בִּשְׁעַת הַזַּעַם, וְעִקָּר הַנִפְלָאוֹת שֶׁנַּחְזִיק אֶת עַצְמֵנוּ בְּאוֹתָהּ תּוּמַת אֱמוּנָה וָרֹגַע שֶׁל בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מוּכָנִים וּמְצַפִּים לָזֶה, שֶׁאֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּ מֻנָּחִים בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לָנוּ בֶּאֱמֶת עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם כֵּן, הָבָה וְנִשָּׁעֵן עָלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, בְּמִשְׁעַן שָׁלֵם, בְּנוֹחוּת וּבְהִתְרַוְּחוּת, וְלֹא רַק כְּרַעְיוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הַדְּחָק מֵרִים אֶת הַמַּצָּב רוּחַ, אֶלָּא זוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁהַמְּדֻבָּר בַּהֲגָנָה הַיְּחִידָה שֶׁפּוֹעֶלֶת בֶּאֱמֶת, כִּי הַהֲגָנָה הָאַרְצִית יְכוֹלָה לְהִסָּדֵּק, מִכָּל סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, אֶלָּא אִם כֵּן ה' יִשְׁמֹר עִיר, [הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה], וְאִם סוֹמְכִים בֶּאֱמֶת עַל שְׁמִירָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְחַלִּים פָּנָיו אֵלֶיהָ, "הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת", "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", לַעֲשׂוֹת טוֹב לְעַמּוֹ וּלְדוֹרְשֵׁי יְשׁוּעָתוֹ בֶּאֱמֶת,

מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים וּצְרִיכִים לַעֲשׂוֹת – לַעֲטוֹת עָלֵינוּ שִׁרְיוֹן חָזָק שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁבַּעֲדוֹ לֹא חוֹדְרוֹת רוּחוֹת וְדֵעוֹת, פִּטְפּוּטִים וְדִבּוּרִים, זְחיחוּת וְעָצְמָה יַלְדּוּתִית, אֶלָּא תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ הֲבָנָה פְּנִימִית מֻחְלֶטֶת, כִּי הַכֹּל, מַמָּשׁ הַכֹּל – מִתְנַהֵל לְמַעְלָה, הַכֹּל מְדֻיָּק וּמְכֻוָּן, וְאֵין שׁוּם טָעוּת כְּלָל, וְעָלֵינוּ רַק לְהִתְפַּלֵּל וּלְיַחֵל, שֶׁהַהֲגָנָה הָאַרְצִית, הַמְּחֻיֶּבֶת – לֹא תַּהֲפֹךְ לָנוּ לְמִשְׁעֶנֶת קְנֵה רָצוּץ, כִּי 'רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ' מִבַּעַד מַעֲטֶה הַסְתָּרַת הַהַצָּלָה בְּעֶזְרַת ה', וְלֹא שֶׁכֹּחַ הָאָדָם יַסְתִּיר אֶת מִפְעֲלוֹת ה', וּבִשְׁעַת הַצָּרָה – זוֹ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ בְּכָל זֹאת עַל כֹּחַ זוּלָתוֹ, וַהֲרֵי זֶה צְחוֹק, כִּי מִי מַעֲנִיק כֹּחַ לְבַעֲלֵי הַכֹּחַ, בְּעוֹד שֶׁאַף רִיסֵי עֵינֵיהֶם בְּיָדוֹ?!

אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל אֱמוּנָה, מִיָּד מַשְׁתִּיקִים אוֹתָם, וְכִי לֹא צָרִיךְ לְהָגֵן? וְכִי לֹא צָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת בְּפַרְנָסָה? וְכִי לֹא צָרִיךְ? מִי דִּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ?! מְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, כי הֲלוֹא זֶה וַדַּאי שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב חוּץ מִמַּחְשָׁבוֹת מוֹעִילוֹת… כִּי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל עֵצוֹת לַמֶּמְשָׁלָה – הֲרֵי לֹא עוֹבְרוֹת לְרֹאשָׁם, וּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת לַמַּצָּב, וּמַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּמַה לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְנִיבוֹת מַסְקָנָה מוֹעֶלֶת לְשׁוּם דָּבָר, הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמּוֹעִיל בְּכַמָּה תְּחוּמִים, הוּא קְנִיַּת הָאוֹצָר הַמְּנֻצָּר שֶׁמְּחַלְּקִים בְּעֵת כָּזֹאת לְבַעֲלֵי אֱמוּנָה.

אִם בְּשָׁעָה רְגִילָה, הָאָדָם יָכוֹל לִלְמֹד וּלְהַעֲמִיק בְּלִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה בְּמַסַּע חַיָּיו, הוּא מְקַבֵּל שִׁעוּרִים קַלִּים וְשִׁעוּרִים קָשִׁים, בְּחִינוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, דְּחִיּוֹת אַכְזָבוֹת, אוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁכָּבִים וְכוּ', וְכָךְ הוּא בּוֹנֶה בִּנְיָן נִפְלָא שֶׁל אֱמוּנָה בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל רְסִיסֵי הַכִּשְׁלוֹנוֹת הוּא בּוֹנֶה סֻכָּה נָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא תָּמִיד יֵשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהָבִיא אֶת לִמּוּדוֹ בְּכוּר הַבְּחִינָה, לָדַעַת אִם הוּא סְתָם מְדַבֵּר אוֹ שֶׁהוּא נָגַע בְּאוֹר ה', וְלִבּוֹ כְּבָר מִתְלַהֵט לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי דִּבּוּרִים יָפִים כָּל אֶחָד יָכוֹל לְדַבֵּר, אֲבָל הַדִּבּוּר הָאֲמִתִּי הַיּוֹצֵא מִמַּעַמְקֵי הַלֵּב, הוּא דִּבּוּר כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ מֵאֲחוֹרָיו הִתְנַסּוּת, וְכַאֲשֶׁר הַהִתְנַסּוּת הַכְּלָלִית מַחְרִידָה כָּל כָּךְ, זֶהוּ הַזְּמַן הַכְּלָלִי לִשְׁאֹב מַיִם מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וּלְגַדֵּל הַמּוֹחִין מְאֹד בֶּאֱמוּנָה, כִּי הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יָדָם מִשְּׁאֵלוֹת וַחֲקִירוֹת וְעִנְיָנִים, וּלְהִיטוּת לֵידַע אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא יְמַלֵּא אֲסָמָיו תְּבוּאָה, וְיָאִיר עַל נַפְשׁוֹ אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה הַמִּתְגַּלֶּה כָּעֵת בְּשֶׁפַע, אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לָבוֹא וְלָקַחַת, אִם אִישׁ נֶפֶשׁ הוּא, כִּי זֶה לֹא דָּבָר פָּשׁוּט לִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג מַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ נַחְמָן אוֹמֵר, אֵצֶל הָעוֹלָם הָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה כְּשֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַהַחְלָטָה וְהַסּוֹף שֶׁלָּהּ, יֵשׁ לָהּ כֹּחוֹת שֶׁאֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, וְאִם זוֹכִים לָזֶה – זָכוּ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִזְמַן כָּזֶה שֶׁל "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה", וְשֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְהָגֵן, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא הַזְּמַן לְקַבֵּל שֶׁפַע הַמּוֹחִין וְהַדַּעַת, לָדַעַת אֶת ה'.

הפוסט שיעור אמונה 107 – זְמַן גָּבוֹהַּ לְהִתְחַמֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ב' חשון תשפ"ד

מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'פִּתְגָּמִין קַדִּישִׁין' בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע (אוֹת ג'), וְזוֹ לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ הַמְּאִירָה, וְהַמְלַמֶּדֶת אֶת עֹמֶק עִנְיַן הַצָּרוֹת וְהַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּ'רָעִים' הַמִּתְרַגְּשִׁים עַל הָאָדָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וּכְדַאי לִלְמֹד אֶת הַקֶּטַע הַזֶּה בְּשִׂימַת לֵב, כִּי הִיא פְּנִינָה יְקָרָה מְאֹד בְּלֶב הַמַּאֲמִין הַבּוֹטֵחַ בַּה' וְדָבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

הִנֵּה לְהָבִין הָעִנְיָן עַל אֲמִתָּתוֹ, לָמָּה בֶּאֱמֶת לִפְעָמִים יֵשׁ לְאָדָם כַּמָּה מִקְרִים רָעִים, הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב וּמֵטִיב, וּמֵאִתּוֹ לֹא תֵּצֵא רָעָה, וְגַם לְהָבִין פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר (אֵיכָה ג, לח): "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב", וַהֲלוֹא אֵינוֹ מוּבָן לִכְאוֹרָה, גַּם לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ, שֶׁמִּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַנּוֹתֵן – יוֹצְאוֹת רַק טוֹבוֹת, רַק מִכֹּחַ הָאָדָם הַמְּקַבֵּל – נַעֲשׂוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִכְאוֹרָה, הַדְּבָרִים אֵינָם מוּבָנִים.

אָמְנָם עֹמֶק הָעִנְיָן הוּא כִּי בֶּאֱמֶת, הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי בְּחִינוֹת בְּטוֹבוֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶל הָאָדָם, יֵשׁ שֶׁבָּאָה אֶל הָאָדָם טוֹבָה פְּשׁוּטָה וְנִגְלֵית לְעֵינֵי־כָּל שֶׁהִיא טוֹבָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּאָה הַטּוֹבָה מְכֻסָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִיא רָעָה לוֹ לְאָדָם, אָמְנָם אַחַר כָּךְ, בִּזְמַן מַה נִתְגַּלָּה, שֶׁאַדְּרַבָּה, הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה לוֹ.

הָעִנְיָן בָּזֶה כָּךְ הוּא, שֶׁהֵן הָאֱמֶת הוּא, שֶׁמִּן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הֶחָסִיד וְהָרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹתָיו הָרַחֲמִים עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, בְּוַדַּאי אֵין יוֹצֵאת לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ שׁוּם רָעָה חָלִילָה, וְאַדְרַבָּה, רַק טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת – לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, רַק אִם הָאָדָם זוֹכֶה, אֲזַי בָּאָה לוֹ הַטּוֹבָה בְּהִתְגַּלּוּת.

אָמְנָם יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ זוֹכֶה, חָלִילָה, מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר אֵינָם טְהוֹרִים, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, אֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַטּוֹבָה מִלְּעֵילָא לְתַתָּא לְהָאָדָם הַזֶּה, אֲזַי יֵשׁ מְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם, וְאֵינָם מַנִּיחִים שֶׁתַּגִּיעַ הַטּוֹבָה לְאָדָם, אֲזַי הַפְּסַק דִּין לְמַעְלָה הוּא כָּךְ, שֶׁלְּעֵת עַתָּה תַּגִּיעַ הַטּוֹבָה הַזּוֹ לְאָדָם בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים, מְלֻבֶּשֶׁת בְּרָעָה, חָלִילָה כַּנּוֹדָע.

וְאִם הָאָדָם הַזֶּה יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַד רַחֲמָנָא וַדַּאי לְטוֹבָה עָבֵיד, וְיַאֲמִין שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שׁוּם רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וּמֵטִיב וְחָסִיד וְרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית, וְיַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי זוֹ הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ נִגְלֵית לוֹ, אֲזַי בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה – שֶׁיַּאֲמִין וְיִבְטַח כָּל כָּךְ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִתְהַפְּכוּ הַצֵּרוּפִים, כַּיָּדוּעַ, וַיַּעֲשׂוּ וְיִתְהַוּוּ צֵרוּפִים הַקּוֹדְמִים הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַקִּטְרוּגִים, וְתִתְגַּלֶּה הַטּוֹבָה לְעֵין כָּל.

אָמְנָם אִם הָאָדָם הַזֶּה – לֹא יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, וְלֹא יָשִׂים אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אֲזַי מֵחֲמַת זֶה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בַּה', אֲזַי יַעַמְדוּ וְיִשָּׁאֲרוּ הַצֵּרוּפִים חָלִילָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ לְתַתָּא, עַכְשָׁו אַחַר הַקִּטְרוּג, זֶהוּ הַפְּסַק דִּין לְמַעְלָה, וְהָבֵן.

וְנִמְצָא, בְּבוֹא אֶל הָאָדָם מַעֲשֶׂה כָּזֶה חָלִילָה, הַיְנוּ אֵיזֶה מִקְרֶה רַע, אֲזַי יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְיִתְוַדֶּה, וְיַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֱמֶת, וְכָל מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא טוֹב וּמֵטִיב וְחָסִיד וְרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית, וּמִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵין יוֹצְאוֹת שׁוּם רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַק טוֹבוֹת וַחֲסָדִים וְרַחֲמִים, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל – הוּא הַכֹּל אֱמֶת, וְיִבְטַח בְּבִטָּחוֹן חָזָק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי הִיא טוֹבָה, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי טוֹבָה יוֹצְאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל מַה דְּעָבַד רַחֲמָנָא לְטַב עָבַד, רַק מֵחֲמַת הַמְּקַטְרְגִים הִתְלַבְּשָׁה הַטּוֹבָה הַנַּ"ל כְּפִי הַפְּסַק דִּין, אֲבָל עַל פִּי הָאֱמֶת הִיא טוֹבָה, רַק מַמְתֶּנֶת עַל אֱמוּנָתוֹ, אֲזַי בִּזְכוּת גֹּדֶל הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן – מַמְתִּיק הַדִּין, וּמִתְהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְיִזְכֶּה הָאָדָם הַלָּזֶה שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לוֹ הַצֵּרוּפִים לְטוֹבָה, וְתִתְגַּלֶּה לוֹ טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה גְּדוֹלָה, רַבָּה וַעֲצוּמָה, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, כַּנַּ"ל, אָמְנָם מִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'.

וְלָכֵן הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאָדָם, כִּי מְהַפְּכִים אֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים בֶּאֱמוּנָתָם, כַּנַּ"ל, וְהֵם רֵישָׁא דְּעַמָּא, וְזֶהוּ אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֱמוּנָה. וּשְׁבִיל הַיְנוּ דֶּרֶךְ כַּיָּדוּעַ, וְהָבֵן. וְזֶהוּ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ – אַל תִּקְרֵי יִחְיֶה אֶלָּא יְחַיֶּה, וְהָבֵן, כַּנַּ"ל. וְהִנֵּה זֶה הוּא דֶּרֶךְ אֱמוּנַת 'מַה דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד'.

אָמְנָם יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לִפְנֵי אִישׁ אֲשֶׁר הוּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, וְהוּא דֶּרֶךְ אֱמוּנַת 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה', וְהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הֶחָסִיד וְהָרַחוּם בִּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁגַּם זֹאת הָרָעָה – הִיא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ שֶׁמִּן הָרָעָה הַזּוֹ תִּתְהַוֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה יוֹתֵר מִטּוֹבָה קַמַּיְיתָא, שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הַקִּטְרוּגִים, וּכְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, וְאָז בִּהְיוֹת הָאָדָם הַמַּאֲמִין בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה זוֹ – אֲזַי זוֹכֶה שֶׁגַּם מִן הָרָעָה תִּתְהַוֶּה לוֹ טוֹבָה, וְשׁוּב נוֹסֶפֶת לוֹ עוֹד טוֹבָה וַחֲזָקָה יוֹתֵר מִן הַקּוֹדֶמֶת, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַדֶּרֶךְ שֶׁל מַאן דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא וְכוּ', לְבֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁל גַּם זוֹ לְטוֹבָה, וְהָבֵן עָמֹק עָמֹק הוּא.

וְעַל כֵּן כַּאֲשֶׁר בָּא מַעֲשֶׂה לִידֵי נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ עִם הָאַרְגַּז, שֶׁגָּנְבוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִלְאוּ אֶת הָאַרְגָּז עִם עָפָר וְהוּבָא אֶל הַמַּלְכוּת, וְהָיְתָה אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ כָּל כָּךְ חֲזָקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאָמַר: 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה', עַל כֵּן הִתְהַפֵּךְ לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ אִם הָיָה נוֹתֵן אֶת הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת לַמַּלְכוּת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְעָלֵינוּ לְהַחֲדִיר אֶת נְקֻדָּה זוֹ שֶׁל אֱמוּנָה בְּלִבֵּנוּ, כִּי הָרָעוֹת שֶׁהֵן טוֹבוֹת הַבָּאוֹת בְּהִתְלַבְּשׁוּת, הֵן מְעִידוֹת עַל הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְכָךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לְטוֹבוֹת נִרְאוֹת וְנִגְלוֹת עִם עוֹד טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ. וּמִזֶּה רוֹאִים אֶת גֹּדֶל רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּטַע בָּנוּ חַיֵּי אֱמוּנָה, עִמָּם אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲבוֹר אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְלִזְכּוֹת אֶל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הפוסט שיעור אמונה 105 – מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ג' חשון תשפ"ד

מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, (בְּשֵׁם הָרוּזִ'ינֶער זי"ע) שֶׁחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן נִקְרֵאת עַל שֵׁם (בְּרָכוֹת): 'רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָותֵיהּ', כִּי עַכְשָׁו יָצְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִימֵי תִּשְׁרֵי הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעָסְקוּ כָּל הַחֹדֶשׁ בְּרִבּוּי תְּפִלּוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָחֵל מִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְלָכֵן עֲדַיִן הַשְּׂפָתַיִם רוֹחֲשׁוֹת מֵעַצְמָם, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁגָּמַר אָדָם מִלְּהִתְפַּלֵּל, אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עַד שֶׁיַּמְתִּין הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, כִּי עֲדַיִן שִׂפְתוֹתָיו מְרַחֲשָׁן תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה, וְכֵן הוּא בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן,  שֶׁאָז עֲדַיִן מְרַחֲשׁוֹת שִׂפְתוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶת רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, הַפִּיּוּטִים, וְהָאֲמִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁדָּבְקוּ בְּנִשְׁמָתָם בְּהָנֵי יוֹמִין עִלָּאִין.

אֶלָּא שֶׁתָּכְפוּ עָלֵינוּ הַצָּרוֹת, דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ זֶה, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ חָרִיף מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְכוּ', וְהַהַמְתָּקָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תִּהְיֶה גַּם כֵּן גְּדוֹלָה וּמֻפְלָגָה מְאֹד, אַךְ עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה הַזּוֹ, אֶלָּא עָלֵינוּ לְהַפְרִיד אֶת עַצְמֵנוּ מִמַּה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם, וְדַיְקָא בִּזְמַן כָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הֶאָרָה שֶׁהֵאִירָה בָּנוּ יָפֶה כָּל כָּךְ, וְהַכֹּל הָיָה נֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וּמְתֻקָּן וְטוֹב וְיָפֶה, עַד שֶׁהֵעִירוּ אוֹתָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם, אַךְ אֲנִי הֲוָיָ"ה לֹא שִׁנִּיתִי, וְכָל הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא פָּגָה וְלֹא זָעָה מִן הָעוֹלָם כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, בְּעֵת כָּזֹאת, עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה, וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מְנַחֶמֶת אוֹתָנוּ מִתּוֹךְ הַגָּלוּת שֶׁלָּהּ, וְאַךְ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּנוּ צְרִיכוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְדוֹבֵב תְּפִלּוֹת, שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, כִּי הֵם הַמָּגֵן וְהַצִּנָּה מִכָּל אוֹיְבֵנוּ, שֶׁקָּמִים עַל ה' וְעַל עֲדָתוֹ.

רַחַשׁ הַשְּׂפָתַיִם מוֹרֶה עַל רָצוֹן הַמִּתְפָּרֵץ, עַל הַגַּעֲגוּעִים הַשּׁוֹכְנִים בַּלֵּב וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְפָּרֵץ וְלָצֵאת הַחוּצָה, כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ אֵיזוֹ תְּנוּעָה שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים, אֵין לוֹ לְהַדְחִיק אֶת הָעִנְיָן, אֶלָּא לְהַקְשִׁיב לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ בַּלֵּב, לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת הַמְּבַעְבַּעַת מִתּוֹכוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ לְהִתְגַּלּוֹת דַּרְכּוֹ, כִּי הֲלוֹא בִּשְׁבִיל זֶה הוּא בָּא לְזֶה הָעוֹלָם – כְּדֵי לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כָּל פָּנִים בְּמוֹחוֹ וּבְדַעְתּוֹ, עָלָיו לִהְיוֹת אִישׁ קֹדֶשׁ לַה', אֲשֶׁר מוֹחוֹ נָקִי מִכָּל מִינֵי קַטְנוּת וּשְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה וְרֵיקָנוּת, וּמְחַשֵּׁב בָּעֶלְיוֹנִים וְחֵי בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ מַלְאָךְ קָדוֹשׁ, הַמְּסֻבָּב בְּכָל מִינֵי תְּלָאוֹת הָעוֹלָם, אַךְ הוּא מִבְּנֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אַשְׁרֵי אָדָם כָּזֶה, "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" (תְּהִלִּים פד, ו).

כַּאֲשֶׁר דַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם, וְכָל הַיִּשּׁוּב בְּסַכָּנָה, וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁוְּעִים לְאֵיזוֹ הִתְגַּלּוּת, עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם, כִּי הֲלֹא מַה מְרַחֲשׁוֹת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּנוּ בְּעִידָן שֶׁלְּאַחַר יְמֵי הָאוֹר? אָנוּ מפזמים אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה – מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ וְהִנָּשֵּׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, הַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלָּנוּ לְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ – הִיא הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּלּוֹת כָּעֵת, גַּם בַּזְּמַן אֲשֶׁר בְּחֵמָה שְׁפוּכָה מוֹלֵךְ עָלֵינוּ, אָנוּ זוֹכְרִים אֶת אַהֲבָתוֹ, כִּי מַלְכוּתוֹ הִיא אַהֲבָתוֹ וְהִיא אֱמוּנָתוֹ, וְהוּא רוֹצֶה אוֹתָנוּ בִּפְנִים, בְּתוֹךְ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁל קְדֻשַּׁת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֶדֶת עִם דּוֹדָהּ. כְּמוֹ שֶׁאָז בִּקַּשְׁנוּ אֶת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת ה' מִתּוֹךְ הֶאָרָה שֶׁל קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', מִתּוֹךְ הִתְרוֹמְמוּת וְשִׂמְחַת הַשִּׁיר, וּדְבֵקוּת הַלֵּב וְהַמַּחְשָׁבָה בְּאֵל חַי הַמְּבַקֵּשׁ לִמְלֹךְ עַל הָעוֹלָם, וְאָנוּ מִתְבַּקְּשִׁים  – תְּנוּ עוֹז לֵאלֹקִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל גְּדֻלָּתוֹ, כָּךְ כָּעֵת, מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת הָאִי יְדִיעָה, מֵהָעֲרָפֶל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר מְכַסֶּה לְאֻמִּים, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ לְבַקֵּשׁ עַל כְּבוֹד שָׁמַיִם, כִּי כָּל הַסִּפּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם, לִרְצוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִמְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם וְתִנָּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ.

אֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבֵנוּ, עַמִּים רַבִּים, מִכָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים – לֹא יָדְעוּ אֶת הַשֵּׁם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וּבְשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ, אַף שֶׁהֵם אוֹמְרִים בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לַבּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְהֵם כְּאִלּוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינָם מַכִּירִים בּוֹ בֶּאֱמֶת, הֵם סוֹגְדִים לַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁבְּעֵינֵיהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַתְּכוּנוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶן, נִבְנֵית מִזֶּה תּוֹרָה שְׁלֵמָה, וְהֵם מְיַחֲסִים זֹאת בַּחֲצִיפוּת לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת הַכֹּל. אֱלֹקִים חַיִּים בָּחַר לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, אַךְ פַּעַם אַחַת וִיחִידָה לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, בְּתוֹר אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל! וְלֹא זוּלַת. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶׁמְּדַבְּרִים עַל אֱלֹקִים, בְּכָל מִינֵי שָׂפוֹת, בְּכָל מִינֵי דֵּעוֹת, בְּכָל מִינֵי יִחוּסִים, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הִתְגַּלּוּת כִּי אִם כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁהִתְגַּלָּה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, וּמֵאִתָּנוּ תֵּצֵא אוֹרָה לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

כָּל מִי שֶׁמֵּקִים אֶת עַצְמוֹ וְאֶת שִׂנְאָתוֹ כְּנֶגֶד הַצִּנּוֹר הַיָּחִיד הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם, הוּא כְּפוֹגֵעַ בְּבָבַת עַיִן הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְדִינוֹ נֶחְרָץ מֵעַצְמוֹ, וְהוּא עַצְמוֹ גַּבְרָא קְטִילָא, אֶלָּא שֶׁהָעִנְיָן שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּרְמָזִים שֶּׁשּׁוֹלְחִים לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאִם כֵּן הַדְּבָרִים, הֲרֵי שֶׁהַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם חֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ לְתָאֲרָהּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ ה' רוֹצֶה בָּנוּ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁנְּמַלֵּא אֶת תַּפְקִידֵנוּ לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל עַצְמֵנוּ, עַל הַסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ, וְעַל כָּל צִנּוֹרֵי הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלָּנוּ, וּבֶאֱמֶת לְבַקֵּשׁ וּלְבַקֵּשׁ עַל עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹקֵינוּ, כִּי הַמִּתְפַּלֵּל בְּעַד חֲבֵרוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. וּפֵרְשׁוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה בִּתְפִלָּתוֹ זֹאת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, כִּי תְּפִלָּה כָּזוֹ הִיא נְקִיָּה וְזַכָּה כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מֵסִיר מֵעַצְמוֹ אֶת הָאֱנוֹכִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהוּא מִתְפַּלֵּל רַק בְּעַד הָאַחֵר, וְהִנֵּה חֲבֵרְךָ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּמּוּבָא -"רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב" (משלי כז, י), וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, שֶׁדָּרְשׁוּ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַמִּתְפַּלֵּל בְּעַד חֲבֵרוֹ, בְּעַד הַהִתְחַבְּרוּת וְהַדְּבֵקוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא צָרִיךְ – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה, שֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת בְּהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם, גַּם בְּעֵת הַהֶסְתֵּר וְהַחֹשֶׁךְ, וְהוּא זוֹכֶה לְהַמְתִּיק דִּינִים לִישׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

הפוסט שיעור אמונה 101 – רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן הַשְּׂפָתַיִם הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

כ"ט תשרי תשפ"ד

דיבורים של אמונת ההשגחה לרגל שבת בראשית

בְּשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בָּרָה וְצֶחָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְּיוֹם זֶה אָנוּ מַתְחִילִים אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת הָעַם הַקָּדוֹשׁ, וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא אֱמוּנָה, וְרַק אֱמוּנָה, וְכָל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיס בַּלֵּב אֶת אֱמוּנַת אֱלוֹהֵי עוֹלָם וְשֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְהוּא מְשַׁדֵּד אֶת הַטֶּבַע בִּרְצוֹנוֹ, כִּי אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל.

יָדוּעַ שֶׁהַצַּדִּיקִים הָיוּ עוֹסְקִים בְּשַׁבָּת זוֹ לִנְעֹץ אֶת סוֹף הַתּוֹרָה בִּתְחִלָּתָהּ, מַה שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף הַתּוֹרָה: "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לד, יב), אֶל מַה שֶּׁכָּתוּב בִּפְתִיחַת הַתּוֹרָה – בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וְסִפֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַשַּׂר שָׁלוֹם מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁשָּׁמַע מֵאֵת רַבּוֹ הַמַּגִּיד מִלּוּצְק בַּעַל הַ'דִּבְרַת שְׁלֹמֹה' זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, לְפָרֵשׁ אֶת הַשַּׁיָּכוּת בֵּין הַסּוֹף לַהַתְחָלָה. כִּי הִנֵּה זֶה נִרְאָה וְנִכָּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם שֶׁיִּתְנַהֵג לְפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְלָכֵן מוּבָא אֲשֶׁר אֱלֹהִים בְּגִימַטְרִיָּא הַטֶּבַע. וּלְכָךְ יֵשׁ רְשָׁעִים שֶּׁמַּכְחִישִׁים אֶת הַשְׁגָּחַת אֱלֹקוּת, וְאוֹמְרִים עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, רַק פְּעָמִים כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְעוֹשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים, אָז כֻּלָּם מוֹדִים שֶׁהַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים, הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם.

וְזֶה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" – כִּי עַל יְדֵי הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, עַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם מוֹדִים לֶאֱמוּנָה אֲשֶׁר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", כִּי רוֹאִים שִׁנּוּי הַטֶּבַע, עַל יְדֵי זֶה רָאוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַשְׁגִּיחַ וְאֵין טֶבַע; עַד כָּאן דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

הַטֶּבַע, מַה שֶּׁאָנוּ רְגִילִים לְכַנּוֹת אוֹתוֹ טֶבַע, הוּא מַמָּשׁ מֻשָּׂג מְגֹחָךְ, כִּי אָנוּ קוֹרְאִים שֵׁם לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ וְהוּא קָבוּעַ בְּאֵיזֶה שֵׁם, וְהוּא כָּזֶה שֵׁם אָטוּם, לְלֹא מַהוּת, כִּי הֲלֹא כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּפִינוּ אֶת הַמִּלָּה טֶבַע, מַהוּ הַטֶּבַע הַזֶּה? הַאִם יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ טִבְעוֹ? וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, בְּחוּשׁ הֲכִי מְצִיאוּתִי, שֶׁהֲמוֹן דְּבָרִים שֶׁהַכּוֹתֶרֶת טֶבַע הָלְמָה אוֹתָם, הֵחֵלּוּ לִרְקֹד אֶת רִקּוּד הֲפָרַת הַשִּׁגְרָה, אֵין טֶבַע יָכוֹל לִהְיוֹת עָמִיד בִּפְנֵי הַמַּטְבִּיעַ, מִי שֶׁגָּרַם לוֹ לִהְיוֹת טֶבַע, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג, וְאִם הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן – הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה אֶת הַטֶּבַע, הַגִּלּוּי הָאֲמִתִּי שֶׁל הַיְּהוּדִי הוּא, כְּשֶׁהוּא לֹא קוֹרֵא לַטֶּבַע בְּשֵׁם אֱלֹקִים, אֶלָּא הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, זוֹ אַךְ מֻסְכָּמָה לְתָאֵר מְצִיאוּת, אֲבָל לֹא לִבְחֹן אוֹתָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַעֲמִיד אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה, וּלְסַכֵּם שֶׁזֶּה כָּל הַסִּפּוּר, לֹא מִינֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ.

עִנְיַן הַנִּסִּים שֶׁקּוֹרִים בָּעוֹלָם, בְּיוֹם יוֹם, בְּאֹפֶן כְּלָלִי וּמֻחְצָן וּבְאֹפֶן שָׁקֵט וּפְרָטִי, מִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ הַאִם יֵשׁ טֶבַע אוֹ שֶׁיֵּשׁ מַשְׁגִּיחַ, הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ בָּאָה לְהוֹרוֹת, שֶׁהַמֻּשָּׂג הַטֶּבַע הוּא אֱלֹקִים, הַיְנוּ שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִים טֶבַע אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁגָּנוּז בְּכָל דָּבָר אֱלֹקִים, זֶה לֹא מַסְפִּיק, אֶלָּא עִנְיַן הַנִּסִּים בָּאִים לְהָרִים עַל נֵס אֶת הָעֻבְדָּה הַמּוּכָחַת כָּעֵת, שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל.

הִתְנַהֲגוּת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע זוֹ אֲמִירָה נְכוֹנָה יוֹתֵר, כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ כָּזוֹ, שֶׁכָּךְ רוֹצִים אוֹתָנוּ מִתְנַהֲגִים מִלְמַעְלָה, עַד שֶׁאָנוּ שׁוֹכְחִים שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאָנוּ רָצִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז מַה זוֹ הַהִשְׁתַּדְּלוּת? הַאִם עִיּוּן בִּדְרָכַי הַטֶּבַע, אוֹ עִיּוּן בְּדַרְכֵי הַמַּטְבִּיעַ. כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עִיּוּן, אָנוּ מִתְכַּוְּנִים אֶל הָעִיּוּן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, לֹא הַמְּצִיאוּת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּפֹעַל.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, וְהַהַגָּעָה לְשָׁם הִיא קְרִיטִית עֲבוּרוֹ, וּבְפֹעַל הוּא צָרִיךְ לִקְנוֹת בַּדֶּרֶךְ גַּם כּוֹס שְׁתִיָּה, וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע, אִם הוּא לֹא יִשְׁתֶּה – הוּא יִצְמָא וְיֶחֱלֶה, וְלֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם, הֲרֵי בְּוַדַּאי, שֶׁאֶת הַכּוֹס הוּא יִקְנֶה וְיִשְׁתֶּה בַּדֶּרֶךְ חֲפוּזָה, וְאַף יִשְׁכַּח שֶׁעָשָׂה זֹאת, כִּי מַחְשְׁבוֹתָיו תְפוּסוֹת בְּעִקָּר הַמַּטָּרָה, וְאִם לֹא יָצָא לְדַרְכּוֹ, גַּם שְׁתִיָּה לֹא יִצְטָרֵךְ…

הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ כָּאן, הֵם רַק בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד – שֶׁנַּכִּיר אֶת ה', שֶׁנֵּדַע מִי מַנְהִיג אֶת כָּל הַטֶּבַע בִּכְלָל, וּמִי בָּרָא וְיָצַר אוֹתוֹ, וּמִי גָּרַם לוֹ לְהַרְאוֹת טֶבַע קָשׁוּחַ כָּזֶה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִזְקָקִים עַל יְדֵי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לָכֹף אֶת עַצְמֵנוּ תַּחַת הַטֶּבַע, אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ, כִּי מְצִיאוּתֵנוּ כָּאן תַּחַת כַּנְפֵי הַטֶּבַע, הִיא רַק בִּגְלַל הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ גּוּפָא – לְבַטֵּל מֵעַצְמֵנוּ אֶת כֹּחַ הַטֶּבַע, הָאֱמוּנָה בְּטֶבַע, הָעִיּוּן בְּטֶבַע וְצִפִּיָּה אֵלָיו, כִּי מַה תְּצַפֶּה מֵהַבִּלְתִּי יָדוּעַ, פְּנֵה נָא אֶל הַיּוֹדֵעַ הַכֹּל, וְהָעוֹשֶׂה הַכֹּל.

הַהַשְׁגָּחָה וְהַטֶּבַע, נִרְאִים כְּסוֹתְרִים זֶה־אֶת־זֶה, וְהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, בְּהִסְתַּכְּלוּת יָפָה עַל הַהַשְׁגָּחָה, וּמְבִינִים שֶׁגַּם הַטֶּבַע הוּא הַשְׁגָּחָה בְּצוּרָתָהּ זוֹ, כִּי הַמַּטְבִּיעַ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גָּנַז אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל בְּהֶסְתֵּר בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, וְנִמְצָא לְפִי זֶה, שֶׁגַּם הַהַצְלָחָה לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבֵּחַ הַטֶּבַע תִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבָה, כִּי הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ נוֹסְדָה הַהַסְתָּרָה וְנוֹצַר הַטֶּבַע – כְּדֵי שֶׁדַּוְקָא עַל יְדֵי הַהַסְתָּרָה הַזּוֹ, נִזְכֶּה לְהָבִין אֶת מַעֲשֵׂי ה' בְּעוֹלָמוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא עַל יְדֵי הַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהַטֶּבַע הוֹפֵךְ בְּעֵינָיו לְהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה.

הפוסט שיעור אמונה 099 – הַשְׁגָּחָתוֹ הַמְּלֻבֶּשֶׁת בַּטֶּבַע הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.