{שיעור אמונה 128 – לְהַחְדִּיר בְּתוֹכָם אוֹר חָדָשׁ}

וּלְהַחְדִּיר בְּתוֹכָם אוֹר חָדָשׁ…

יוֹם שֵׁנִי פָּרָשַׁת חַיֵּי־שָׂרָה – כ"ב חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

הַיּוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה', גָּאוֹן הַגְּאוֹנִים וּמַנְהִיג יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה קָשָׁה, צַדִּיק נִשְׂגָּב וּבַעַל מַדְרֵגָה בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת – הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשָּׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁלָּחַם אֶת מִלְחֶמֶת הָאֱמוּנָה בְּדוֹר קָשֶׁה מְאֹד, אֲשֶׁר רָצוּ לְהַכְרִית אֶת הָאֱמוּנָה מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא נֶאֱבַק אֶת מַאֲבַק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָנוּ מִדּוֹר דּוֹר, יַיִן יָשָׁן בְּקַנְקַן יָשָׁן, שֶׁלֹּא לָזוּז מִדַּעַת תּוֹרָתֵנוּ וּמִמִּנְהָגֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, כְּהוּא זֶה, וְהֵאִיר אֶת אוֹר הַחֲסִידוּת וְהַקְּדֻשָּׁה לְאַלְפֵי שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רָאוּ בְּעַיִן הַחוּשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל.

וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּאָבִיו הַקָּדוֹשׁ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁבַּעֲרֹב יָמָיו הֻזְקַק לַעֲבֹר נִתּוּחַ בְּעִיר הַבִּירָה וִינָה, לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ שׂוֹחַח הָרַב הַקָּדוֹשׁ עִם הָרוֹפֵא שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וּשְׁאָלוֹ אִם הוּא מַאֲמִין בָּ'רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם', הֵשִׁיב הָרוֹפֵא בְּחִיּוּב. שׁוּב שְׁאָלוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ אִם הוּא מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְכָאן הָרוֹפֵא הִבִּיעַ אֶת סְפֵקוֹתָיו, כֵּיצַד יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְיַפִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, הִגְבִּיהַּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ אֶת רִיסֵי עֵינָיו, וְנָעַץ בָּרוֹפֵא מַבָּט חוֹדֵר, וְיָדוּעַ שֶׁצּוּרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה מְאֻיֶּמֶת מִיִּרְאָה עִלָּאָה, מִיָּד נָפַל עַל הָרוֹפֵא פַּחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה, עַד כִּי נָפַל אִזְמֵל הַמְנַתְּחִים מִיָּדוֹ. וַיַּעַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ: רְאֵה נָא וְהַבִּיטָה, אֵין אֲנִי אֶלָּא בָּשָׂר וָדָם פָּשׁוּט, וּבְכָל זֹאת נִבְהַלְתָּ לְנֹכַח מַבָּטִי, וּמַדּוּעַ הִנְּךָ מִתְפַּלֵּא כֵּיצַד יַפִּיל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ?! נַעֲנָה לוֹ הָרוֹפֵא וְאָמַר: "כָּעֵת אֲנִי מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ"!

לְיָמִים, הִסְבִּיר בְּנוֹ, הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד – בַּעַל־הַהִלּוּלָא אֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אָבִיו בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁעוֹמֵד הוּא לְהִסְתַּלֵּק לְגִנְזֵי־מְרוֹמִים בְּרַכֶּבֶת בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה לְבֶעלְזְא, וְאוֹתוֹ רוֹפֵא הָיָה אָמוּר לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם כִּמְלַוֶּה, וְהוּא הָיָה עֲשִׂירִי לְמִנְיָן, חָפֵץ מַהֲרִי"ד שֶׁהַיְּהוּדִי יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִצְטָרֵף לְמִנְיָן בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה.

אִם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵהַסִּפּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה וּמִן הַהֶעָרָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, אֵיזוֹ עֻבְדָּא לַהַנְהָגָה לְמַעֲשֶׂה, רוֹאִים מִזֶּה אֶת הַכֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁאַף כִּי הָיָה רָחוֹק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאָמַר שְׁטוּת מֻפְלֶגֶת לְצַדִּיק עֶלְיוֹן, כִּי הֲלוֹא הַמְּדֻבָּר בְּמִי שֶׁקָּרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, כִּי אִם יְשׁוּעַת ה', אֲבָל בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק, וּבְכֹחַ הַיִּרְאָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק עַל סְבִיבוֹתָיו, זוֹכִים אֲנָשִׁים רְחוֹקִים מְאֹד לְהָפִיחַ חִיּוּת בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַבּוֹעֶרֶת בְּקִרְבָּם וּמְבַקֶּשֶׁת לְהִתְגַּלּוֹת, כִּי כָּל נָבוֹן מֵבִין, שֶּׁעֶצֶם הַפְּגִישָׁה עִם צַדִּיק כָּזֶה, וְעֶצֶם הִתְעוֹרְרוּת הַיִּרְאָה לְאָדָם אָטוּם וְרָחוֹק, הוּא מַעֲשֶׂה פֶּלֶא מַמָּשׁ, וְאִם כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה, עַל יְדֵי דְּבֵקוּת בַּנִּצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּהֶם, וֶאֱמוּנָה, שֶׁהֵם יְכוֹלִים בְּשַׁעְתָּא חֲדָא וְרִגְּעָא חֲדָא לְהֵהָפֵךְ לַזַּכָּאִים הַזּוֹכִים לִהְיוֹת נוֹכְחִים וְנִמְנִים בְּתוֹךְ קְהַל עֵדָה כְּשֵׁרָה שֶׁל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּהִסְתַּלְּקוּת צַדִּיק גָּדוֹל.

וּבְאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁשָּׁהָה הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד בַּעֲיָרַת הַמְּרַפֵּא מארינבאד, הִגִּיעַ אֵלָיו רוֹפֵא שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהָיָה מַגִּיעַ לִפְעָמִים לְבֵית הָאַדְמוֹ"ר זי"ע לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַחֲסִידִים, כִּי אוֹתוֹ רוֹפֵא לֹא הָיָה 'מַאֲמִין', וְכָאן הוּא מַגִּיעַ עִם קְוִיטְל לְמָרָן. כְּשֶׁיָּצָא, סִפֵּר מָרָן מַהֲרִי"ד, פַּעַם אָמְרָה זִקְנָתִי הָרַבָּנִית מַלְכָּה זי"ע לִזְקֵנִי מָרָן מַהֲרַ"שׁ זי"ע, כִּי בְּוַדַּאי יִהְיֶה הוּא מָשִׁיחַ…  עָנָה וְאָמַר לַה הַשַּׂר־שָׁלוֹם זי"ע: "לֹא, אֲנִי לֹא אֶהְיֶה הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא אֶהְיֶה מֵהַחֲשׁוּבִים אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ"… וְהוֹסִיף מָרָן מַהֲרִי"ד: "אָכֵן גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מָשִׁיחַ, כִּי תַּפְקִיד קָשֶׁה הוּא. כְּגוֹן הָרוֹפֵא דְּנַן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי עִם קְוִיטְל – הֲרֵי הוּא נִקְרָא בַּעַל אֱמוּנָה, וְתַפְקִידוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה – "שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ שׁוּם אִישׁ בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים, וּלְהַחְדִּיר בְּתוֹכָם אוֹר חָדָשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה עַל חֲבוּרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ"…

הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִפְלָאִים מַמָּשׁ, כִּי עִנְיַן מָשִׁיחַ, הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא כָּלוּל מִכָּל הַקּוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ… וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'תְּשׁוּאוֹת־חֵן' (בְּ'לִקּוּטִים'), שֶׁמָּשִׁיחַ יִהְיֶה אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל אֶחָד מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ, דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ זי"ע.

וְעִנְיָן הַ'לִּמּוּד־הַזְּכוּת' אֵינוֹ הֲלָצָה גְּרֵידָא, אוֹ אֵיזֶה דְּרוּשׁ נֶחְמָד, אֶלָּא זֶהוּ לִמּוּד עָמֹק הַמֵּצִיץ לְתוֹךְ נִשְׁמַת הָאָדָם, וְרוֹאֶה בּוֹ אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה, מְלַקֵּט אוֹתָהּ, וּמוֹצֵא עוֹד אַחַת, עוֹד נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה, וּמְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ – עַד כַּמָּה הוּא חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ נְקֻדָּה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הוּא זוֹכֶה לְהִקָרְאוֹת 'בַּעַל אֱמוּנָה!'. וַאֲפִלּוּ זֶה שֶׁנּוֹתֵן קְוִיטְל לַצַּדִּיק, אָז הוּא בּוֹנֶה מִמֶּנּוּ נִפְלָאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִזֶּה נִגּוּנִים וְשִׁירָה חֲדָשָׁה לְפַיֵּס אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, הַכְּלוּלָה בְּכָל אֵבָרֶיהָ מִכָּל הָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב).

וְיָדוּעַ שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַאן זי"ע, לֹא הָיָה מֵנִיחַ אָדָם שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְהָיָה מֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ. פַּעַם, בָּא אֵיזֶה אִישׁ גַּס מְאֹד, וְדָחַף אֶת הַמְּשַׁמֵּשׁ בְּאַלִּימוּת, וְנִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, בִּקֵּשׁ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, דָּהַר עַל סוּסָיו וְהִסְתַּלֵּק, וְהַצַּדִּיק אֵחַר אֶת תְּפִלָּתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, מַה קָּרָה עִם אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁגָּרַם אִחוּר הַתְּפִלָּה? עָנָה וְאָמַר, שֶׁהוּא נוֹהֵג, שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּהַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה בָּא אֶחָד לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ עַל מְכִירַת דָּבָר אַחֵר וְכוּ', וְהָיָה כָּל כָּךְ סוֹעֵר מֵהַגַּסּוּת שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁלֹּא מָצָא בַּמָּה הוּא יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנָּחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁאִם הוּא הָיָה בְּמַצַּב רוּחָנִי כָּזֶה – לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְהִתְבָּרֵךְ אֵצֶל רַבִּי…

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה עִם הָרוֹפֵא וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבֶּעלְזְא הַנַּ"ל, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הַצַּדִּיקִים בִּנְּשָׁמָה יְהוּדִית, הִיא לֹא בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ טוֹבָה, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהִיא כֵּן טוֹבָה. וְיָדוּעַ מַאֲמָר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁאִם רוֹאִים גְּנוּת אֵצֶל הַזּוּלַת, מֻכְרָח שֶׁתִּהְיֶה הַגְּנוּת הַזּוֹ אֶצְלוֹ, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּדַּקּוּת, אֲבָל תִּהְיֶה, כִּי אֵין הָאָדָם רוֹאֶה אֶלָּא נִגְעֵי עַצְמוֹ. וּלְפִיכָךְ, הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הַבָּבוּאָה שֶׁל תֹּאַר כַּלָּה מְאֹד נִתְעַלָּה, שכולך יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ, אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת מוּמִים בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם רוֹאִים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁבּוֹקֵעַ מִבַּעַד מַסְוֶה הַחֹשֶׁךְ שֶׁעָטוּ עַל עַצְמָם.

וְזֶהוּ לֹא רַק 'לִמּוּד זְכוּת' גְּרֵידָא, אֶלָּא בְּכֹחַ זֶה מְשִׁיבִים הַצַּדִּיקִים אֶת לִבָּם־שֶׁל־יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאִם עוֹשִׂים זֹאת בֶּאֱמֶת, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, הַמַּבָּט הַזֶּה גַּם מְלַמֵּד אֶת הָאָדָם הַנּוֹכֵחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיֵּדַע הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהֲמִירָהּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, גַּם אִם כֵּן אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה ולהדחיקה, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אוֹתָהּ, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רעד).

מְסֻפָּר, שֶׁהָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד זי"ע אָמַר, שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת שִׁיטַת הַפִּלְפּוּל, שֶׁמִּזֶּה אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְפַלְפֵּל וּלְתָרֵץ יְהוּדִי מֻקְשֶׁה, זוֹ שִׁיטָה קְדוֹשָׁה מְאֹד, הַנּוֹשֶׁקֶת אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (בַּמִּדְבָּר כג, כא). וְיֵשׁ מַעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ אֶת עֲבוֹדַת נְטִילַת הקוויטלעך עַל יְדֵי צַדִּיקֵי בֵּית בֶּעלְזְא, שֶׁהָיְתָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה, וְהָיְתָה קְפֵדָה, שֶׁלֹּא יִפּוֹל קְוִיטְל אֶחָד עַל הָרִצְפָּה, מַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵּן בִּשְׁאָר חֲצֵרוֹת צַדִּיקִים, וּפַעַם סִפֵּר רַב אֶחָד מְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הָאַדְמוֹ"ר מַהֲרִי"ד זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, וְרָאָה אוֹתוֹ אוֹמֵר לַגַּבַּאי ר' אַהֲרֹן יְהוֹשֻׁעַ לַנְדְמַן זַ"ל: "אַהֲרֹן יְהוֹשֻׁעַ! נֶאֱבָד לִי קְוִיטְל אֶחָד, בּוֹא עֲזֹר לִי!", וְהֵם עָמְדוּ זֶה מִנֶּגֶד זֶה, וְרָאָה אֶת הָרַב זי"ע, שֶׁהָיָה בַּעַל מִדָּה גְּדוֹלָה וְזָקֵן, מִתְכּוֹפֵף לִדְחֹף אֶת הַשֻּׁלְחָן, עַד שֶׁנִּמְצְאָה הַפִּתְקָא בֵּין חֲרִיצֵי קַרְשֵׁי הָרִצְפָּה. וְאָמַר אוֹתוֹ רַב, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע, שֶׁהוּא נִכְנַס, הֵבִין בְּמַרְאֶה נוֹרָא זֶה, שֶׁרָאָה אֵיךְ הַצַּדִּיק דּוֹחֵף מִכָּאן וְהַגַּבַּאי מִכָּאן, בְּהִתְאַמְּצוּת גְּדוֹלָה, מַה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צַדִּיק שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל נְשָׁמָה יְהוּדִית אַחַת, שֶׁהֻזְכְּרָה בְּפָנָיו, וּבִפְנִימִיּוּת, זוֹ עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים לְהַאֲמִין בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל יְהוּדִי, שֶׁעוֹלָה עַד אֵין סוֹף, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְעַל הַצַּדִּיק לְגַלּוֹתָהּ לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת ישראל קורנת

לדמותו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ זי"ע יום ב' בסיוון, יום המיוחס הוא יום

אור החיים הקדוש

השתוקקות לנשמת אחד מיחידי הדורות   בין המאורות הגדולים שהאירו את שמי היהדות בעבר ובהווה,

דמותה של צדקת

אחר מיטתה של סבתי הרבנית שרה דרמר ע"ה היום השתתפתי בלויה שקטה, עם משתתפים מעטים,

הכנסת אורחים בקערסטיר

הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְשַׁעְיָה מִקְּרֶעסְטִיר זי"ע   הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְשַׁעְיָה מִקְּרֶעסְטִיר זי"ע, אֶצְלוֹ הָיְתָה

הרבי ר' זושא השמח

לדמותו ה'מעשית' של רבינו הקדוש מהאניפולי זי"ע ככה טוב לחיות, מרוצה, משלים, שמח לעולם לא

התעורר ישראל!!!

לפלא נשמת ומורשת מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע לרגל התקדש חג השבועות, יום הסתלקותו

כתר השפלות

ליום הילולת הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק זי"ע (א' באייר) עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן,

ליל הדמעות בקווינס

ליל הדמעות בקווינס באדיבות החפץ בעילום שמו ששלח לאתר לרגל יום ההילולא ג' תמוז תש"פ

מאתים שנות רבינו!

דברי געגועים לזכרו של רבינו נחמן ליום השנה המאתים להסתלקותו   ביום הרביעי של סוכות,

סוכה בשעת המגפה…

המופת של ר' מרדכי'לה בחג הסוכות לרגל היארצייט של הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע שנסתלק

קנאות ואהבה

לדמותו הנאדרה בקודש של רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע ביום כואב (כ"ו אב) תשל"ט עלה למרומים,

רבי בבית הסוהר?!

מילים חמות לכבוד יום י"ט כסליו אוירה מיוחדת התפשטה בבית הרב מליאדי, רבן של ישראל,

רגע אחד קטנצ'יק

הרגע הקריטי בחיי האדם סיפור מימי הנהגתו של הצדיק הקדוש רבי שלמה מזוויהל זי"ע לפעמים

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות