{אנושות}

אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ י' חֶשְׁוָן תשפ"ד   הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ מְלַמְּדוֹת עַל מַסָּע אֱמוּנָה כַּבִּיר, שֶׁזּוֹעֵק אֵלֵינוּ מִתּוֹךְ שׁוּרוֹת הַחֻמָּשׁ – חַפְּשׂוּ גַּם

לחנך לאור של אלוקות ח' טבת תשפ"א   בואו ונשנה את השיטה של חינוך ליהדות, בעצם לא נשנה, אלא נתחבר לאור קדום ואמיתי שהיה בעולם.

מאי חנוכה? אור של אמת מוצאי שבת חנוכה תשפ"א   אנשים נוטים לראות באור רק משהו שמגרש חושך, כי חשוך להם בלב, אז הם רואים

אין עוד מלבדו ממש ממש י"א חשון תשפ"א   בחולשה האנושית הפשוטה קיימת הודאה באפסיותה, לא קיימת באמת אנושות, משום שהיא רק מילה שמבטאת את

אדם – דע את עצמך שבת בראשית תשפ"א   וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום, וינחם

לתת לכל אחד את הדבר היחיד שרוצה כ"ח תמוז תש"פ   כל מה שכל אחד רוצה – שיאהבו אותו. ההרגשה הזו שהנך משמעותי בשביל אדם

פניני תובנה אודות מושג הבחירה   הבחירה שלנו לעשות או לא לעשות דברים כאלו או אחרים היא פשוטה ומורכבת. פשוטה משום שהיא ככה במלוא מובן

החורבן והתיקון שמתגלגל לפתחנו בדור אחרון   עולמנו הציני והמתרברב מציג כרטיס ביקור של חיצוניות מבהילה. כל פרט בו מתאפיין בהחצנת החוץ וביטול הפנים. הדבר