{ארעי}

סוֹד הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת י"ב בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד   כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה חוֹלֵף בִּיעָף, וְאֵין מַמָּשׁ אֵיךְ לִתְפֹּשׂ אֶת הַיָּמִים, הָרִיצָה אַחַר הַקִּיּוּם הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת עוֹסֶקֶת