{אתרוג}

כְּאִמָּא הָרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ י"ד בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד   בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת מִתְעוֹרֶרֶת אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם, מִלְּיוֹנִים מִבְּנֵי אֵל חַי, מִתְרוֹצְצִים וְטוֹרְחִים כָּעֵת עַל קִיּוּם רְצוֹנוֹ

ו. הושענא רבה, היא ההתפרצות של הנפש היהודית, שכבר נמאס לה והיא צועקת במר נפשה, בהושענא רבה אנו מתעסקים עם הערבה – עם המקום הנמוך

מכתב שבעים ואחד בעזרת השם יתברך, יום שישי, ערב חג הסוכות תשפ"א.   לכבוד אהובי ורעי היקר והמרומם, החפץ בתמימות ולצדק את עצמו לפני בוראו,

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה האתרוג, הלולב, ההדס והערבה מרמזים כידוע על ארבע סוגי העם, כמאמר רבותינו הקדושים במדרש (ויקרא רבה ל, יב): פרי עץ

מה שקרה בְּשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים מַחֲשָׁבָה 'זְדוֹנִית' הִתְגַּנְּבָה פַּעַם לְתוֹדַעְתִּי. חָשַׁבְתִּי, אוּלַי אֶכָּנֵס יוֹם אֶחָד לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים כְּמוֹ אֵיזֶה תַּיָּר מִזֶ'נֶבָה… אוּלַי אוּכַל לְלַקֵּט