{בית המקדש}

קָרָא עָלַי מוֹעֵד דרשת תשעה באב תשפ"ג   ענין תשעה באב הוא כיסופים לבית המקדש חדש, הבכיה על חורבן בית המקדש אינה בכיה על בית

לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה כח אב תשפ"ב   וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר־דְּגָנְךָ, תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת

בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים דרשת תשעה־באב תשפ"ב   תקציר הסיפור: בית המקדש השני עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית זה נבנה שבעים שנה לאחר

תִּקְוַת אֱמוּנָתֵנוּ לַגְּאֻלָּה דרשת תשעה־באב תשפ"א   אהובי ורבותי, אחים יקרים, אנו יושבים בכל שנה ושנה, בליל תשעה באב על הארץ, חלוצי מנעלים ונפשות מתענות,

מכתב מאה ארבעים ושנים   זאת חנוכה תשפ"א ידידי מען דארף זיך שטארקן זה מה שיש לי להגיד על זאת חנוכה יש השם יתברך ויש

גם כי אשב בחושך ה' אור לי נר ראשון דחנוכה תשפ"א   בימי החנוכה הקדושים, אנו מציינים את הנצחון של המלחמה על מלכות יון הרשעה,

מנורת המקדש בבית ערב שבת חנוכה תשפ"א   כמו יין המשכר, וסם החיים המרפא, כך האור של חנוכה שבא בגלות, להאיר את החושך, כדי שנוכל

מכתב שלושים ותשעה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר ואתחנן, ח' אב, תש"פ.   לכבוד ידידי היקר והנעלה נר להצדיק הנחל נובע מקור חכמה, ר'

להיות ממש אדם חדש   בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר מַטּוֹת מַסְעֵי, כ"ט תַּמּוּז תשע"ח. לִכְבוֹד אֲהוּבִי חֲבֵרִי הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה מְאֹד … נֵרוֹ יָאִיר

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – שבת נחמו קשה לנחם אבלים. קשה שבעתיים להתנחם. ובמיוחד כשהאבל הוא על בסיס קיומי אשר אין מציאות להתמודד עמו.

מַבָּט מְחֻדָּשׁ עַל סֵדֶר אֲמִירַת הַקִּינוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַם יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, כַּאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ, בְּיָדָם סִפְרוֹן הַקִּינוֹת הַמְסוֹרָתִי, כָּל עֵדָה אוֹחֶזֶת בְּשֶׁלָּהּ,

הִרְהוּרִים שֶׁל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד

מַחֲשָׁבוֹת לְרֶגֶל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים שְׁלֹשֶׁת שָׁבוּעוֹת הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת מְחֻדָּשׁוֹת אוֹדוֹת מַעֲמָדֵנוּ כִּיהוּדִים הָאֱמוּנִים עָלַי תּוֹרָה. הַכְּלָלִים הַבְּרוּרִים כֵּיצַד לְנַהֵל אֶת הַיָּמִים