{הספד}

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי   אַלּוֹן בָּכוּת, דִּבְרֵי נֶהִי וְקִינָה עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי, בְּהִלָּקַח מֵאִתָּנוּ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, נֵזֶר רֹאשֵׁנוּ, לְהַבִּיעַ מִקְצָת מִן הַמִּקְצָת, מִגֹּדֶל

הִרְהוּרִים שֶׁל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד