{ותיקין}

סִימָן טז וּכְגוֹן דָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, לְהַרְגִּיל בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִזָּהֵר לִהְיוֹת הַתְּפִלָּה, בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף, קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רוֹב הַתְּפִלָּה

וָתִיקִין   כַּאֲשֶׁר שְׁחוֹר הַלַּיִל עֲדַיִן עוֹטֵף אֶת הַיְקוּם נֵעוֹר הָעֶבֶד מִשְּׁנָתוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁעָלָיו לָקוּם עֶבֶד הוּא לְמַלְכּוֹ הָרָם בְּנֶאֱמָנוּת גְּמוּרָה בְּאִישׁוֹן לֵיל יַעֲמוֹד לַעֲסֹק