{חורבן}

תִּקְוַת דּוֹדִי תשעה באב תשפ"ג   אֱלוֹהַי, אֲהוּבִי, בּוֹרְאִי, מַחֲמַדִּי יָדַעְתִּי בְּכִיָּתְךָ, אֱיָלוּתִי מֵעוֹדִי אַתָּה רָאִיתָ אֶת רוֹדְפִי וְרוֹדִּי בְּסֵבֶל דּוֹרוֹת, אַתָּה מְעוֹדְדִּי עִמָּנוּ שֻׁלַחְתָּ

בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים דרשת תשעה־באב תשפ"ב   תקציר הסיפור: בית המקדש השני עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית זה נבנה שבעים שנה לאחר

אָבְדַּן הַתְּמִימוּת תשעה באב תשפ"א   כל אחד ואחת מאתנו, בשבתנו על ריצפת תשעה באב, אנו חשים את האבדן הפרטי שלנו, את הצללים הכהים המסתירים

להיות ממש אדם חדש   בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר מַטּוֹת מַסְעֵי, כ"ט תַּמּוּז תשע"ח. לִכְבוֹד אֲהוּבִי חֲבֵרִי הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה מְאֹד … נֵרוֹ יָאִיר

החורבן והתיקון שמתגלגל לפתחנו בדור אחרון   עולמנו הציני והמתרברב מציג כרטיס ביקור של חיצוניות מבהילה. כל פרט בו מתאפיין בהחצנת החוץ וביטול הפנים. הדבר

מַבָּט מְחֻדָּשׁ עַל סֵדֶר אֲמִירַת הַקִּינוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַם יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, כַּאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ, בְּיָדָם סִפְרוֹן הַקִּינוֹת הַמְסוֹרָתִי, כָּל עֵדָה אוֹחֶזֶת בְּשֶׁלָּהּ,

הִרְהוּרִים שֶׁל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד

לִמּוּד מְחֻדָּשׁ בְּמַהוּתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז כָּל מַה שֶּׁעָבַר וְעוֹבֵר עַל הָעָם הַיְּהוּדִי הוּא אֵרוּעַ מְכוֹנֵן, לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. לֹא קַיָּם פָּרִיט, קָטָן כְּכָל

עמידת דום לזכר קהילות הקודש שנחרבו בקהילות רבות נהוג לציין את יום כ' בסיון כיום זכרון ותענית לחורבן שלוש מאות קהילות יהודיות ברחבי אירופה, בימים