{ממעמקים}

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' ז' תשרי תשפ"ד   בְּיָמִים אֵלּוּ, רוֹעֵד לֵב הַיְּהוּדִי מֵהַנְּחִיצוּת הַדְּחוּפָה לְבַצֵּעַ שִׁנּוּי בְּכָל אָרְחוֹתָיו, בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ קַל הוּא מַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה, שֶׁיִּהְיוּ

הֲכָנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַמִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּמַהוּת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַקְּדוֹשִׁים, הַמַּתְחִילִים מִיּוֹם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמִסְתַּיְּמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, כְּשֶבַּתָּוֶּךְ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים הַכּוֹלְלִים