{מצוות}

הנה ימים באים ערב שבת פרשת כי תבוא, ט"ו אלול, תשפ"ג   הנה ימים באים… האדם, מטבע היותו חסיד של קיומו, הוא מוטה מאד לראות

הַתּוֹדָעָה הַנְּקִיָּה שֶׁל שַׁבָּת י"ג אלול תשפ"ג   בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, יָכוֹל יְהוּדִי שׁוֹמֵר־הַשַּׁבָּת לִזְכּוֹת לְעֹמֶק שֶׁל אֱמוּנָה, הַתּוֹדָעָה הַנְּקִיָּה שֶׁל שַׁבָּת נִפְתַּחַת, וּמְזִינָה אֶת הַנְּשָׁמָה

מכתב ששים ותשעה   בעזרת השם יתברך, יום רביעי קודם חג הסוכות תשפ"א.   לכבוד אהובי אחי היקר, ידיד נפלא ר' … שיחי'. אודות שאתה

אִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת עֵקֶב, אָנוּ נִתְקָלִים בְּמֻשָׂג מוּסָרִי מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים

לְהִסְתַּכֵּל עַל הֶ'אָנֹכִי' הַמִּסְתַּתֵּר בַּמּוּסָר הָאֱלֹקִי מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה   בּוֹרֵא עוֹלָם מְדַבֵּר אֵלֵינוּ (דְּבָרִים יא, כו): "רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם

לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ – לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין   בַּפְּתִיחָה לְנוֹשֵׂא הַשְּׁבוּעָה הַפּוֹתֵחַ אֶת פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מַטּוֹת, אָנוּ לְמֵדִים עַל כּוֹתֶרֶת-עַל, הַמְצַיֶּנֶת אֶת הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת

תְּמִימוּת   הוֹלֵךְ לוֹ אִישׁ בַּעֲרוּגוֹת הַחַיִּים שָׁלֵם הוּא עִם אֱלֹקָיו כָּל הַיָּמִים אֵינוֹ מִתְעָרֵב בִּגְמוּל עַל גֵּאִים מְקַיֵּים מִצְווֹת וְשׁוֹמֵעַ לַחֲכָמִים מִדַּת הַתְּמִימוּת אֵם

בעזרת השם יתברך, יום שישי ערב שבת קודש פרשת וישלח, טז בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח

אין לך רשות להרהר אחריה יום ראשון לסדר חוקת כט בסיון תש"פ   זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר (במדבר יט, ב). באופן בולט

חידושי פרשת בהר בשפת הנשמה – תש"פ הקטן את עצמך כהר סיני וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. הקדוש ברוך הוא מדבר ליהודי שהוא

א. פֶּתַח דְּבָרֵנוּ יָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, בְּדִבְרֵי מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁדִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ (סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ 'תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף'; פָּרָשַׁת תָּבֹא): 'הָאֱמוּנָה הִיא דְּבֵקוּת

דרגה של גאולה   בעזרת השם יתברך, שבוע לסדר בשלח, ט"ו בשבט תשנ"ז. לכבוד האברך הנלבב השוקד על לימודי האמונה באהבת ויראת השם, חברי וידיד

סִימָן א צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲבוֹדָה תַּמָּה. ועִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים. וְעִקָּר לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר מוּסָר

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה כְּמוֹ מִגְבָּלוֹת וּמַטָּלוֹת בִּלְתִּי

הפלא של היהדות היהדות מפליאה היא עד מאד, האמונה הגדולה המושכלת בכל רמותיה, מתווה דרך גבוהה ומרוממת, של דבקות האדם הגשמי בקונו, היינו מצפים מאוריינטציה

כיצד נאהב אותן?   היהדות, כידוע לכולנו, תובעת מערכת יישומים מעשיים שהם פעולות גשמיות הנעשות על ידי הגוף וחלקן בעזרת חפצים דוממים או צומחים גשמיים