{מציאות הבורא}

לָלֶכֶת לְתוֹךְ הָעַצְמִי שֶׁלְּךָ ט' חֶשְׁוָן תשפ"ד   לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ (בראשית יב, א) – הִיא קְרִיאָה לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, לָלֶכֶת מִכָּל הָאַרְצִיּוּת שֶׁלּוֹ, פָּשׁוּט

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י"ג בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד   כַּאֲשֶׁר אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, חֶסֶד יַעֲשֶׂה עִם עַצְמוֹ, אִם יְזַכֶּה אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּהִרְהוּרֵי אֱמוּנָה, תֵּכֶף כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת

בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים דרשת תשעה־באב תשפ"ב   תקציר הסיפור: בית המקדש השני עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית זה נבנה שבעים שנה לאחר

הִרְהוּרִים לְיַד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה   הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, הִיא הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. עָלֵינוּ לִלְמֹד אוֹתָהּ כְּהַדְרָכָה