{נאמנות}

זֹאת שֶׁלְּצִדְּךָ ט"ז טבת תשפ"א   זֹאת שֶׁלְּצִדְּךָ נֶאֱמָנָה תֶּן לָהּ אֶת לִבְּךָ כִּי הִיא מְקוֹר אַהֲבָתְךָ חֲשֹׁב עָלֶיהָ וְעַל צְרָכֶיהָ כִּי צְרָכֶיךָ הֵם אֱהֹב

אין לך רשות להרהר אחריה יום ראשון לסדר חוקת כט בסיון תש"פ   זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר (במדבר יט, ב). באופן בולט

וָתִיקִין   כַּאֲשֶׁר שְׁחוֹר הַלַּיִל עֲדַיִן עוֹטֵף אֶת הַיְקוּם נֵעוֹר הָעֶבֶד מִשְּׁנָתוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁעָלָיו לָקוּם עֶבֶד הוּא לְמַלְכּוֹ הָרָם בְּנֶאֱמָנוּת גְּמוּרָה בְּאִישׁוֹן לֵיל יַעֲמוֹד לַעֲסֹק