{שקט}

מכתב קצו פיה פתחה בחכמה   בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי־שַׁבָּת־קֹדֶשׁ לְסֵדֶר וַיֵּלֶךְ, ו' תִּשְׁרֵי, תשפ"ג. לִכְבוֹד …. שֶׁיִּחְיֶה. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הַזּוֹ, לָמַדְנוּ אֶת הַפָּסוּק שֶׁעָלֶיהָ

בְּלֵילוֹת חֲשׁוּכִים ט"ז תמוז תשפ"ב   בְּלֵילוֹת חֲשׁוּכִים לְלֹא תִּקְוָה שֶׁל אוֹר מָצָאתִי שֶׁהַכּוֹכָבִים בְּכָל זֹאת מְאִירִים וְתִקְרַת הָרָקִיעַ מִתְבַּהֶרֶת בְּדַרְכָּהּ בְּאִטִּיּוּת מַרְגִּיזָה וּמְעוֹרֶרֶת חֲרָדָה

בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים תשעה באב תשפ"א   בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים מְקוֹם סוֹד הַסּוֹדוֹת אוֹיְבִים, אָצִים, דָּשִׁים וְקוֹל אֲנָחוֹת מַחְרִידוֹת וְשֶׁקֶט זוֹעֵק בְּכָל יוֹם מְפַלֵחַ וּבוֹקֵעַ

לפנות את הלב מסבל ט"ז טבת תשפ"א   הסבל שלנו הוא האחריות שלנו על החיים, היכולת שלנו לחוות סבל ולהסתכל לו בפנים – היא מקור

בְּשַׂרְעַפֵּי לֵילוֹת עֲצוּבִים כד חשון תשפ"א   בְּשַׂרְעַפֵּי לֵילוֹת עֲצוּבִים עוֹלוֹת מֵאֲלֵיהֶן הַדְּמָעוֹת כְּשֶׁעוֹלָמוֹת כְּבָר נֶחְרָבִים וְהַתִּקְווֹת אֵינָן  נִשְׁמָעוֹת עַרְפִּלֵּי חֹשֶׁךְ מְסַבְּבִים וּצְעָקוֹת הַנֶּפֶשׁ נוֹרָאוֹת

אשליה מול מציאות יום ראשון, י"ג תמוז תש"פ   השליטה שלנו בעולם היא על ידי תקוה, אנו הרי איננו יודעים מה שיהיה, איך אנו מעיזים