{תוך הנחל}

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר חֻקַּת תשע"ו. לְכָל תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה 'תִּפְאֶרֶת מוֹהֲרָא"שׁ' יַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, וְהוֹרֵיהֶם הַיְּקָרִים, הַשֵּׁם עֲלֵיכֶם יִחְיוּ. הִנֵּה אָנוּ

מי הוא השופט והדיין ההגון?   בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְלַמֶּדֶת הַתּוֹרָה עַל הַדַּיָּנִים שֶׁמַּנְהִיגִים אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יט, יז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם

משרתי השכל הנאמנים….   עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים, הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵיניו רוֹאוֹת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנד). כְּשֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בְּעִוֵּר אָנוּ מִיָּד מְשַׁפְשְׁפִים עֵינַיִם… מַרְגִּישִׁים בָּרֵי מַזָּל, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵינַיִם בִּכְלָל.

אָכֵן "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", אֲבָל…   הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת הִיא הַהַשָּׂגָה שֶׁיָּכוֹל אָדָם גַּשְׁמִי, לְפִי עֶרְכּוֹ הַדַּל וְהַמְצֻמְצָם – לְהַשִּׂיג בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָחוּשׁ אֶת

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר שׁוֹכְחִים אֶת הָרַע שֶׁהָיָה, מִתְרַכְּזִים בַּטּוֹב, זוֹ הִיא הַשִּׁכְחָה הַחִיּוּבִית.