שיעור אמונה 116 – הַמַּאֲמִין הַמְוַתֵּר
הַמַּאֲמִין הַמְוַתֵּר י"א חֶשְׁוָן תשפ"ד רָחֵל אִמֵּנוּ, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁעִקַּר סִפּוּרָהּ בְּתוֹרָה הוּא סִפּוּר הַוַּתְרָנוּת, זֶהוּ בְּעֶצֶם מַסְבִּיר לָמָּה רָחֵל הִיא 'אִמֵּנוּ', כִּי מִמֶּנָּה
הַמַּאֲמִין הַמְוַתֵּר י"א חֶשְׁוָן תשפ"ד רָחֵל אִמֵּנוּ, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁעִקַּר סִפּוּרָהּ בְּתוֹרָה הוּא סִפּוּר הַוַּתְרָנוּת, זֶהוּ בְּעֶצֶם מַסְבִּיר לָמָּה רָחֵל הִיא 'אִמֵּנוּ', כִּי מִמֶּנָּה
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת – טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'! מלין דרחימותא בשבת קדש פרשת נח; ה' חֶשְׁוָן תשפ"ד עֹצֶם מַעֲלַת שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, שֶׁבְּהַגִּיעַ אָדָם לְשַׁבָּת, עָלָיו
הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה א' חשון תשפ"ד אֱמוּנָה בִּשְׁעַת מַשְׁבֵּר מְגַלָּה, כִּי אֵין הָאֱמוּנָה דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵיזוֹ רְטִיָּה טוֹבָה לְלֵב פָּצוּעַ,
עֲשֶׂרֶת יְמֵי אֱמוּנָה ה' בתשרי תשפ"ד עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי אֱמוּנָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹּחוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת מְשָׁרְתִים אֶל
הַיְכוֹלוֹת נוֹשְׁבוֹת י"ט תמוז תשפ"ג הַיְכוֹלוֹת נוֹשְׁבוֹת מִסְתַּעֲרוֹת וְשׁוֹבְבוֹת נִתָּנוֹת לִפְרִיצָה לְלֹא שִׁיּוּר וּמְחִיצָה וְהֶמְיַת הַלֵּב הַמְהַסֶּסֶת לְהֵעָלֵב חוֹשֶׁשֶׁת מִתַּקְדִּימִים מְמָאֶנֶת בְּאֵימִים לִקְצֹר הַצְלָחָה
כַּאֲשֶׁר אֵין אוֹר כ"ה סיון תשפ"ג כַּאֲשֶׁר אֵין אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה וְהַמְּצִיאוּת הוֹדֶפֶת תִּקְוָה בִּגְעָרָה וְהַנֶּפֶשׁ בְּמַסָּעָהּ – כְּבָר נִשְׁבְּרָה אֵין כּוֹכְבֵי אוֹר, רַק
שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה י"ב כסליו תשפ"ג שְׁכִינָה, שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה אַהֲבָתֵנוּ וּמָעוּזֵּנוּ אַל תִּבְכִּי כֹּה בֶּכִי גָּדוֹל עִמָּנוּ אַתְּ, כְּמָעוֹז וּמִגְדּוֹל גַּם אִם מֵאוֹרֵךְ הִסְתַּרְנוּ פָּנֵינוּ
תְּמִימוּת אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ כה תמוז תשפ"ב תְּמִימוּת אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ הִיא אַהֲבָה שְׁלֵמָה נְעוּצָה בְּשֹׁרֶשׁ חִיּוּתִי גַּם אִם תַּחְשִׁיךְ אוֹרֶךָ אוֹסִיף לְהָאִיר אֶת עַצְמִי בְּאוֹרְךָ
יוֹם אֶחָד יָבוֹא עש"ק פנחס, ט"ז תמוז תשפ"ב יוֹם אֶחָד יָבוֹא, וְיִהְיֶה עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, עוֹלָם שֶׁל אַהֲבָה וִידִידוּת, עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, עוֹלָם
הִתְבַּהֲרוּת ו' תמוז תשפ"ב יוֹם אֶחָד הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם וְהֵחֵלּוּ הַזִּכְרוֹנוֹת לוֹעֲגִים לִי זָכָרְתִּי הִתְבַּהֲרוּיוֹת וְקָצֵהֶן שֶׁל מִנְּהָרוֹת הֵבַנְתִּי שֶׁלְּכָל לַיְלָה יֵשׁ בֹּקֶר שֶׁאַחֲרָיו כְּשֶׁהָיִיתִי
הַזִּירָה הַחֲמַקְמַקָה ב' סיון תשפ"ב את השיעור אודות האדם עצמו שמעביר אותו היוצר בתמידות, קשה לקלוט כשאינך יודע שזהו שיעור, הלימוד העמוק של החיים,
אֱלֹהַי, רְאִיתִיךָ בַּחֹשֶׁךְ, וּבִצְלָלִים נָגַהּ עָלַי אוֹרְךָ, בִּפְנִימִיּוּת אֲפֵלַת חַיַּי – נֵר בָּהִיר הָיִיתָ לִי, נֵר הַמִּתְפַּשֵּׁט וְהָיָה לַאֲבוּקָה, הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת וְהָיְתָה לִמְדוּרָה, עַד אֵין סוֹף
אור שאינו כבה לעולם ב' סיון תשפ"א אורו של הקדוש ברוך הוא הינו אור שמאיר בכל מקום, אין החושך יכול לגרום העדר לאור, לכן
אין ההסתרה מכסה את ההתגלות מאת הרב דוד ברייטקוף מוצאי שבת שמות תשפ"א אל מסתתר בשפריר חביון, ובוודאי שההסתר האלוקי הוא גם ההסתר הפנימי שלנו,
בִּתְהוֹם הַתְּהוֹמוֹת שֶׁל הַשְּׁאוֹל כ"א טבת תשפ"א בִּתְהוֹם הַתְּהוֹמוֹת שֶׁל הַשְּׁאוֹל שָׁם אֵין אֶת מִי לִשְׁאוֹל הַכֹּל חֹשֶׁךְ, מִי צִוָּה לִנְעֹל הַחִידָה זוֹעֶקֶת, זֶה
מכתב מאה ארבעים בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר מקץ, אשר בערב הוא נר רביעי דחנוכה, תשפ"א אורות נגוהים, ונרות גבוהים, וכיסופים מרוממים,
בְּרֶקַע שָׁמֵינוּ הֶחָשׁוּךְ מוצאי שבת ויחי תשפ"א בְּרֶקַע שָׁמֵינוּ הֶחָשׁוּךְ נִרְאֶה כּוֹכְבֵי אוֹר וְהֵמָּה כּוֹכְבֵי עַד הַמְּאִירִים תָּמִיד גַּם כְּשֶׁחֹשֶׁךְ מְאֹד וְאָז הַחֹשֶׁךְ יַגִּיעַ
אני לא שולח ספאם. אפשר לבטל את ההרשמה בכל עת.