{ויתור}

הַמַּאֲמִין הַמְוַתֵּר י"א חֶשְׁוָן תשפ"ד   רָחֵל אִמֵּנוּ, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁעִקַּר סִפּוּרָהּ בְּתוֹרָה הוּא סִפּוּר הַוַּתְרָנוּת, זֶהוּ בְּעֶצֶם מַסְבִּיר לָמָּה רָחֵל הִיא 'אִמֵּנוּ', כִּי מִמֶּנָּה

חכמים רומזים לאדם כיצד ישתית ביתו כתובות דף ב' ט' תמוז תשפ"ב   הסיבה שבגינה בתולה נשאת ליום הרביעי, כדי שישכים לבית דין למחר, ואם

על המידה הפלאית שמנצחת תמיד   הוותרן נתפש בחברה שלנו כאיזה יסמן לוזר, שאינו יודע לעמוד על שלו. מעטים מודעים לתעצומות הנפש להם נזקק הוותרן

לדעת לוותר… חכמינו אמרו במדרשם הטוב (במדבר רבה ט, ב): "לימדה אותך התורה, שתהא ותרן בתוך ביתך, נשפך יין? הוי ותרן". מידת הוותרנות היא מהמקלות

לכבד את הפרט חישבו על הפלא הגדול שבחיי הנישואין בכלל. שני אנשים, לא, אחד איש ואחת אשה שניהם בעלי רקע שונה, טבעים שונים עם דעות