{כבוד}

אל תפגע בתלמידך כ"א אייר תשפ"ב   הורים ומחנכים רבים שוגים בשגיאה נפוצה מאד, התלמיד והחניך נראה בעיניהם ככלי למילוי המסר שהם מעניקים לו, אבל

סימן כג כְּשֶׁרוֹאִים סִדְּרָה עַל רוֹצֵחַ סִדְרָתִי – אָנוּ הֲלוּמֵי הִרְהוּר… אֵיךְ? וְלִרְצֹחַ אָדָם בְּנַפְשׁוֹ, לְהַעֲלִיבוֹ, לִפְגֹעַ בַּהֲכִי יָקָר לוֹ – בַּכָּבוֹד?

על יצועי ז' תמוז תש"פ   בְּהַעֲלוֹתִי עַל יְצוּעִי זְכַרְתִּיךָ אָבִי הָרַחֲמָן מֶלֶךְ הָעוֹלָם בְּהָקִיצִי מִיָּד יְדַעְתִּיךָ אֱלוֹקַי אֵל מִסְתַּתֵּר וְנֶעֱלָם בַּהֲגִיגִי תָּמִיד הִכַּרְתִּיךָ אֲסַפְּרָה

זְכוּת נִפְלָאָה   זְכוּת נִפְלָאָה הִיא לִי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ אוֹצַר יָקָר מָצָאתִי בְּגֹדֶל רְחִימוּתְךָ זְכוּת נִפְלָאָה הִיא לִי לְיִרְאָה מִמְּךָ בְּכָל זָהָב וָכֶסֶף לֹא אַחֲלִיף

פרצופים שונים – דעות שונות! י"ג בסיון תש"פ   למה אנו צריכים שאנשים יחשבו כמונו? מכירים את ההרגשה אחרי ותוך כדי ויכוח? נראה שממש הלקו

לדבר אל הלב בשפתו החינוך אינו אילוף החניך לעשות כרצונך, גם אם רצונך בדברים מועילים לו באמת, לחינוך נתיבים רבים המתועלים מלבך ללבו, אם אינך

לדעת לכבד… לרבים מאתנו, נתפש נושא הכבוד דווקא ככזה הקשור למידת הגאוה המאוסה, לגאוותן הקלאסי אנו רגילים לקרוא: חולה כבוד! אכן, כל הרודף אחר הכבוד

לכבד את הפרט חישבו על הפלא הגדול שבחיי הנישואין בכלל. שני אנשים, לא, אחד איש ואחת אשה שניהם בעלי רקע שונה, טבעים שונים עם דעות